פסילת שערו של סימונס במשחק בין הולנד צרפת עוררה ויכוח חוצה גבולות וחובק עולם הכדורגל, בשאלת נכונות ההחלטה. באירוע זה היו מרכיבים ייחודיים בשער עצמו, במניע לפסילתו, ובאופן הטיפול של שופטי המסך בהחלטת השופט במגרש.
השער לא הובקע מעמדת נבדל וגם לא היה שחקן בנבדל פעיל במהלכים שקדמו להגעת הכדור לרגלו של סימונס. מכאן שהיה זה מקרה מיוחד: בדרך-כלל החלטה בנושא נבדל היא החלטה בינארית, לכאורה אובייקטיבית (כן/לא נבדל), בעוד שהחלטות לגבי קיומן או אי-קיומן של עבירות אחרות היא סובייקטיבית (נקודת-התצפית של השופט, הערכתו את המתרחש, פרשנותו לגבי אופן התגובה הנדרש).
2 צפייה בגלריה
סימונס
סימונס
סימונס
(צילום: AP Photo/Patrick Post)
בפרשת שערו של סימונס גם נושא הנבדל הפך לפרשני-סובייקטיבי, כי היה מדובר במעורבותו של שחקן הולנדי אחר (דמפריס) לאחר שסימונס בעט בכדור, ובסוגייה האם מעורבות זאת נחשבת הפרעה לשחקן יריב (במקרה זה, שוערה של צרפת) המונעת ממנו גישה לכדור.
עלינו לזכור שההנחיה לשופטי-העזר היא להניף דגל לנבדל רק בתום ההתקפה שבמהלכה היה מצב נבדל. כמו כן, במקרה דנן, שופט-העזר (אדם נאן) היה במרחק 35-30 מ’ מן השחקנים המעורבים, ולא הייתה לו פרספקטיבה נאותה לבחינת המרחק בין החלוץ בנבדל לשוער ולראיית מעוף הכדור אל עבר השער.
נראה שהשופט (אנתוני טיילור) נקט גישה שנעלמה מן המגרש מאז יצירת רשת הקשר הפנימית בין אנשי צוות השופטים. הוא ניגש אל עוזרו, כנראה כדי לברר האם הדגל הונף בשל עמדתו של דמפריס. כאמור, החלטה לגבי נבדל של דמפריס איננה בתחום הבינארי אלא במרחב שיקול-הדעת, ומכאן שהיא נתונה לשופט המרכזי שעומד חזיתית מול השחקנים ויכול להעריך את המרחקים בין השחקנים המעורבים ובין הכדור לביניהם. מן הסתם, הריצה אל עבר עוזרו וחילופי המילים עם נאן הבהירו לטיילור במה מדובר והיקנו לו “פסק-זמן” לשיקול-דעת.
מכל התנאים המופיעים בחוק 11, “נבדל”, הסעיף המאפשר פסילת השער של סימונס אומר: “שחקן הנמצא בעמדת נבדל ברגע שחברו לקבוצה שיחק בכדור או נגע בו, יוענש אך ורק כאשר הוא מעורב במשחק באופן פעיל על-ידי ביצוע פעולה ברורה המשפיעה בבירור על יכולתו/אפשרותו של יריב לשחק בכדור”.
התומכים בהחלטת השופטים במגרש יכולים להסתמך על הסעיף המצוטט ולטעון שעמידתו של דמפריס בקרבת השוער הפריעה לשוער לזנק אל עבר הכדור, כאשר השחקן ההולנדי ניצב בינו לבין הכדור שנבעט לשער. יהיו מי שיוסיפו, כי עצם נוכחותו של השחקן הסיטה את תשומת-לבו של השוער ומנעה ממנו להתרכז בבעיטה ובכדור.
התוקפים את החלטת הפסילה בוודאי יצביעו על כך שהשחקן לא עשה תנועה כלשהי אל עבר השוער או ניסיון להטעותו, בשעת הבעיטה של סימונס או לאחריה. לעומת זאת, התומכים בפסילה יטענו, כי אישור שער זה היה מזמין בעתיד שחקני התקפה ש”תפקידם” יהיה לעמוד בקרבת שוער הקבוצה היריבה, ובכך להפעיל עליו לחץ נפשי
2 צפייה בגלריה
VAR
VAR
VAR
(צילום: Robert Cianflone/Getty Images)
ולהוציאו מריכוז. על כך תהיה טענת-נגד בפי המבקשים אישורו של שער שכזה: לו היה מדובר בשחקן הגנה אחר ולא בשוער, השופטים לא היו מעניקים לו “הגנה” דומה. למשל, לו חלוץ בנבדל היה עומד בקרבת המגן ומאחוריו, והמגן היה מנסה להרחיק את הכדור בטרם יגיע ליריב, אך היה נכשל בכך ומבקיע שער עצמי, צוות השיפוט היה מתעלם מ”השפעת” היריב על המגן ומכיר בשער כחוקי. מכאן עולה, שלכל החלטה של צוות השיפוט במגרש יש פנים לכאן ולכאן, והיא הייתה מאושררת בידי שופטי המסך, משום שהיא אינה בבחינת “שגיאה ברורה ודאית”. לפיכך, עלינו לפענח את חידת משך הזמן שבין פסילת השער בשדה-המשחק, לבין אישורה בידי ה־VAR. המלינים התרעמו על כך, שחלפו יותר משלוש דקות עד שצוות המסך הביע את עמדתו, ואחדים מהם התקוממו על כך ששופט המשחק לא הוזמן להתבונן בארוע שנית ולגבש החלטתו על-פי הצפייה החוזרת.
יש להניח שההתדיינות הממושכת בקרב שופטי המסך היא שיקוף של שלל התגובות של מומחים והדיוטות ברחבי העולם. הקושי לגבש החלטה משותפת במהירות רבה יותר נבע כנראה, בחלקו, מהרכב הצוות. לראשונה בטורניר, ועדת השיפוט ציוותה שלושה שופטיםמשלוש מדינות שונות (עד אז היו בכל צוות לפחות שניים בני מדינה אחת). מן הסתם, כל אחד משלושת השופטים (אנגלי, שווייצרי וגרמני) הביא להתדיינות תשומות הנובעות הן מעמדתו האישית הן מתפיסה שיפוטית המקובלת בארצו. כך ה”מושבעים” לא הגיעו לתמימות דעים במהירות הרצויה.
באשר לאי-זימונו של טיילור לצפייה במסך: לא היה מקום לעשות כן. אנשי ה־VAR החליטו שפסילת השער היא סבירה (מן הסתם, גם אישור השער היה מתקבל בהסכמה) ואינה בגדר “שגיאה ברורה ודאית”, ומכאן שאשררו את ההחלטה ללא עירוב שופט המשחק בשיקול-דעת נוסף.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.