בשנת 1998/1999, כשהיא שקועה בחובות של כ-11 מיליון שקל, ניסתה בית"ר ירושלים למכור את מגרש האימונים בית וגן על מנת שתוכל להמשיך לתפקד. נשמע לכם מוכר?
זה לא סוד שבית"ר נמצאת על המדף כבר מתחילת המילניום. מאז ועד היום חוותה הקבוצה אירועים מרגשים, חובות עצומים, פשיטת רגל, אליפויות מתוקות עם גאידמק, הצלחות עם טביב ועכשיו מפלה עם חוגג. אפילו ניצחון קטן על רומא הגדולה יש ברזומה שלה, אבל בכל פעם שבית"ר מגיעה לשיא, מעט אחריו מגיעה נפילה אדירה.

1 צפייה בגלריה
יוסי מזרחי
יוסי מזרחי
בית"ר ירושלים
(צילום: יואב דודקביץ')

בדיוק לפני 20 שנה, בעונת 2001/2002 שתיזכר כסיוט בעבור האוהדים, שחקניה הבכירים של הקבוצה נמכרו בזה אחר זה והיא נשלחה לפירוק. העונה, זו כבר הפעם השביעית שעננת הפירוק מרחפת מעל מתחם האימונים של בית"ר, וזאת לאחר שכל אחד מבעלי הקבוצה הודיע על עזיבתו. זה לא מגיע לקבוצה שמאירה את הליגה הישראלית!
הבעלים מגיעים בקול תרועה רמה ועוזבים בקול ענות חלושה לאחר שהשיגו את מטרתם שלשמה קנו את הקבוצה. תחושת ההחמצה לא עוזבת את השחקנים ואת האוהדים המאוכזבים שמצפים לקצת נחת. המצב העגום שחוזר על עצמו שוב ושוב, וניסיונות העבר המרים, גורמים לנו לחשוד בכל מי שרק מדבר על הקבוצה, וגם אם כוונותיו כשרות, לעולם לא נוכל לדעת מה ילד יום.
בעוד הונו של גולדהאר לא מפסיק לצמוח, מעמדה של אלונה יציב מתמיד ויעקב שחר סוגר 30 שנה כבעלים של מכבי חיפה, בבית"ר מסתכלים מהצד ומשוועים לבעלים יציב שייצר שקט תעשייתי, לאחר לא מעט חיכוכים ופרשיות שתפסו כותרות והזיקו לקבוצה. אולי הגיע הזמן שהאוהדים יחליטו לאן וכיצד לנווט את הספינה? לאחר שהתחלפו כל כך הרבה בעלים ואנשי מפתח, נראה שהעברת השליטה על בית"ר לידי אוהדיה תהיה הפתרון המתאים. בית"ר ירושלים היא סמל ותיק בליגה, קבוצה עם נשמה וקהל מהגדולים בישראל שלא ינטוש אותה בשום מקרה. אם לא ננסה, לעולם לא נדע.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.