"נלחמתם": האזינו לשיחה בין ראש הממשלה נתניהו לערן זהבי אחרי ההדחה
בגמר גביע אירופה 2000 עודד קטש ופנאתינייקוס פגשו את מכבי תל אביב המפתיעה לגמר בלתי נשכח בסלוניקי, אחרי עונה מטורפת של הצהובים. כמובן שקטש היה זה שקלע שלשות ברגעים המכריעים והרס למכבי את החלום להביא את הגביע אחרי 19 שנים. מאיר אינשטיין ז"ל זעק: "דווקא הוא (קטש) עושה לנו את זה?". כמו קטש, דווקא זהבי עשה לנו את זה אמש. דווקא הוא, שהביא את הנבחרת לרגע המיוחל, היה היחיד שהחטיא פנדל. הכוכב הכי גדול בכדורגל הישראלי עבר את הטרגדיה הכי גדולה בקריירה שלו ושבר למאות אלפי אוהדים את הלב.
הנבחרת הזאת כל כך נאחסית, יש בה כל כך הרבה קארמה רעה, עד שלא היה צופה אחד שלא ראה את זה קורה. כולם ידעו שערן זהבי הולך להחמיץ את הפנדל הראשון, זה היה צפוי כמו שיטת המשחק של סקוטלנד (כמה כדורים אתם יכולים להגביה? לא לימדו אתכם לשחק על דשא? אולי די?). זהבי ניגש לבעוט מול 50 שנים של מזל רע, במשחק שהומצא במיוחד עבור נבחרות לוזריות שלא מגיע להן להיות ביורו, לא היה לו סיכוי לכבוש.
זה קרה לזהבי דווקא אחרי שהוא הצליח לחדור לקונצנזוס הישראלי, וסיפק מספרים מדהימים גם בנבחרת. סתם לשונאיו את הפה עם חתימה בקבוצה מכובדת באירופה ועזב את הליגה הסינית. אם הפנדל נכנס, אז גם מול סרביה בגמר הכל היה אפשרי. ואם במקרה היינו עולים גם ליורו, אף אחד כבר לא היה מפקפק בהיותו אחד מחמשת הכדורגלנים הישראלים הכי טובים אי פעם, לפחות. דווקא ברגע הקריטי הזה, הכדור בגד בו. וזה בכלל לא באשמתו.
אולי זה קרה לו כי הוא היחיד מבין שחקני הנבחרת שיש לו מספיק כוח להתרומם אחרי החטאת פנדל, אולי זה קרה לו דווקא בגלל שהוא כוכב ענק, שהרי סיפור טוב לא יכול להיות שלם בלי רגעים קשים בהם הגיבור מפסיד. צריך כוחות מנטליים גדולים כדי לעבור את זה, ואם שחקן צעיר היה מחטיא את הפנדל, הוא היה רודף אותו למשך כל הקריירה. איכשהו, נראה לי שערן זהבי יתאושש. אוהדי פ.ס.וו איינדהובן יכולים לחייך ולקרר את השמפניות כבר מעכשיו, האליפות מובטחת.
הספורט מספק לנו סיפורים מופרכים כל הזמן. לסטר זוכה באליפות אנגליה, יוון זוכה באליפות אירופה, מייקל ג'ורדן חוזר מפרישה כדי לשחק בוושינגטון, מוחמד אבו פאני מסתבך עם הארי קיין. רק דבר אחד הוא לא מסוגל לספק: ניצחון של נבחרת ישראל במאני-טיים. זה גליץ' במכונה. הכל יכול לקרות חוץ מזה. לטביה יכולה לעלות ליורו, פנמה תעפיל למונדיאל. ישראל? אם יש הפתעה אז היא בטח לרעתנו. כל הקבוצות והנבחרות בעולם נהנות מקורטוב של מזל מדי פעם, חוץ מאיתנו. היקום ממש מכריח אותנו לבנות תוכנית רצינית ולא להסתמך על המזל. עד שלא יהיו לנו 11 ערן זהבי בהרכב, לא נגיע לשום מקום. "למה אנחנו אף פעם לא חוגגים? למה אף פעם לא אנחנו?", שאלה אוהדת סנדרלנד בסוף העונה השנייה של "סנדרלנד עד המוות". גם אוהדי נבחרת ישראל שואלים את אותה שאלה.
למרות הכל, בגיל 33 נדמה שערן זהבי רק הולך ומשתפר והוא בעצם בשיא הקריירה. זה ממש לא צריך להיות אקורד הסיום שלו בנבחרת. מגע הזהב שלו בטח יידאג לעוד הגרלה קלה, אופ"א תיתן יד עם שיטת משחקים הזויה. ויום אחד, אי שם בעתיד, הוא ישחק עם ישראל בטורניר גדול. אפילו אם הוא כבר בן 37, יש עוד זמן.
