הסיפור
מכבי תל אביב: למרות הקורונה, הקיזוז המשמעותי בתקציב והחוסר בקהל, הציפייה הייתה להיראות טוב יותר ביורוליג, בטח אחרי 2019/20 בה הקבוצה הבטיחה את מקומה בפלייאוף אחרי לא מעט שנים, אך העונה הופסקה בעקבות הנגיף. ציפיות ומציאות לחוד: הצהובים נראו נורא ביורוליג, התבוססו בתחתית ובשורה התחתונה איכזבו.
בליגה המצב שונה לחלוטין. מכבי ת"א אמנם לא הרשימה כמו בשנים הגדולות שלה, אבל כן סיימה במקום הראשון. לצערה, שניים משחקניה המשמעותיים, אלייז'ה בראיינט (חתם במילווקי) וטיילר דורסי (מבצע "שומר החומות") עזבו את ישראל בתקופה האחרונה והשאירו חלל עמוק. מכבי הצליחה לזכות בגביע המדינה, אבל היריבה ממול (מכבי ראשל"צ) הגיעה עם קבוצת נוער מחוזקת. לגמר הפלייאוף מכבי העפילה בשיניים אחרי ניצחונות על הפועל ב"ש ואילת. למרות שקיבלה מנוחה של שישה ימים, ונוכח המאצ'-אפ הלא פשוט מול גלבוע/גליל, קשה להגיד שקבוצתו של יאניס ספרופולוס פייבוריטית ברורה לזכות שוב באליפות.
גלבוע/גליל: החבורה מגן נר הפסידה בחצי גמר הפלייאוף בעונה הקודמת למכבי ת"א, אבל אף אחד לא באמת היה בטוח שהיא תוכל להמשיך באותו מומנטום גם ב-2020/21, בעיקר כי כמעט כל הזרים שלה התחלפו. אבל הדבר שעושים הכי טוב בגלבוע/גליל בנוסף למחלקת נוער מפוארת זה לפגוע בול בזרים (ע"ע ג'ייקובן בראון וזאק לידיי).
גם העזיבה המפתיעה של ליאור ליובין באמצע העונה לפנאתינייקוס לא פגעה בקבוצה, אפילו להיפך. תחת אבישי גורדון ועוזרו הדומיננטי, גיא קפלן, גלבוע/גליל אפילו נראית טוב יותר, ולסדרה מול מכבי ת"א היא מגיעה כשהיא מסתכלת לצהובים בלבן של העיניים.
הגיבור
סקוטי ווילבקין: לא מעט ביקורת הייתה על כוכב מכבי ת"א, בעיקר ביורוליג. המספרים שלו ברוב המשחקים היו מרשימים, אבל הוא לא סחף את קבוצתו למעלה. להיפך, כשהיה טוב הצהובים בדרך כלל הפסידו. בליגה כמובן שמדובר בסיפור אחר לגמרי, וכשהוא רוצה מדובר בשחקן הטוב בישראל.
ווילבקין זכה לנקודות זכות רבות אצל הקהל וגם במועדון במבצע הצבאי האחרון כשהתבטא בעד המדינה בוויכוחים ברשתות החברתיות, ואף תלה את דגל ישראל בדירתו באחד מגורדי השחקים על איילון. אם הוא יהיה במיטבו - הסיכוי של מכבי ת"א לזכות בעוד אליפות גבוה מאוד.
קרי בלקשיר: כשהוא נולד היה ברור שיהיה שחקן כדורסל, בכל זאת, אביו ואימו היו שחקנים מקצועניים, והוא ינק את הכדורסל האירופי בזמן שהאב שיחק בספרד. גם העובדה שאחת הרגליים שלו קצרה מהשנייה במספר סנטימטרים והוא למעשה הולך על קצות האצבעות, לא הפריעה לפורוורד להיות אחד המצטיינים העונה ולהתפוצץ בפלייאוף.
כמו בראון, לידיי ועוד רבים וטובים, בעונה הבאה הוא כבר יתעופף אצל מועדונים גדולים יותר, אולי אפילו ביורוליג. עד אז נשאר לגלבוע/גליל ולנו פשוט ליהנות מביצועיו.
השפן מהכובע
יובל זוסמן: עונה רוויית פציעות עברה על הגארד/פורוורד שהיום כבר היה אמור להיות סוג של סמל במכבי ת"א. יתרה מכך, בעוד מספר ימים הוא מסיים חוזה ועשוי לעזוב את המועדון. בתקופה האחרונה זוסמן משחק הרבה יותר טוב, ונראה שהפציעות מאחוריו. אם ישים בצד את האכזבה הכללית ממעמדו בקבוצה והרצון לפרוס כנפיים, ויתרכז בלזכות בתואר, כמו שעשה בגמר הגביע, כולם ירוויחו.
נתנאל ארצי: הוא לא השחקן הכי נוצץ, הוא גם נוטה לטעות לא מעט, אבל בין שלושת הכוכבים של גלבוע/גליל (יפתח זיו, ג'הייבה פלויד ובלקשיר), הפורוורד הישראלי יכול להיות גורם ההפתעה, כמו שהיה במשחק מספר 2 מול חולון (13 נקודות ו-3 חטיפות). לא מעט קבוצות בארץ לוטשות אליו עיניים, וגם הוא יודע שזכייה באליפות וסדרה טובה תוסיף לו עוד כמה עשרות אלפי דולרים למשכורת הבאה.
הבמאי
יאניס ספרופולוס: פתח את התקופה שלו במועדון כדבר הבא, אבל בעונה האחרונה מעמדו נסדק. אם הטיקט שלו היה הגנתי, העונה מכבי שומרת הרבה פחות טוב, ובעיקר לא מציגה משחק התקפי שוטף. ספרופולוס יודע זאת ומנסה למצוא פתרונות. למרות האכזבה, בעיקר של האוהדים, היווני צפוי להישאר במכבי ת"א גם במקרה שלא יצליח לזכות בתואר.
אבישי גורדון: עד אמצע חודש ינואר הוא עוד עבד כמנהל מקצועי של מועדון קטן ברמת הגולן, אבל ברגע שליובין עזב לפנאתינייקוס הטלפון הראשון של חיים אוחיון היה אל אחד הסמלים הגדולים של הקבוצה שזכה איתה באותה אליפות היסטורית ב-2010. גורדון הגיע לתפקיד בלי יותר מדי ניסיון באימון. הוא אמנם עבד בגליל עליון בליגה הלאומית, אך לא בליגת העל. הגדולה שלו היא בהבנה שהוא לא השחקן הראשי בהצגה מול השחקנים וגם לא בצוות כשהוא נותן לעוזרו, גיא קפלן, המון המון סמכויות (חילופים, ניהול משחק ותדרוכים בפסקי זמן).
תסריט מנצח
מכבי תל אביב: מסתמן שגמר הפלייאוף הזה יוכרע בצבע. הרבה זמן לא היו שתי קבוצות עם גבוהים כל כך דומיננטיים (ז'יז'יץ' ופלויד). זה שידו תהיה על העליונה, וגם יקבל סיוע משאר הקו הקדמי, יביא לקבוצתו את הצלחת. בנוסף, שחקני המשנה בצהוב - כריס ג'ונס, עומרי כספי ואנג'לו קלויארו יצטרכו לתת את האקסטרה מול הסגל הלא פחות ארוך של היריבה, בטח לאור עזיבתם של בראיינט ודורסי.
גלבוע/גליל: מגיעה לסדרה כשהיא עייפה מאוד, בטח לעומת יריבתה שנחה בששת הימים האחרונים. ועדיין, יש לה מאצ'-אפ מצוין עם שחקניו של ספרופולוס. פלויד ובלקשיר יכולים להתמודד עם ז'יז'יץ' בצבע, הגארדים מסוגלים לעצור את ווילבקין. עובדה שבמשחקים בעונה הסדירה גלבוע/גליל ניצחה פעמיים את מכבי ת"א, ואף הגבילה אותה ל-71.7 נקודות בלבד. אם תשחק על היתרונות שלה - בעיקר בלקשיר וגם ג'ו תומאסון, עליו הגנת הצהובים לא הצליחה לשמור, מצבה יהיה טוב מאוד.
