אין אוהד כדורגל שלא חווה תחושת עוול וקיפוח על ידי השופטים. יד האלוהים של מראדונה, תיירי הנרי מעלה את צרפת למונדיאל על חשבון אירלנד. לכל קבוצה יש את הרגע שלה שבו השופט קילקל את החלום. שנים של תסכול, ואף אחד לא חשב להכניס וידיאו.
זה לא שביקשנו צוות שיפוט ושופט שיילך למסך לחמש דקות כדי לבדוק אם היה נבדל של עשרה מילימטר - רק לא רצינו שיבקיעו נגדנו עם היד או שישרקו פנדל כשלא היה מגע. מספיק אם היה מישהו שצופה במשחק בטלוויזיה ויאמר לשופט שהוא טעה, אבל לא קיבלנו כלום במשך שנים. הסיבה? "לא רוצים לפגוע במשחק". רק שמאז שנכנס ה-VAR, זה כאילו רוצים כמה שיותר לשנות את המשחק. בתור אוהד, הרגע הכי גדול זה לקפוץ בגול של הקבוצה שלך, להתחבק בטירוף עם האוהד לידך שאתה לא מכיר, ולא לחכות שלוש דקות כשהשופט בודק ואז להפטיר "יש!" בישיבה.
אז למה פיפ"א הכניסה לנו את זה ולמה יש כל כך הרבה הפסקות בכל משחק? לדעתי, הסיבה היא כסף. כל העניין עדיין חדש וההתנגדות אליו טרם דעכה, אבל כשזה יהפוך להרגל אנחנו נתחיל לראות יציאה לפרסומות בזמן שהשופט לוקח 60 שניות (זה יהפוך להיות התקן) כדי לבדוק אם הגול חוקי - ונראה אותך מעביר ערוץ. ואז? כמה הפסקות יהיו לנו. כל הפסקה כזאת בגמר ליגת האלופות תהיה שווה 5 מיליון דולר, שלא לדבר על המונדיאל. כאילו לא מספיק שנהיה יקר לקנות כרטיס למשחק, או לעשות מינוי לצפייה במשחקים - עכשיו אנחנו נתחיל לשבת ארבע שעות לראות משחק כדורגל.
שלא תגידו שלא הוזהרתם. האם בעתיד נגלה שהכניסו את ה-VAR כדי לדחוף לנו 30 הפסקות פרסומת במשחק?
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
