כאשר אריה מכנס, בלם מצטיין לשעבר במכבי נתניה במשך 15 שנים, רצה יורש על המגרש, הוא קיבל דווקא שתי בנות מאשתו חיה - דניאלה וגילה. בניסיון השלישי נולדו לזוג תאומים - עודד וגדי.
"אבא, שעבד במחלקת הנוער של מכבי נתניה כמאמן קבוצת הילדים, התחיל לאמן אותנו בגיל שנתיים. הוא היה לוקח אותנו לים עם כדור ומתחיל לשחק איתנו", נזכר עודד, סגן מלך השערים בכל הזמנים בליגת העל.
10 צפייה בגלריה
אחרי הזכייה בגביע המדינה לנערים ב-1972. אבא אריה ז"ל (במרכז) ושני בניו לבית מכנס
(צילום: פרטי)
"כשגדלנו הוא כבר תיקן שגיאות שלנו, ויותר מאוחר קלט אותנו בקבוצה שאימן במסגרת הליגה. היום אני נזכר כי בעצם שנינו היינו החלוצים של הקבוצה. רק כשעברנו לנוער, שמוליק פרלמן ז"ל הסב את גדי לתפקיד הגנתי", מוסיף עודד.
עד כדי כך הצליחה הקבוצה עם החלוצים מכנס, שהיא זכתה בגביע המדינה לנערים. "הכי מצחיק שהיו אנשים שאמרו שאנחנו מקבלים מקום בהרכב בזכות אבא שלנו, למרות שכבר אז היינו מלכי השערים", מספר עודד.
איך יצאתם כל כך שונה מבחינת חיצונית?
עודד: "אנחנו שונים במבנה. גדי נמוך יותר וחזק, ג'ינג'י כזה. אני גבוה יותר. זה התבטא בבוגרים. גדי מאוד נחוש, לוחם ולא מוותר. הסגנון שלי היה יותר מתוחכם".
כל אחד מהתאומים היה בעל מניות בארבעה אליפויות במכבי נתניה. עודד גם הוכתר כמלך השערים של ליגת העל ארבע פעמים.
תמיר כהן: "אבא היה כוכב גדול"
"כשהייתי בן שלוש, פחות או יותר, הייתי צמוד לאבא במהלך הקריירה שלו. שלוש שנים אחרי זה אבא היה מאמן-שחקן במכבי נתניה. בזמן האימונים הייתי מתאמן בצד עם מוטל'ה שפיגלר. זו הייתה הכניסה הראשונה שלי לתחום הכדורגל, למרות באופן טבעי קשה לדעת מה יקרה בהמשך", מספר תמיר כהן, בנו של הבלם האגדי אבי כהן ז"ל.
"אבא ליווה אותי בכל הקריירה, החל מקבוצות הילדים", המשיך תמיר. "הוא נהג לומר לי 'אתה יכול להיות טוב יותר ממני. יש לך בעיטה טובה יותר, נגיחה טובה יותר. איך התייחסתי לזה והאם הדבר גרם לכך שאהיה טוב יותר? לא יודע. הוא אמנם אמר, אבל כולנו יודעים מי היה הבכיר בינינו. אבא היה כוכב גדול".
תמיר, היום בן 37, פרש בגיל צעיר יחסית (30) אחרי שעשה קריירה יפה משל עצמו במכבי תל אביב, מכבי נתניה, נבחרת ישראל ובפרמייר-ליג. בחלק הראשון בכתבת אבות ובנים בכדורגל הישראלי, זאביק זלצר, שהיה מאמן נבחרת הנערים בה שיחק תמיר, סיפר כי אביו היה מתקשר אליו ומבקש דיווחים על הצורה שבה בנו מתאמן. "לא ידעתי שהוא הרים טלפונים, אבל זה היה אופייני לו מאוד. הוא מאוד התעניין ועזר לי", תמיר אומר.
"כשנסעתי לשחק בבולטון (היום בליגה השלישית – א.פ) כתבו שנכנסתי לרשימה מחמיאה של אבות ובנים בולטים בפרמייר-ליג", מספר תמיר. "כמובן שאבא היה מעורב בעסקה יחד עם הסוכן פיני זהבי, שהביא את אבי לליברפול בזמנו".
את עונתו האחרונה בקריירה העביר בהפועל רעננה, אז העולה החדשה לליגת העל. כיום הוא המנהל המקצועי של מחלקת הנוער בהפועל רעננה, עיר מגוריו.
ברוך ממן: "חנן גולר טוב ממני"
לא שכיח שאבא הוא כוכב עבר של קבוצה אחת ובנו הוא הכוכב של יריבתה הגדולה. במילים אחרות: הנמסיס שלה. כך משפחת ממן החיפאית שהעומד בראשה, ברוך, הנהיג את מכבי חיפה לשתי האליפויות הראשונות ופורצות הדרך שלה באמצע שנות השמונים, ובנו חנן, הכישרון והמוציא לפועל הכי גדול בהפועל חיפה.
שלוש בנות נולדו לברוך ממן. אורית (43), רוית (38) ומורן (34). ברוך לא מכחיש שחיכה בחוסר סבלנות להולדת בן. "אם חנן לא היה נולד, היינו ממשיכים בניסיונות עד היום", הוא אומר בחיוך.
"לרוע המזל, חנן לא הספיק לראות אותי משחק הרבה כי הייתי בסוף הקריירה" המשיך ברוך. "הוא לא היה זקוק לדחיפה מצידי, כי התחבר לבדו לכדור. הוא גם פעל לבדו והצטרף לקבוצת טרום ילדים בהפועל חיפה והיה מלך השערים שלה. ואז אשר עלמאני ז"ל, שאימן במחלקת הנוער של מכבי, ביקש ממנו לעבור צד".
ברור שהיה זה לשביעות הרצון של ברוך והבן גם הצטיין במשך שנתיים. "עד שבא מישהו במכבי, החליט שהוא לא מתאים והוא חזר להפועל, שם התפתח יפה", נזכר ברוך. "בגיל 18 ניצן שירזי ז"ל העלה אותו לקבוצת הבוגרים של הפועל חיפה וכבר בעונה הראשונה הבקיע 7 שערים".
חנן נחל הצלחה כידוע במשך השנים, הוביל את הקבוצה לזכייה בגביע המדינה בהדרכת ניר קלינגר, ושנה לאחר מכן ברק בכר הביא אותו להפועל באר-שבע ולכושר השיא בקריירה. כזכור, בתום האליפות השלישית ברציפות של באר שבע, זכה להישג פנטסטי כשנבחר לכדורגלן העונה. השחקן שמכבי חיפה ויתרה עליו בילדותו, זכה בתואר במדי באר שבע.
ברוך, אם היית מאמן, איזה שחקן היית לוקח לקבוצתך - את עצמך או חנן?
"אנחנו משחקים בסגנונות שונים. הבחירה שלי היא חנן מאחר שהוא גבוה יותר וגולר טוב ממני".
אתה עדיין אוהד את מכבי חיפה שבמדיה זכית באליפויות?
"אשמח אם מכבי חיפה תזכה באליפות ואפילו בדאבל, אבל בעיניי הדבר החשוב באמת הוא חנן. לא רק בזכות הכדורגל, אלא משום שהוא בן טוב".
יעקב בוזגלו: "ניהלתי רק את מאור"
האבא המפורסם ביותר בכדורגל הישראלי הוא, איך לא, יעקב בוזגלו. אביהם של הרביעייה (לפי סדר כרונולוגי): אסי, אוהד, מאור ואלמוג. כשחקן, קיצוני ימני בתפקידו, היה מכוכבי הפועל ירושלים.
"אנשים לא מאמינים לי שלא הייתי מעורב בתחילת הדרך של אסי ואוהד במחלקת הנוער והילדים של הפועל ירושלים", הפתיע יעקב. "פעם מישהו שאל אותי מדוע אני לא מגיע למשחקים שלהם. ביררתי, ואז גיליתי שאימם חני רשמה אותם. אז התחלתי לראות אותם, וחיידק הכדורגל חזר לי. הם היו הכוכבים בקבוצות שלהם, יכלו להגיע הרבה יותר רחוק, למרות שאסי שיחק בלא מעט קבוצות מהליגה הבכירה. נאלצתי להתערב בקריירה שלהם כי הרגשתי שהדבר הכי קשה לשחקן צעיר הוא להיות בן של שחקן. הם הרגישו את זה".
אבל עם כל הכבוד לאסי ואוהד, גולת הכותרת הייתה מאור, עליו אמר האב פעם "הילד ענק", צמד מילים שכבר הפך לביטוי שגור בכדורגל הישראלי. "כבר בגיל 5 ראינו שהילד הזה יגיע רחוק", אמר יעקב. "הוא לא היה צריך שאגיד לו, והתחבר לבד עם הכדור. רק אצלו החלטתי שאנהל אותו, כדי שלא יפריעו בקריירה. הכנתי אותו".
כמאמן אישי?
"לא רק, הכנתי אותו לכל מה שקשור בלהיות כוכב. אני יכול לספר שבגיל 6 כבר הפעלתי מיקרופון וטייפ, כדי לאמן אותו איך להתראיין לתקשורת. בהמשך הוא כבר היה מיומן מאוד".
אתה מרוצה ממה שהוא השיג בכדורגל?
"ההרגשה מעורבת. היו לו ימים נהדרים ומאמין שעוד יהיו לו. אבל פציעות עיכבו לו את הקריירה. אני משוכנע שלולא הפציעות הוא היה מתפתח להיות השחקן הישראלי הגדול ביותר אי פעם. מאמין שיצלח את כל המהמורות ויחזור בעונה הבאה. כדי שזה יקרה הוא יצטרך לעבוד עוד יותר קשה. למרות שקשה לו בלי כדורגל, הוא מספיק חכם כדי שיהיו לו דברים אחרים לעסוק בהם".
10 צפייה בגלריה
"מאמין שהוא יצלח את כל המהמורות ויחזור בעונה הבאה". מאור ויעקב בוזגלו
(צילום: יובל חן)
אלמוג, שמשחק היום בבני יהודה, התחיל דווקא כאתלט.
"הוא היה מהיר מאוד, ופעם היה סגן אלוף הארץ בריצת משוכות. בגיל 17 הוא רץ 100 מטר בסביבות 11 שניות. אבל הוא התאהב במה שאחיו עשו. הוא הכדורגלן הכי מהיר בארץ בשנים האחרונות".
שלום אביטן: "שרון היה אינטליגנטי"
כאשר שלום אביטן, המפציץ הגדול ביותר בכל הזמנים בהפועל באר שבע עם 100 עגול, מחווה דעה חיובית על מישהו - זהו אירוע. גם כשמדובר בבנו וממשיכו שרון.
"שרון היה ילד קטן ומוכשר. כשעברנו להתגורר בתל אביב, שיחקתי אז בהפועל ת"א, שרון העדיף להצטרף לחבריו בגימנסיה הרצליה. הם שיחקו בהפועל רמת גן", מספר שלום. "כשגדל שיחק במספר קבוצות, ואי אפשר לשכוח את שער הניצחון שלו במדי ר"ג בדקה האחרונה בחצי גמר הגביע מול מכבי תל אביב. בגמר השלימו את הזכייה בניצחון בפנדלים על הפועל באר שבע, הקבוצה שקרובה כמובן לליבנו, והפכה ב-2002/03 לזוכה הראשונה בגביע מהליגה השנייה. למרות שליוויתי אותו ועקבתי אחריו, הוא עשה הכל בעצמו ומגיע לו כל הקרדיט".
"הוא היה אינטליגנטי על המגרש, חבל שנאלץ לפרוש בגיל 27 בגלל פציעה. היה לו עוד הרבה מה לתת. שרון עושה עבודה טובה כמנהל מחלקת הנוער של הפועל באר שבע, והוא אחראי ללא מעט כישרונות שעלו לבוגרים".
איך היו הבעיטות שלו, עם עוצמה כמו שלך?
"זה לא. לא כל אחד יכול להגיע לרמת הבעיטות של שלום אביטן".
בני טבק: "לא הייתי מוכשר כמו אבא"
דוד טבק, אליל הריצה הראשון בתולדות מדינת ישראל, קבע תקדים כאשר ניצח בהופעת בכורה של אתלט ישראלי בריצת המוקדמות באולימפיאדת הלסינקי 1952 והגיע לרבע הגמר. מן הסתם ציפה כי ילדיו, הבן בני והבת אתי, ילכו בדרכו.
אלא שבני בחר באופציה אחרת ועד גיל 14 שיחק במחלקת הנוער בנס-ציונה. "שנתיים אחר כך, כשהייתי בן 16, אבא לקח אותי יום אחד למכון וינגייט שם התקיימה אליפות ישראל לנוער", מספר בני. "בלי אימוני אתלטיקה ועם רק אימוני כדורגל, סיימתי ראשון בריצות 60, 100 ו-200 מטר".
אוהדי האתלטיקה כבר פינטזו על דוד טבק 2, אבל בני בחר בכדורגל. "התנאים באתלטיקה לא היו טובים וחשבתי לעצמי, 'כמה רחוק אגיע, ל-10.6 שניות ב-100 מטר?' האמת שבאתלטיקה לא הייתי מוכשר כמו אבא", הוסיף בני.
הוא החליף את המסלול בשתי אליפויות עם מכבי תל אביב, שלושה גביעים ו-121 שערים. והיה, כמובן, השחקן המהיר בארץ.
