בניגוד לכוכבי ספרינט מפורסמים אחרים - כמו נואה ליילס או שאקרי ריצ'רדסון - ג'וליאן אלפרד, שבאולימפיאדת פריז הפתיעה את כולם עם זכייה בזהב ב-100 מטר לאחר שגברה על ריצ'רדסון, מעדיפה לא לחשוף יותר מדי על חייה האישיים. בראיון ל"טיימס", האלופה האולימפית הטרייה הדגישה כי היא לא אוהבת לדבר ומאוד ביישנית מול התקשורת.
"אני לא יכולה להיות האדם היהיר, אני מישהי ששותקת כמעט על הזמן. אני נותנת לביצועים שלי לדבר בעד עצמם, והם סיפרו אחד הסיפורים הגדולים של השנה בספורט", אמרה אלפרד בת ה-23, שבפריז עצרה את השעון על 10.72 שניות והעניקה למדינתה הקטנטנה סנט לושיה (180,850 תושבים) את המדליה האולימפית הראשונה שלה אי פעם.
היא זכתה באליפות העולם באתלטיקה באולם בתחילת העונה, וכעת היא מקווה לרשום הצלחה גם באליפות העולם הרגילה ב-2025, שתייערך בטוקיו. היא אמרה ש"אנשים לא זוכרים תוצאות, אבל הם תמיד זוכרים אותך כאלופה אולימפית. אני בהחלט רוצה עוד הישגים על שמי. אין לי מדליה באליפות עולם, ואני רוצה להמשיך להצליח עבור עצמי, המדינה שלי והמאמן שלי. אמשיך עד שהגוף שלי יגיד 'עשינו מספיק' ואז יהיה הזמן לנוח ולחגוג".
אלפרד חשפה את מחשבותיה לאחר הזכייה במדליית הזהב ב-100 מטר והכסף ב-200 מטר, וציינה כי לא יכלה להאמין להיסטוריה שכתבה. "שכבתי במיטה ושחזרתי את מה שעשיתי. כן, זה פיזי, אבל זה גם רגשי ומנטלי. אני לא רוצה לדבר על זה כתירוץ, אבל הלוואי שהיה לי יותר זמן מנוחה לפני ה-200 מטר," היא אמרה.
הניצחון של אלפרד, אגב, שם קץ לשליטה הג'מייקנית בריצה ל-100 מטר לנשים. מבייג'ינג 2008 ועד טוקיו 2020 רק אצניות מג'מייקה זכו במדליית הזהב, וב-10 מתוך 12 המדליות שחולקו באותן ארבע אולימפיאדות.
