ה"גבר"
אצילי מנסה להתנער מהנערות
לא רבים שמו לב, אבל במשחק הגביע בו אירחה מכבי חיפה את הפועל ירושלים היה אירוע שראוי בהחלט להתעכב עליו. מיד אחרי שעופרי ארד העלה את קבוצתו ל־0:1 נטש עומר אצילי את חבריו החוגגים שעשו דרכם לעבר עיגול האמצע, שינה כיוון לעבר קומץ אוהדי ירושלים שישבו מאחורי השער בפינת האצטדיון וסימן להם לשתוק עם אצבע על הפה. מן השפה ולחוץ.
זו לא הייתה סתם התרסה, ולא בכדי חיכו לו בפינה. במהלך המשחק הם הקניטו והקטינו אותו בקריאות מתחת לחגורה, ואת הרקע לא קשה לנחש. פרשת הקטינות אמנם נסגרה מבחינת המשטרה, אך הכוכב הגדול שניסה להשתיק את הקהל באצבעו לא נקף אצבע כדי לעצור את האיומים והשיימינג שחוו הנערות ברשתות החברתיות. כזה גבר־גבר הוא אצילי. עושה אבו־עלי לכמה צעקניםאנונימיים ביציע, אך נמלט מראיונות שאולי יקשו עליו בנושא ושומר על זכות השתיקה וההשתקה.
5 צפייה בגלריה
עושה אבו־עלי לכמה צעקנים אנונימיים ביציע, אך נמלט מראיונות. עומר אצילי
(צילום: עוז מועלם)
אנשי מכבי חיפה ואוהדיה סוגדים לגורם העוין שכינה אותם לא מזמן "חיזבאללה", והיום הוא הפנים של המועדון. זו כמובן זכותם המלאה. אוהדי כדורגל פנאטים ניחנים בדרך כלל בזיכרון קצר ובערכים גמישים, כמו כמה חצרנים בתקשורת. לאחד מהם, שהביע פליאה על שחרורו של אצילי ממכבי ת"א, אמר בשבוע שעבר מיץ' גולדהאר: "תאמינו או לא, אבל יש דברים חשובים יותר מהכדורגל". למרות שאלופי הכדורגל הנחות שלנו בטוחים שאין.
לחלל התרבותי הזה נכנסים, מסיבות אחרות, דווקא אוהדים של היריבות שאינם מאפשרים לפרשה לגווע. לעיתים קשה לשמוע את הדברים, כי מדובר באנשים שאינם בוחלים במילים מבחילות, אך זה עדיין כלום לעומת מה שעשה גדוד טוקבקיסטים פרימיטיבי לשתי תלמידות בנות 15. אצילי ודור מיכה, חשוב לזכור, תיפקדו אמנם כסלקטורים במועדון לילה ובדקו להן תעודות זהות, אבל קיבלו ציון אפס במבחן הבגרות בהוללות, שתי יחידות.
התרבותניק
ברקוביץ' דורש לעצור מקללים
"בא בנאדם מבוגר, חלקם נשואים עם ילדים, עובדים במקצועות, ויש כאלה שהם גם עובדים מנכ"לים. באים מקללים 90 דקות, צריך לעצור אותם. הגיע הזמן שיהיה חוק במדינת ישראל, שבנאדם מקלל בצורה כזאתי במקום תרבותי, זה לא רק במגרש הכדורגל. תחשבי שבנאדם הולך עכשיו להבימה או לקונצרט ומקלל ככה. ישר עוצרים אותו".
את המונולוג העילג הנ"ל השמיע סוכן התרבות איל ברקוביץ', שרגיל כידוע לסימפוניות של לודוויג ואן בטהובן אך נאלץ לבקר בעבר את פטריק ואן לוון.
כלפי גיא לוזון, שהפסיד בסיטונות ובניגוד לקודמיו מקבל אשראי בלתי מוגבל במכבי פ"ת, הוא דווקא היה סלחן יחסית, ובטח לגבי הדוד אבי, שליגלג לאחרונה על האוהדים המוחים ואמר שהם "יצאו מהחורים". במשחקי הבית גם תיזזו אותם ליציע ממול, וכשהניפו כרזה נגד המאמן, הוזעקו ליציע שוטרים והורידו אותה. דברים שלא קרו מעולם בקונצרט בהיכל התרבות, אולי משום ששם תמיד יש מנצח.
ובכל זאת, כשאושיית תרבות ואישיות תקשורתית בסדר גודל כזה נושאת דברים, שווה לתהות על קנקנה. כשחקן, בעיקר כשחזר מתוסכל מאנגליה, קילל ברקוביץ' שופטים במילים שהנייר לא סובל, וכשלאנס ארמסטרונג הודה בשימוש בסמים, הוא התארח באחד האולפנים ואמר: "שילך להזד...". מאז, למרות הקללות, אף שוטר לא מצליח לעצור אותו.
וכמובן, איך אפשר לשכוח את התקרית האלימה ההיא בשנת 2009, כשתקף את דני עציוני שאימן את קבוצת הכדורגל של בנו. ברקוביץ' הורשע, על פי הודאתו, בכך שהצמיד אגרוף לפניו של המאמן, קילל אותו "אני אז... אותך", ואיים עליו: "אני אחסל אותך, ארדוף אותך כל הקריירה". כל זאת בנוכחות הילדים ששיחקו אז בקבוצה. דבר כזה, אם קורה בפסטיגל, ישר עוצרים אותו.
הנגע
השופט שמתגאה בשנאתו לסכנין
משחק הגביע בין בני־סכנין לעירוני טבריה, שחולמת לעלות ללאומית, גרם לחילופי אש על רקע לאומני בפייסבוק. בין הלוחמים בסיירת הצווחנים בלט שופט כדורגל טברייני בן 22 בשם טל שלו, שמנהל משחקים בליגות הנמוכות, הנוער והילדים. "מחר טבריה תנצח, אין מדינה, תמשיכו לחלום", הוא כתב לאוהד מסכנין. "אתם גם מלשינים בנוסף לכל, יאללה יבכיין. טבריה לא באירופה ובחיים לא שלכם".
שלום טל, ככה מתבטא שופט כדורגל? אין מדינה, תמשיכו לחלום?
"אבא'לה, זה אין פה שום התבטאות גזענית ואני לא חוזר על הדברים שלי. וכן, אני שופט כדורגל, בליגות הנמוכות אמנם ואני גאה בזה, ואני גאה בזה שאוהדי סכנין הם הנגע הרע במדינה שלנו".
כל אוהדי סכנין אותו דבר?
"רובם".
מה זה "יש לנו מדינה"? זאת לא מדינה שלהם?
"הם ממלאים את היציעים שלהם באלפיים אוהדים כל משחק. אלף מהם מרימים דגלי פלסטין, דגלי חמאס, דגלים של ארגוני טרור כאלה ואחרים. הם לא מרגישים שייכים למדינה".
כולם.
"רובם".
"אתם מלשינים", "יאללה יבכיין", "טבריה לא באירופה". נראה לך מתאים לשופט כדורגל?
"מה זה קשור לשופט כדורגל? עזוב את המקצוע שלי, קודם כל זה לא המקצוע שלי, זה הובי".
אתה עובד בהתאחדות.
"אין לי בעיה שגם אחרי המילים האלה ידיחו אותי מההתאחדות. אף אחד לא ישנה את הדעה שלי. אוהדי סכנין הם כמו אנשי אום אל־פאחם, אנשים שלא רוצים את המדינה הזאת, הם חושבים שהם בפלסטין".
עוד פעם אתה עושה הכללות?
"אני לא עושה הכללות. אני אומר לך ש־80 אחוז מהם".
כתבת "מחר טבריה תנצח, תמשיכו לחלום". הפסדתם 3:0.
"תשמע, זה אוהדים זה".
עד כאן השופט שטוען כי המקצוע שלו זה לא המקצוע שלו, מצהיר שאינו חוזר על המילים שלו (למרות שהתכוון לומר בדיוק ההפך), ראה אלף דגלים של ארגוני טרור ביציעים (לאור העובדה שהוא גם משמש כקוון אפשר לקרוא לו "עד מומחה"), ומתגאה בכך שאוהדי סכנין הם הנגע הרע במדינה. לאיגוד השופטים שוב יש במי להתגאות.
הילידים
זהבי ולחמן נעלמים באתיופיה
כמו שישנם סרטים ותוכניות בטלוויזיה עם אזהרה המתריעה מפני חשיפה לילדים עד גיל מסוים, היו רגעים בשלושת ימי השידור של משחקי גביע המדינה ב"ערוץ הקיבוץ" שהצדיקו הגבלה הפוכה, מבחינת מנת המשכל.
כמו למשל בדיון הער שהתקיים באולפן כאשר המומחה לליגות נמוכות ולפרשנויות רדודות, רז זהבי, התייחס למפגש בין יו"ר התאחדות הכדורגל האתיופית לקשר הישראלי סינטיהו סלליך. לצידו השמיעו קול המגיש יהונתן כהן, והפרופסור לענייני חנופה ואפריקה אייל לחמן.
"פגישה עם תמונה, זה ענק, אני אומר לך, זה בדרך לשם", התלהב זהבי, ובמסגרת תפקידו כבחשן ותגרן הוסיף באופן אינסטינקטיבי: "מסאי דגו בארבע רמות יותר טוב מהמאמן של אתיופיה". כהן, שמכיר את נפש עמיתו, הגיב: "אבל אתה לא יודע מי זה", וזהבי פנה לחבר הקקופוני. הנה, כך זה נמשך:
זהבי: "לחמן יודע! מי המאמן?"
לחמן: "מאמן מקומי, מאמן אתיופי".
כהן (שמיהר לבדוק במקורות): "מאמנה של נבחרת אתיופיה הוא לא אחר מאשר וובטו אבאטה, מקומי".
זהבי: "לא, בלי רזומה מרשים, לא מאמן".
לחמן לכהן: "אתה בטוח שהוא המאמן מי שאמרת לי? אני לא חושב שהוא המאמן. מאמן של נבחרת אתיופיה זה לא השם. תבדוק את זה".
זהבי: "איך הוא אומר שזה המאמן, יונתן, ואתה רואה שהוא המאמן?"
כהן: "רגע, לא, שנייה, אני נשען על מקור אחד. במשחק האחרון נגד זימבבווה הוא עמד על הקווים".
בכך למעשה תם הדיון המלומד על ההבדל בין אבאטה, שלקח אליפות באתיופיה והספיק לאמן ב־14 השנים האחרונות גם בסודן, לבין דגו, שבארבע שנים וחצי הספיק לרדת ליגה ולחוות כמה אירועי פיטורים. והכי מסקרן אם גם בערוץ הקיבוץ של אתיופיה נערך דיון דומה, ודובר על השבט הפרימי־טי.וי שנתגלה במזרח התיכון.
