זו הולכת להיות עונת כדורגל משונה. לא רק בישראל אלא בכל העולם. המונדיאל יעצור את הקבוצות לחודש־פלוס באמצע נובמבר, עוד קודם לכן ייווצר עומס שעשוי להגיע לשלושה משחקים בשבוע, והכל יהיה דחוס, אינטנסיבי, אחר. צריך להיערך לכך, ונראה שהקבוצות הגדולות בישראל אכן עושות זאת. הן מתחמשות בהתאם.
ליגת העל תיפתח רק באמצע אוגוסט אבל כבר עכשיו, בתחילת יולי, אפשר לראות את המאבק הצפוי. מכבי ת"א החזירה את האקסים הכי חשובים שלה בשנים האחרונות, מכבי חיפה ביצעה את הרכש הכי יקר בתולדותיה, והנה אתמול גם הפועל באר־שבע הצטרפה. היא החזירה לארץ את תומר חמד, אחד הלגיונרים הכי מבוקשים בכל קיץ.
למרות החתימה של חמד, נדמה שבאר־שבע מעט מאחור במרוץ הזה. המהלכים הגדולים יותר נעשו על־ידי מכבי חיפה ומכבי ת"א, שנמצאות במצב שונה. אצל האלופה חיפשו רכש נקודתי ברור – שני מגינים וחלוץ – ולעמדות האלה הגיעו שלושה זרים. המגן הימני השוודי דניאל סונדגרן הגיע מאריס סלוניקי, המגן השמאלי הצרפתי פייר קורנו בא מאוביידו. ומדובר בשחקנים בסגנונות שונים. סונדגרן מצוין הגנתית, קורנו מצטיין בהתקפה, ושניהם מאפשרים לברק בכר לנסות דברים חדשים.
הדבר החדש יהיה פרנטזי פיירו, חלוץ נבחרת האיטי. חיפה רכשה אותו מגנגאן תמורת 1.6 מיליון אירו, סכום שיא עבור המועדון. פיירו הוא חלוץ מטרה אמיתי, שיודע לשחק עם הגב לשער ולגבור על יריביו בזכות כוח פיזי. גם בעונה השלישית שלו בבאר־שבע ניסה בכר להוסיף שחקן כזה, תומאש פקהארט, כדי שיאפשר לו לשנות סגנון בהתקפה. כך גם עכשיו. פיירו שונה מאוד מהחלוצים האחרים - דין דוד, בן שהר וגם ניקיטה רוקאביצה שחזר ללבוש ירוק.
כעת נשאר לראות האם מישהו משחקני הקבוצה בעונה שעברה יימכר לחו"ל, כשהאפשרות הריאלית ביותר היא מוחמד אבו־פאני. אין ספק שמדובר בדמות מפתח בקבוצה בעונה האחרונה, הוא גם שחקן נבחרת, אבל בהקשר הזה מצבה של האלופה טוב. מחמוד ג'אבר כבר פתח בנבחרת לפני אבו־פאני במשחקים האחרונים. אותו הדבר יכול לקרות גם ברמה הקבוצתית.
לסרבי חיזוקים משלו
בעוד שבחיפה היה ברור לאן צריך להגיע חיזוק, במכבי ת"א מדובר במשהו שונה לחלוטין. לא מעט שחקנים הגיעו ויגיעו, ולאף אחד עדיין לא ברור איך תיראה הקבוצה. כן, ברור שיהיה לה פוטנציאל ענק.
התחושה הזו מגיעה קודם כל משני האקסים. כוכב שתי האליפויות האחרונות היה המאמן ולדימיר איביץ'. כוכב שתי האליפויות שהגיעו קודם לכן היה ערן זהבי. שניהם חזרו וישתפו פעולה. פארפה גויאגון שב מהשאלה בנתניה וחתם על חוזה חדש, אוסקר גלוך ממשיך להתקדם, החלוצים הזרים ג'ורג'ה יובאנוביץ' וסטיפה פריצה עדיין בקבוצה (האחרון אולי יימכר). בקיצור, עומס בחלק הקדמי, אבל אלה צרות טובות.
החתמה גדולה נוספת היא של ניר ביטון, ששיחק כמעט עשור בסלטיק, ויופיע לראשונה באחת הקבוצות הבכירות בישראל. גם יוריס ואן אובריים, הולנדי שקיבל אזרחות ישראלית, הצטרף. ואן אובריים וביטון הם שחקנים מגוונים שיכולים לשחק במספר עמדות, בקישור ובהגנה. עכשיו צריך לראות איך איביץ' ישתמש בהם.
זו שאלת השאלות – מה מתכנן המאמן הסרבי? התחושה היא שהצהובים ישחקו בכמה מערכים העונה, וכדי שזה יתאפשר יצטרך להגיע עוד שחקן כנף זר, בנוסף לבלם זר. לא יהיה מקום לכל הזרים האלה, לכן החתמה של לגיונר בכיר נוסף עשויה להיות מפתח להצלחה. אלי דסה, שבינתיים לא מצא קבוצה חדשה בחו"ל ולא מחזיק בחוזה לעונה הקרובה, הוא האפשרות המובילה. גם יונתן כהן.
הכנפיים של חמד
לגיונרים בכירים שחוזרים הם אולי שם המשחק פה. גם ביטון וגם זהבי שיחקו בהצלחה בחו"ל. הם לא כאלה שיצאו לשנה ושבו עם הזנב בין הרגליים. אותו הדבר אפשר לומר על תומר חמד, שבאר־שבע הודיעה אתמול כי סיכם בקבוצה. חמד בן ה־35 עזב את ישראל לפני 11 שנה. הוא שיחק בהצלחה רבה בספרד ובאנגליה, ובשנתיים האחרונות הבקיע 17 שערים בליגה האוסטרלית.
זו החתמה מעניינת מאוד. חמד בהחלט יכול להיות שחקן מוביל בליגת העל, אבל אסור לבאר־שבע לחשוב שזה מספיק. היא זקוקה לשחקני התקפה נוספים, במרכז ובאגף. למרות חמד, כאמור, נדמה שהקבוצה של אלונה ברקת מעט מאחור מול יריבותיה. ההחתמות הנוספות של באר־שבע, שסיימה בעונה שעברה במקום השני מעל מכבי ת"א, הן של שי אליאס מהפועל ת"א (ייכנס לרוטציה במרכז המגרש) ויוני סטויאנוב מהפועל כפר־סבא (יכול להיות שחקן רוטציה טוב שישחק גם באגף, בעיקר במערך של שלושה בלמים, וגם במרכז הקישור).
חשוב לזכור ששלוש הקבוצות האלה ישחקו באירופה, שם ייצאו בקרוב לדרך, והאינטנסיביות עשויה להיות ברמה שלא הכירו קודם. באוקטובר, למשל, מצפים להן חמישה מחזורי ליגה פלוס שלושה משחקים בבתים של המפעלים האירופיים, למי שתגיע לשם כמובן. הסגלים צריכים להיות רחבים.
נדמה שיש הבנה של העניין, אבל עוד יותר הכרה בכך שהולכת להיות תחרות גדולה על המקום הראשון. יש כאן מרוץ חימוש, והוא לא הסתיים.
פורסם לראשונה: 11:00, 04.07.22
