אסף יסעור, לוחם הטאקוונדו הפראלימפי, הרגיש את הלחלוחית בעין, כמה דקות אחרי שזכה אתמול (שבת) באליפות העולם בטורקיה - אחד ההישגים הגדולים בתולדות הענף בארץ.
"האמת, גם עכשיו עוד לוקח לי זמן לעכל מה עשיתי", הוא מספר בראיון מיוחד ל-ynet. "התרגשתי מאוד בסוף התחרות. התקשרתי למשפחה ושמעתי אותם צועקים ביחד את השם שלי, לא אשקר: ירדה דמעה או שתיים. לעמוד על הפודיום, במקום הנכון, עם התקווה שמתנגנת ברקע - זה מטורף".
ואכן, גם ההישג מטורף לכשלעצמו. יסעור בן ה-19 עלה לראש הפודיום בתחרות היוקרתית שנערכה באיסטנבול אחרי שגבר על חמישה יריבים בדרך לזהב היסטורי, בניהם אלוף אירופה וסגנו.
למעשה יסעור, שמודרך על-ידי יחיעם שרעבי, רשם את ההישג הטוב ביותר של לוחם ישראלי - אולימפי או פראלימפי באליפות עולם. נכון, דוד בן אלישע השיג גם כן מדליית זהב באליפות העולם ב-2010, אך אז היא הוצגה עוד כ"פיילוט".
זה היה יום נהדר עבור יסעור. הוא פתח עם 2:32 קליל על אדיטי צ’אהואן ההודי, המשיך ב-3:30 על גרסון מג'יה מגואטמלה ו-10:16 מול אנקוט אויונסורן ממונגוליה - ניצחון שהבטיח לו כבר מדליה. בחצי הגמר הרשים עם 4:13 על אשקט אחמטוב הרוסי ובקרב על התואר השיג 42:57 מטורף ולא שגרתי על עלי אוזקאן הטורקי. אסף צבר פסילה תשיעית, דקה מהסיום, כשאחת נוספת - על פי החוקים - הייתה פוסלת אותו ומעניקה את הניצחון ליריבו. למרות זאת, הצליח להתחמק מעונש נוסף, הגדיל את היתרון וזכה בתואר.
"זה היה יום תחרויות עמוס", אומר יסעור. "כל קרב היה מאתגר בפני עצמו. אני והמאמן שלי התכוננו לכל קרב בנפרד. כמובן שבשלבים המאוחרים - ההתרגשות הייתה בשיאה. בזמן הקרב עצמו - התמקדנו רק בדבר אחד: לנצח. הספורטאי שניצחתי בגמר נחשב לאחד החזקים בעולם. לפני חודשיים, באליפות אירופה, הפסדתי לו - ובפער גבוה. מה השתנה הפעם? אצטט משפט שאמר לי יחיעם באמצע הקרב: 'מי שירצה יותר - ינצח'".
אפשר להגיד שזה פיצוי על אי ההעפלה למשחקים הפראלימפיים בטוקיו בקיץ האחרון?
"נכון, לא הגעתי לטוקיו, ובשבילי זו הייתה מטרה, אבל מה שהיה - היה. לא יודע אם זה פיצוי או לא, כי בכל תחרות אני מכוון הכי גבוה שאפשר. אתמול פשוט כל הדברים התחברו".
"אנשים לא מרימים גבה"
סיפורו של יסעור בן ה-19, תושב אלוני הבשן שברמת הגולן, ריגש מדינה שלמה. הוא איבד את שתי ידיו שבוע לפני שחגג את בר המצווה כאשר התחשמל מכבל מתח גבוה בעת ששיחק עם חבריו וניסה לחלץ כדור שנתקע בחדר החשמל. לאחר מכן עבר תקופה קשה של אשפוזים בבית החולים שיבא, טיפולי פיזיותרפיה והכנה לפרוטזות.
המגבלה שממנה סבל יסעור לא שינתה אפילו במעט את אהבתו לספורט. להפך. תחילה התאמן בהישרדות ובהגנה עצמית אצל המאמן רן שטיינברג. הוא כתב בפוסט מרגש ששאיפתו הגדולה היא להיות אלוף אולימפי. מאמן נבחרת ישראל בטאקוונדו, יחיעם שרעבי, שקרא את הפוסט, יצר איתו קשר והזמין אותו להתאמן. גם שטיינברג המליץ ליסעור לעבור לטאקוונדו, והילד נענה להזמנה. מאז הוא מתאמן עם ספורטאי נבחרת ישראל, ספורטאים בריאים ברמה גבוהה שאינם סובלים ממוגבלות, ואף זכה במאי האחרון בתחרות שבה השתתפו ספורטאים בלי נכות.
אנשים מרימים גבה כשאתה אומר להם במה אתה עוסק?
"לא חושב. התגובה שלהם היא כל הכבוד, שאפו".
כמה מהזכייה באליפות העולם היא תולדה של כישרון ועבודה קשה וכמה מזה מזל?
"כישרון ומזל אלה שני דברים שצריך ביחד. רק בעזרת מזל, אתה לא יכול לזכות בתואר. זה היה שילוב של השניים. היכולות שלי הגיעו לידי ביטוי, הצגתי באמת קרבות טובים. וכן, זה מטורף להגיד שאני כעת אלוף העולם".
בכל מקרה, מדובר בשנה קסומה לענף בארץ, חצי שנה אחרי מדליית הארד של אבישג סמברג באולימפיאדת טוקיו. "הטאקוונדו הישראלי לגמרי על המפה. אנחנו בדרך הנכונה. יש לנו ספורטאים נהדרים, מאמנים מהשורה הראשונה, שרק ימשיך ככה".
והמטרה הגדולה באמת זה השתתפות במשחקים הפראלימפיים בפריז 2024?
"לגמרי. ניצחתי את הספורטאים הטובים ביותר בתחרות הזו, והם אלה שילחמו איתי לפריז. הוכחתי שאני ראוי להיות שם. עכשיו צריך להמשיך לעבוד קשה ולא להיות שאנן".