"פייר, התשוקה שלי לכדורגל היום בתחתית, אני פחות מתעניין ואפילו לא רואה משחקים בטלוויזיה. גם לא היורו, זה פשוט משעמם אותי. אני לא רואה ולא עוקב, המחשבות על כדורגל מורידות אותי למטה. מרגיש שהוא נגמר אם אני לא על המגרש". מתוודה מאור בוזגלו בראיון ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet.
"ביקשו ממני לפרשן במשחקים המכריעים של הטורניר, התביישתי להגיד להם: 'מצטער, פשוט לא מכיר את השחקנים ולא רואה כדורגל'. הם היו פשוט בשוק כששמעו. אבל ככה אני מתמודד עם המצב".
כמעט שנה שהוא לא משחק כדורגל ואין לו חוזה. אחד הכישרונות הגדולים שצמחו פה יושב בבית בלי קבוצה בזמן שהוא מנהל הליך בוררות מול הפועל ת"א, ושוב מחשב מסלול מחדש. אבל הפעם הסיפור הוא שונה, הפעם גם עוברות למאור בוזגלו בן ה־33 בראש מחשבות על פרישה. הרבה תלוי מה יהיה בקיץ הזה.
"טעיתי שלא הגעתי לחיפה, הייתי צריך ללכת עם הלב"
יש מצב שאם לא תמצא קבוצה שמתאימה לך תתלה את הנעליים?
"הכל בהחלט יכול לקרות. אני בקלות יכול לשחק עוד שלוש-ארבע שנים, אבל זה תלוי בכל כך הרבה אלמנטים".
זה גם קשור גם להליך הבוררות מול הפועל ת"א שנמשך למעלה משנה?
"כאיש משפחה עם התחייבויות זה מצב מסובך, ואני די בטוח שאם זה היה קורה לשחקן אחר הוא לא היה שורד. עושים הסכם, הולכים ומתחייבים לכל מיני דברים ופתאום במשך שנה אתה לא רואה שקל. למזלי ידעתי להתנהל נכון. זה פשוט הזוי שאין שום גוף אמיתי שמגן על הכדורגלנים בישראל. לך תראה מה קורה באירופה. אבל שום דבר כבר לא מפתיע אותי בכדורגל שלנו. להפך, תמיד שוברים פה עוד שיאים שליליים עם עוד כמה סיפורים הזויים וקומבינות. ככה לא נגיע לשום דבר. נכון שיש דברים שמשתפרים, אבל בגדול אני רואה את הכדורגל הישראלי הולך אחורה כמעט בכל פרמטר".
בהפועל ת"א סירבו להגיב לדברים.
6 צפייה בגלריה
"ללכת להפועל זאת הייתה ההחלטה אולי הגרועה בקריירה שלי". מאור בוזגלו
(צילום: עוז מועלם)
נשמע שאתה כועס על כל העולם, אבל אתה בחרת לשחק בהפועל ת"א.
"ללכת להפועל זאת הייתה ההחלטה אולי הגרועה בקריירה שלי וזה בטוח לא מפתיע אף אחד. בסוף יושרה זה מתכון להצלחה. כשרוצים אותך ירדפו אחריך, ביום שכבר לא רוצים כל האמצעים כשרים. חבל שככה מתנהגים האנשים שמנהלים את הכדורגל שלנו".
ציפית ליותר מניר קלינגר בגלל העבר שלכם בבית"ר?
"לא הייתה לי ציפייה מיוחדת מניר, הוא בסה"כ עובד של המערכת ודואג לפרנסה שלו. כמובן שאם הייתי שחקן רובוט שעושה רק מה שהוא רוצה, אז אולי קלינגר היה נלחם עליי יותר. מכיוון שאני שחקן יצירתי והכדורגל המודרני מאוד פוגע בכישרוניים, אז אפשר להחליק את זה".
ואם היית חותם במכבי חיפה, מצבך היה טוב יותר?
"טעיתי מאוד שלא הגעתי למכבי חיפה, וזה רק מוכיח שהייתי צריך ללכת עם הלב שלי. לא הייתי שלם עם המעבר להפועל ת"א. זו הייתה סיטואציה שבה רציתי יציבות והסכם לשנתיים, ומכבי חיפה רצתה אותי לשנה אחת בלבד. עד היום הקבוצה היחידה שאוכל לעזור לה מקצועית, למרות שאני שנה מחוץ לכדורגל, היא מכבי חיפה. בגלל הצוות שמכיר אותי, בגלל סגנון המשחק שלה, בגלל שצריך סגל עמוק כדי לשחק בכמה מפעלים בו־זמנית ושחקני הכרעה שיודעים לשנות משחק מהספסל".
"שונא את הכדורגל המודרני, הוא חסר יצירתיות"
בכל זאת שנה בלי כדורגל, אתה עדיין מתאים בכלל לליגת העל?
"אני עובד מאוד קשה, למרות שזה ממש לא פשוט להתאמן לבד במשך שנה שלמה בלי שאף אחד ידחוף אותך קדימה. היו מצבים שהרגשתי שאני פשוט רודף אחרי הזנב של עצמי, מלחמות פסיכולוגיות יומיומיות. עברתי הרבה משברים, הרבה מחשבות רעות. לא היה לי חשק לקום מהמיטה כי אני לא עושה את מה שאני הכי אוהב. עד שאמרתי לעצמי, 'יאללה די, רק אני אחליט אם להיות מאושר', ופשוט שיחררתי והתמקדתי בעשייה, בפרויקטים, ככה שאפילו לחשוב על כדורגל לא היה לי זמן".
ואם תקבל הצעות רק מהליגה הלאומית, תלך על זה?
"לא. אחרי קריירה מפוארת, אני לא מוכן שיזכרו אותי פורש מקבוצה מליגה נמוכה בלי שום שאיפות ורק בשביל עוד פס בכדור".
בכלל חשבת לרגע שבגיל 33 תשב בבית ללא קבוצה בזמן ששחקנים בגילך עוד עושים חיל?
"אף אחד לא חושב על דבר כזה אבל אני הבנתי כמה דברים בקריירה שלי ובחיים בכלל. אחרי כל ההתמודדויות עם הפציעות אתה מבין שהכל לטובה וקורה מסיבה מסוימת, גם אם אתה לא רואה את זה באותו רגע. נכון, הפציעות הכריעו ושינו את כל התוכניות, ולמרות זאת הקריירה שלי מדהימה ועמוסה בחוויות. פעם היה מרגש, הייתה תחרות על שחקנים. היום כולם מתיישרים לפי הדרישות של המועדונים. אין תחרות, אין רגש".
תסביר.
"אני חייב להגיד שאני ממש שונא את הכדורגל המודרני, הוא חסר רגש ויצירתיות. הכדורגל השתנה, הדרישות השתנו. פעם היו מחפשים שחקנים ששווה היה לקנות כרטיס כדי לראות אותם. היום מה שמעניין את המאמנים זה כמה אתה רץ וכמה חטיפות כדור אתה עושה. שכחו שהמטרה של המשחק זה לנצח ולתת גולים. הכל רובוטי, ועם הכניסה של הטכנולוגיה זה פשוט אסון. כדורגל זה משחק של טעויות. למה אסור ששופט או ששחקן יטעו? זה לסרס את המשחק. בגלל זה הצופים מתחילים להשתעמם. יש פחות ברק במשחק ואני מודה – שחקנים בסגנון שלי כבר לא מוצאים את עצמם. אני מעדיף להתמקד בבישול גולים, בכיבוש, מאשר לרדוף אחרי שחקן יריב 50 מטר ולעשות עליו גליץ'".
כמה מההתנהלות של בעלי הקבוצות, אותה ביקרת בעבר, גרמה לשינוי לרעה שאתה מתאר?
"אני מבין את המקום שהם נמצאים בו. מבחינת הבעלים הורדת השוק יגרום להם לשלם פחות ולהחזיק בשחקנים מוכשרים בעלויות נמוכות. מבחינת השחקנים זו בעיה. כי ברגע שאין תחרות, אז אין עניין ויכולים לוותר על כל שחקן ולא משנה מי הוא".
"שחקנים בכירים התרחקו ממני"
כמה קשה להיות מאור בוזגלו בחדר ההלבשה?
"מי שמכיר אותי יודע שאני באמת נטול אגו, דבק בחדר ההלבשה ובכל קבוצה. תמיד חיפשתי איך לעשות את אלו שלידי טובים יותר, לקדם צעירים ולא לתת תחושה שאני מעל אף אחד. סדרת הריאליטי הביאה איתה הרבה דברים טובים וחדשים. תמיד הייתי מפורסם, אבל הסדרה הגבירה את הווליום ושינתה הרבה סטיגמות. מצד שני, בהרבה מקרים זה גרם לכך ששחקנים בכירים התרחקו ממני כי אני מושך תשומת לב גדולה יותר וכולם כנראה רוצים להרגיש נחשקים".
שים רגע את הפציעה בצד. אתה חושב שמועדונים חושבים פעמיים לפני שהם לוקחים אותך בגלל כל הרעשים שמסביב?
"זו פריבילגיה לדעת לשלב בין כמה דברים בו-זמנית. בתרבות שלנו לא יודעים איך לקבל את זה. בעולם מחבקים את השחקנים שמפיקים סרטים דוקומנטריים ושמתהדרים בקמפיינים גדולים. קח את לברון ג'יימס, רונאלדו, גריזמן, הקבוצות מקבלות אותם ויודעות לשלב עם זה את הצרכים שלהן. כדורגל זה שואו, בידור להמונים, צריכת תוכן בלתי פוסק. ובישראל? הדוברים והמועדונים חושבים שמדובר בסודות מדינה, כור אטומי. מתייחסים לפרסום כדבר לא מקצועי וטוענים שהראש שלי לא בכדורגל. שטויות במיץ, מי שמקצוען יודע לעשות את ההפרדה.
איך אפשר לחבר בין האוהדים למועדון, בין המעריצים לשחקן אם מתנהלים פה כמו ככה? זה מתאים לשנות ה־80, לא להיום. בחיים לא עליתי למגרש כשהראש שלי עסוק במשהו אחר. רונאלדו עולה ונותן צמד ביורו והראש שלו בפרסומת שהוא עושה? נו, באמת. זה מעליב את האינטליגנציה".
עולם הריאליטי מבחינתך הפך בדיעבד לגלגל הצלה?
"לא הייתי מגדיר את הריאליטי כגלגל הצלה, כיוון שאני עושה הרבה מאוד דברים. אבל מבחינת הראש זה בהחלט גורם לי לחשוב פחות על כדורגל. אני די משוכנע שאם לא הסדרה אולי הייתי בדיכאון. לא מובן מאליו שאנחנו כבר בסיום צילומי העונה השישית של 'הבוזגלוס', פשוט לא נתפס".
"הלוואי שיכולתי להיות בולדוזר כמו אבא שלי"
עם יד על הלב, אבא יעקב באמת יצא סופית מהתמונה?
"אבא זה אבא, הוא לא יכול להיות מחוץ לתמונה, רק שהוא כבר לא הסוכן שלי. חשבתי שאסטרטגית זה יכול לעזור לי, אבל זה גם כבר היה בסוף ובגלל זה הרגשתי רע יותר. לא יעזור לאף אחד כלום, כשאבא שלי היה בפרונט היה לי נוח, לא אשקר. הוא היה מדבר בשמי ברגעים שהייתי רוצה שישמעו אותי. את רוב הסוכנים, בעיקר במצב שלי, אני לא באמת מעניין כי לא יוצא להם מזה כלום, הם לא גוזרים עליי עמלה. אתה רואה דברים שפשוט מגעילים אותך ואתה לא רוצה לקחת חלק בזה יותר".
אחד הילדים בא ואומר לך אבא אני רוצה להיות כדורגלן. איך תגיב?
"הלוואי שיכולתי להיות בולדוזר כמו אבא שלי. היום אני מלווה את הגדול שלי ואני מבין כמה זה לא פשוט. אשתדל להיות אבא תומך אבל לתת את הספייס כשצריך".
איך קיבלת את הסיפור הטרגי של ויקי פרץ ז"ל?
"זה מקרה כל כך עצוב וכואב. הכרתי את ויקי פרץ בנבחרת הילדים והוא לימד אותי המון. הסיפור הזה מהווה הצצה לא פשוטה לתקופת חיים של קריירה מפוארת ומסלול שלא תמיד יש לנו שליטה עליו. אני חושב שחייבים לבנות תבנית ברורה לכדורגלנים שפורשים".
לסיום, ביום שאחרי נראה אותך בתפקיד ניהולי בכדורגל?
"כרגע אני לא ממש בעניין. עכשיו פתחתי מתחם אינדור יחיד מסוגו בארץ שכולל גם את האקדמיה לפיתוח שחקני כדורגל בקבוצות קטנות. זה גורם לי סיפוק גדול. כרגע אני שם".
