הצרחן
"הקוסם" שבורח מאחריות כשפן
"אני רוצה שכל מדינת ישראל, שישימו את זה בחדשות הספורט שיפתחו עם זה, בחדשות ערוץ 12, בכל העיתונים, שיראו את הגול שכפר־קאסם ספגה בדקה 95, ויחקרו את המשחק הזה, ואת השוער, ואת כולם".
אלה הוראות ההפעלה שנתן הצווחן הלאומי איל ברקוביץ', אחרי שהוריד את הפועל פ"ת לליגה השלישית, ולפני שנמלט מעמדת השידור. זו הייתה הנפילה המשמעותית ביותר של הבכיין הסדרתי והמנהל הכושל, שכבר ברח מהפועל ת"א ומהפועל ראשל"צ. לפ"ת הוא הגיע כראש הצוות המקצועי, בדיוק באמצע העונה, עשה התאמות והותיר אותה בדיוק באותו מקום מתחת לקו האדום. כלומר, חוץ מרעש וצלצולים (וצירוף בנו האלמוני לסגל), לא תרם דבר.
את הנחיות הבימוי והעריכה לערוצים בהם הוא מועסק, ניתן בהחלט להבין. הם בדרך כלל מצייתים ומאדירים אותו. רק במולדת הפרטאץ' והחפיף, זגזגן עילג, שטחי ובעל דעות חשוכות, יכול להפוך לכוכב רב־ערוצי.
זו לא הפעם הראשונה שברקוביץ' מתרסק ודורש חקירות. כבר ב־2016 דרש מהמינהלת לבטל משחק של קבוצתו, הפועל ראשל"צ, מול מכבי יבנה, ואף הורה למאמנו לא לשלב בהרכב את אחד השחקנים ה"חשודים". ב־2018 דרש חקירה אחרי שראשל"צ שלו ושל אחיו ספגה חמישייה מהפועל מרמורק. אבל הנה הוא שוב כאן, באותה ליגה, כושל ומיילל. אז למה הוא בכלל חזר?
בחודש שעבר הפועל עפולה, מוליכת הפלייאוף התחתון, הביסה את אחי נצרת 0:5, ולפני שלושה שבועות את הפועל כפר־שלם, יריבה אחרת שלו בתחתית, 1:6. בשני המקרים, קצין החקירות הלאומי לא הציב דרישות לערוצי השידור. שלשום, כשקבוצתו המקרטעת גברה על אותה עפולה 1:2 והחמיצה לא מעט מצבים נוחים, ברקוביץ' לא ביקש שיחקרו את השער העצמי של המגן העפולאי.
"השער הזה מסריח, התמונות אומרות הכל", הוא נבח ב"חדשות הספורט", שם צייתו להוראותיו. התמונות, אגב, לא אמרו דבר, אבל הוא המשיך להשתלח בשוער הצעיר צליל חתוכה, והפך אותו לטיפוס מפוקפק ומושחת. "הייתה פה אווירה של משחקים מכורים", זעק ראש הצח"מ. "או שאנחנו מנהלים פה כדורגל או שאנחנו מנהלים קזינו... זה שכונה... יש אווירה חרא בכדורגל". ברור. ולכן כנראה הוא מתעקש להישאר.
ואם הסגנון מריח לכם מוכר, כדאי להזכיר עוד דמות מפתח במאבק הירידה. לפני כחודשיים וחצי מונה אחיו ניר למאמן אום אל־פאחם, הפסיד 3:0 להפועל ר"ג, וברח. אז היה זה יו"ר הקבוצה מהמגזר, אחמד אבו־אלעם, שגילם את תפקיד החוקר הפנטזיונר, וטען: "הדבר הזה צריך להיבדק. הוא הפסיד בכוונה לר"ג ורוצה להתמנות לאימון הפועל פ"ת, יש פה משהו לא חוקי". האח הגדול והמקושר לא שתק, ועלה לשידור. "אם לא תסתום את הפה שלך, אני פשוט אתבע אותך, יא חוצפן", צרח אבו־עלי על אבו־אלעם, וסיכם: "בנית קבוצה חרא, אז תאכל את החרא שלך ואל תאשים אחרים".
את המשפט הזה בדיוק כדאי שברקוביץ' ישנן היום, כשהוא מביט במראה.
מלחך הפנכה
תעודת העניות של לחמן
לפני המשחק שהוריד את מכבי יבנה לליגה א' ב־2016, התראיין מאמנה יוסי זוזוט ואמר: "כעסנו על איל ברקוביץ'. אתה לא יכול להוציא עיר שלמה ופתאום לדבר מכירות. דאג לקבוצה שלך. כשאני אמרתי מכרו אותי, לא דיברתי על שום קבוצה. כל הליגה הזו מכורה וגועל נפש"... במקרה ההוא, לא הפקיעו תוכניות שלמות לדברים הקשים. למה מי זה זוזוט? אצל ברקוביץ', להקת הלקק התגייסה.
כבר שנה שלמה טוחנים לנו אייל לחמן, אלון מזרחי ועוד שניים שחיים בין מציאות לריאליטי על הליגה האותנטית/המרגשת/הישראלית, והופכים כל שחקן שני ל"אגדי". "כדורגל ישראלי מזוקק", קורא לזה אחד מחבריהם הדביקים. והנה אתמול, הקולגה ירד, והכל מפוקפק, חשוד ורקוב. לכאורה.
"צריך לומר כל הכבוד לעפולה ולכפר־קאסם כי נלחמים עד הדקות האחרונות", אמר שלשום מזרחי בדקה ה־82. "בוודאי, תעודת כבוד לכדורגל הישראלי", חיזק אותו אייל לחמן. "אני מסתכל על עפולה איך היא נלחמת, כפר־קאסם שנתנה מחצית ראשונה אדירה".
כשאום אל־פאחם כבשה בכדור חופשי של איתי טאקו, שהוסט על־ידי שחקן בחומה, לחמן הנרגש הילל את הבועט: "טאקו הוא זה שמוריד את הפועל פ"ת ליגה". רק כעבור שתי דקות וחצי (ואולי גם כמה מסרונים?) הוא התהפך: "אני חייב לראות את הגול של טאקו, לאן הלך הכדור?... מה זה? חתוכה רץ נגד הבעיטה... זה נראה נוח כמו פנדל". מוזר, בזמן אמת הוא לא הבחין בדבר.
לאחר שריקת הסיום, לחמן עוד מתח ביקורת על הטעויות הניהוליות והמקצועיות של פ"ת, וגם זרק משפט על היריבה: "לא אהבתי את המחצית השנייה של עפולה". אבל כשברקוביץ' והג'ננה שלו הגיעו לאולפן, הוא יישר קו: "כל ההתגודדות וההסתודדות הזאת רגע לפני הבעיטה הרגיש משהו", אמר המתרפס הלאומי, שרגע לפני הבעיטה אפילו לא צייץ. "כל האווירה רשלנית לחלוטין", הוסיף לחמן, "אני מתפלא על השחקנים האלה שהיו צריכים לבוא היום ולתת הצגות על המגרש"... באמת מפליא. מה עוד שלפני הגעתו של ברקוביץ', הם היו "תעודת כבוד לכדורגל הישראלי".
הגוזל
שון וייסמן יורד ומצייץ
הנה חידה: מי הם נוליטו, מלרו ופידל? תשובה: שחקנים של סלטה ויגו, לבאנטה ואלצ'ה – שתרמו לקבוצתם יותר משון וייסמן ונשארו בליגה הספרדית הבכירה, אך מעטים כאן מכירים. את הלגיונר שלנו שהתרסק עם ויאדוליד, הפכה התקשורת הפרובינציאלית לסופרסטאר. "שונאלדו" קראו לו, ע"ש הבעלים הברזילאי של ויאדוליד. ותודה לאיציק "החפיפניק" זוהר, שבחר בו לתגלית העונה בספרד.
רק שישה שערי ליגה ובישול אחד היו העונה לישראלי, שהוחתם כחלוץ היקר בתולדות ויאדוליד. "זה מועדון ששואף להגיע רחוק, רונאלדו רוצה לבנות משהו גדול", סח וייסמן אחרי שחתם, וכשכבש את שערו הראשון נשא תפילה פומבית והסביר: "רציתי לסמן לאוהדים שאני פה בשבילם. הגעתי, ואין לכם מה לדאוג. 'שמע ישראל' מלווה אותי כל הקריירה"... מעניין באמת אם הם מטילים עכשיו את האשמה על תפילת שמע.
עם זאת, בעיצומם של מאבקי הירידה, לא שכח וייסמן לרדת על האחראים לברדק בארץ. בתגובה לפוסט שהעלתה רינה מצליח, הוא צייץ מספרד: "הם באמת מתנהגים כמו אויבים של המדינה היא וכמעט כל חבריה לערוץ!!"... הוא הרי רגיל לחצרני התקשורת שהפכו אותו לסופרסטאר, למרות שלא הטביע שום חותם וטבע עם קבוצתו. אפילו בהרכב הנבחרת הכושלת לא נמצא לו מקום, אבל בציוצים ובפוסטים פופוליסטיים הוא שד.
בקיצור, הגיע הזמן שמישהו יזרוק לווייסמן את הטיפ החשוב: חלוץ שאוהב תשומת לב, לא כובש ברשתות החברתיות. אפשר אפילו לקרוא לזה: טיפ־שון.
המאדים
באר־שבע, פרימור והפרט המוכמן
מנכ"ל חדש מינתה הפועל באר־שבע, גיא פרימור, שותפו לשעבר של אבי נימני בסוכנות שחקנים ובבית הספר הכושל לכדורגל באשקלון. מאז הם נפרדו, ובתקציר קורות חייו שפירסמה באר־שבע, עשו העתק־הדבק מהאתר של "נים־גרופ", הזכירו את הקריירה שלו ככדורגלן הנוער, וחתכו רק פרט אחד: "פרימור היה קפטן קבוצת הנוער של מכבי ת"א ושיחק בבוגרים של מכבי ת"א".
שלום גיא, מתביישים בעברך הצהוב?
"גדלתי בהפועל ר"ג ותמיד הייתי אדום. במכבי הייתי שנתיים נוער ושנה בוגרים".
כמה משחקי ליגה בבוגרים?
"אחד קטן, בסוף שנה".
עכשיו הכל ברור. בסוכנות של נימני, הוא היה קפטן הנוער ושחקן בבוגרים של מכבי ת"א. כמנכ"ל הפועל באר־שבע, הוא אדום בנשמה והצהוב התכווץ במכבסת המילים. ככה זה, כשהזיקה מזיקה הופכים לזיקית.
מילה זו מילה
"רמי גרשון קיבל כל כך הרבה קיתונות במכבי חיפה"
הוגה הדעות אלי גוטמן מסתכל בקנקן ושוכח מה שיש בו
