איך מתחילים לסכם עונה כ"כ מיוחדת ב-NBA? פשוט מההתחלה. העונה הסדירה ב-NBA, שנפתחה כרגיל לפני כמעט שנה, ונקטעה במהלך חודש מרץ עקב הידבקות שחקנים בנגיף הקורונה, הבליטה את מילווקי, הסיפור המקצועי המוצלח בתקופה זו. יאניס והבאקס טרפו את הליגה, ולא עצרו עד שהשיגו את המאזן הטוב ביותא. לצערם, שוב הם לא תיפקדו במשחקי הפלייאוף והיו לאחת מאכזבות העונה.
הבועה - עוד לפני שהפלייאוף החל, קבוצות הליגה שיחקו את שאר העונה הסדירה במתחם אחד מבודד. המשחקים באורלנדו דמו לטורניר אולימפי, כשכל משחק היה קריטי. לעתים קרובות משחקי העונה הסדירה, ובייחוד פרק הזמן האחרון לפני הפלייאוף, הינם לא תחרותיים. אולם הפעם זה לא היה כך, כשאף זכינו למשחקים ישירים על העלייה בין 2 מהשחקנים המוכשרים שיש לליגה להציע - דמיאן לילארד וג'ה מוראנט.
הפלייאוף - אולי בשל יתרון הביתיות שנמחק ואולי בשל הפגרה והמצב הייחודי, משחקי ההכרעה היו פתוחים מתמיד כבר מהסיבוב הראשון. זה היה הרגע הנכון בשביל האנדרדוגים לפרוח - דונצ'יץ' ודאלאס שאיתגרו את הקליפרס, דנבר שחזרה פעמיים מפיגור 3:1 לניצחון, ואיך אפשר שלא להזכיר את מיאמי.
הסגנית והאלופה - איזו דרך עברה מיאמי. הקבוצה שסיימה במקום ה-5 במזרח סימלה יותר מכל קבוצה אחרת את אופי הפלייאוף הנוכחי. קבוצה שהציגה שליטה על יריבותיה עד הגמר, למרות שסומנה לא פעם כאנדרדוג. משחק קבוצתי ונטול אגו, כשהכוח האמיתי מצוי בהגנה החזקה והשילוב המאוזן בין צעירים לוותיקים. מיאמי החבולה והמותשת נתנה את כל אשר היה לה, אך זה לא הספיק מול קבוצה שהייתה פשוט טובה יותר.
טובה יותר לא רק ממנה - הלייקרס היו רמה אחת מעל כולם בפלייאוף הזה, ולא הרפו עד השגת האליפות. עם שניים מהשחקנים הטובים בליגה, וצוות משלים היודע את תפקידו, הדרך לטבעת הייתה סלולה. ההגנה של הלייקרס הייתה המפתח להבסת היריבות, שלא השכילו להסתדר עם הכישרון וההרכב הגבוה שכלל את לברון כרכז.
קובי - אחרי האסון הטראגי שפקד את עולם הכדורסל בכלל ולוס אנג'לס בפרט, אני מקווה שהם מצאו מעט נחמה באליפות הזו.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
