לפני המוות: מעצרו הרגוע של ג'ורג' פלויד
סת' טאונס, כדורסלן שעבר לאחרונה מהרווארד לאוהיו סטייט, החליט לעבור למעשים היכן שהדיבורים לא הספיקו. ביום שישי הוא הצטרף להפגנת ענק בעיר קולומבוס שבאוהיו, במחאה על הרג ג'ורג' פלויד בידי שוטר, אחת מאינספור ההפגנות שמבעירות את ארה"ב.
טאונס עוכב לחקירה, וסרטון של האירוע מראה אותו שואג "תצעקו את שמו!" בזמן ששוטרים אוזקים אותו. מאוחר יותר תיאר ביובש באינסטגרם: "בתוך 24 שעות עברתי מטקס סיום הלימודים הווירטואלי בהרווארד לחלק האחורי של ואן משטרה, לצד עוד מפגינים שקטים. אני גאה בשני הדברים באותה המידה".
בראיון מאוחר יותר טאונס היה נחרץ: "לא אעצור. אשתמש בקולי עבור אלו שלא נשמעים. וב'קול' אני מתכוון גם לפעולות, לצאת החוצה ולהפגין. זאת החובה של אזרח בדמוקרטיה".
הירי למוות באחמוד ארברי, שחור לא חמוש שעשה ג'וגינג בג'ורג'יה בסוף פברואר, הצית מחדש את הזעם בקרב הקהילה האפרו־אמריקאית. האש הזו, שעדיין בוערת ממותו ב־2014 של אריק גארנר - שנחנק למוות על ידי שוטרים כשמילמל ללא הרף שאינו יכול לנשום – הפכה לשריפה שיצאה משליטה ברחבי ארה"ב ביום שני שעבר, אחרי שהשוטר דרק צ'ובין גרם למותו של פלויד במיניאפוליס (במהלך מעצרו, חנק את פלויד עם ברך על הצוואר). כתב האישום המהיר נגד צ'ובין והזעזוע שהשמיע הנשיא דונלד טראמפ לא עזרו: הפעם לא נראה שהמחאה - שהיא נוקבת ואלימה יותר - תעצור ללא שינוי אמיתי.
"האם אני הבאה בתור?"
השינוי החברתי יימדד בטווח הארוך, אבל נראה שיש כבר שינוי אחר: לצד אנשי ספורט ותיקים שנלחמים על זכויות שחורים, כמו לברון ג'יימס ומג'יק ג'ונסון, דור צעיר של ספורטאים אפרו־אמריקאים לוקח בגל המחאה הנוכחי את המאבק לשלב הבא - עם אקטיביות ומסרים מהדהדים. טאונס יצא לרחוב, ואולי מסמל את מה שנראה גם מאחרים. חידוש נוסף הוא היציאה מגבולות ארה"ב: קשר שאלקה ונבחרת ארה"ב, ווסטון מקני, הציג על זרועו סרט עם כיתוב "צדק לג'ורג'" מול ורדר ברמן. מרקוס תוראם, הצרפתי הצעיר של מנשנגלדבאך, כרע ברך לכבוד המאבק.
הסרטון של גוף
טאונס היה אלמוני יחסית, אבל כוכבת טניס ענקית – קוקו גוף בת ה־16 – הצטרפה לגל בסרטון טיקטוק שזיעזע את אמריקה. לבושה בקפוצ'ון, על רקע תמונות שחורים אותם הרגו שוטרים, היא שאלה: "האם אני הבאה בתור?". בעבר אמרה: "הדור שלי החליט שהגיע הזמן לדבר". המונים פירגנו למעשה שלה. אגדת העבר כריס אוורט אמרה: "בגיל 16, גילינו מנהיגה עתידית, מודל לחיקוי ופעילה חברתית. היא יכולה לתת השראה ובו־זמנית להפוך לאלופה גדולה על המגרש".
לברון על ברכיים
כריעת הברך היא סמל לפצע מדמם בתנועת המחאה. המפורסמת ביותר היא זו של קולין קאפרניק, שנשאר מחוץ ל־NFL כי נקט בה במהלך השמעת ההמנון האמריקאי במחאה על יחס המשטרה לשחורים. בעבר הוא היה קוורטרבק מוערך שהוביל את סן־פרנסיסקו לסופרבול אחד. אחרי המעשה, בליגה שמחזיקה את בסיס האוהדים הפטריוטי והשמרן ביותר בארה"ב, הוא נמחק, ולא שיחק פוטבול מאז סיום עונת 2016. רק כעת, בשיא המהומות, קולות רבים קוראים למועדונים בליגה להחתים אותו כאקט שיסמל את השינוי ביחס לנושא.
הפוסט הראשון של לברון עם התמונה המושלבת
והפוסט השני של 'המלך'
בינתיים, דמותו נוכחת ביותר במחאה הנוכחית. לברון ג'יימס פירסם באינסטגרם תמונה משולבת של הריגת פלויד והכריעה של קאפרניק. מעל השוטר צ'ובין הוא כתב "זו" ומעל קאפרניק "הסיבה". לברון הוסיף בפוסט אחר, אליו צירף אימוג'ים בוכים, את המשפט הצורב: "למה אמריקה לא אוהבת אותנו?". ספורטאים אחרים העלו מהארכיון את התמונה המפורסמת של קובי בראיינט המנוח, שעלה לחימום עם חולצה שעליה הכיתוב "אני לא יכול לנשום", מחווה למקרה אריק גארנר.
אבל החתך עמוק יותר מבמקרה של גארנר. מם ויראלי מוחה נגד הטענה כי המחאה אלימה מדי, ומציג את כריעת הברך של קאפרניק, את לברון מדבר בראיון ומפגינים מניפים שלטים. המם יורה: גם את המחאות האלה לא מאפשרים לנו. התחושה בקהילה השחורה היא שאי אפשר עוד להבליג. הזמן הוא לפעולה אמיתית.
לא מעט אנשים וספורטאים העלו מהארכיון את התמונה המפורסמת של בראיינט המנוח
מאמן דטרויט, דוויין קייסי, סיכם את הצורך בהתקדמות בפוסט יפהפה בו חשף את חוסר האונים כילד שחור בן שמונה בבית ספר לבן בקנטאקי. "כעבור 54 שנים", כתב קייסי, "בני בן שמונה. האם הדברים באמת השתנו? האם הוא גדל בעולם בו שומעים ומבינים אותו? האם יתייחסו אליו כמו אל אחמוד ארברי או ג'ורג' פלויד? הגיע הזמן לשינוי אמיתי".
