לפני כשבע שנים וחצי, בריאיון ל"ניו יורק טיימס", פאטי מילס טען שהוא מייצג שלושה דגלים – את אוסטרליה, הילידים האוסטרלים (האבוריג'ינים) ואת זה של הילידים מהאיים במיצר טורס. בריאיון אז מילס דיבר בצורה מטאפורית, אך בחודש יולי האחרון, כשנכנס יחד עם המשלחת האוסטרלית לאצטדיון האולימפי בטוקיו, הוא ייצג את כל השלושה כשנשא את הדגל יחד עם השחיינית קייט קמפבל.
אמנם בידיהם היה רק דגל אחד, אך הגארד בן ה-33 פרץ את הדרך כשהפך לנושא הדגל הראשון ממוצא אבוריג'יני – צעד ענק קדימה בצל היסטוריה לא פשוטה, בה הכרה ופיוס נעדרו יותר מדי פעמים ואפליה וגזענות הופצו לכל עבר.
מסכת הפנים שלו עוטרה בציורים אבוריג'ינים ועל צווארו בלטה מחרוזת חרוזים מסורתית – הוא נראה נינוח ושמח מכל רגע, אבל מי שעקב אחרי הקריירה הארוכה והמרשימה שלו יודע כמה הרגעים הללו היו חשובים לו. לייצג את שלושת החלקים שמרכיבים את הזהות והמקור שלו בגאווה ולהוביל את הנבחרת האוסטרלית הכי רחוק שאפשר.
המסע המדהים הזה הסתיים עם מדליית ארד אולימפית אחרי ניצחון מרשים על סלובניה של לוקה דונצ'יץ', כשמילס מפגיז 42 נקודות באותו משחק וסוחב על הגב את חבריו כל הדרך לפודיום. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שהבומרז זוכים במדליה אולימפית בטורניר הכדורסל, ואין ספק שזה היה אחד הרגעים המשמעותיים בחייו של השחקן הוותיק.
מחובר לשורשים. מילס עם מדליית הארד ומשפחתו באוסטרליה
ילדות לא פשוטה ומלאת גזענות
מילס נולד ב-1988 לאיבון ובני. אימו הייתה חלק מ"הדור הגנוב" (ילדים ממוצא אבוריג'יני שנלקחו ממשפחתם ונשלחו בחסות המדינה לפנימיות לצורך "חינוך מחדש") וכשהייתה פעוטה הופרדה מארבעת אחיה הגדולים. אביו גדל במיצר טורס. הם חיו מעט באחד האיים עד שעברו לעיר הבירה קנברה, שם גדל מילס.
"ההורים שלי מעולם לא הרגישו בנוח לספר לי את הסיפור שלהם", הוא חשף בריאיון ב-2018. "זה לא סיפור שמספרים כשיושבים בסלון או ליד שולחן האוכל. הם סיפרו לי אותו בחלקים כשעברתי כל מיני דברים במהלך ילדותי".
אביו הקים קבוצת כדורסל עבור ילדים ילידים כדי להתמודד עם הגזענות הבלתי פוסקת ומילס שיחק שם מגיל 4 ועד 14. "ככל שהלכתי והפכתי לספורטאי יותר טוב, כך הגזענות הלכה והתגברה", סיפר מילס בריאיון לפני מספר שנים. בהמשך עבר לאקדמיה הלאומית לגידול כישרונות ובמקביל ניסה את כוחו בכדורגל אוסטרלי, ואף שקל את האפשרות להפוך למקצוען, אך בסופו של דבר בחר בכדור הכתום. ואפשר לומר שזה השתלם לכולם.
ב-2007 מילס עזב את אוסטרליה ועשה את הדרך הארוכה לארצות הברית, שם שיחק בקולג' סנט מארי שנתיים. הוא אחד משלושה שחקנים בלבד בהיסטוריה של המכללה שהגופייה שלהם הופרשה, וסיים עם ממוצעים של 16.4 נקודות ו-3.7 אסיסטים לצד 2 חטיפות לערב.
מילס כילד בקנברה
הבית בטקסס והאב השני שלו
הוא נבחר רק במקום ה-55 בדראפט 2009 על ידי פורטלנד ולא ממש זכה שם להזדמנויות – בשתי עונות בשורות הבלייזרס הוא שותף רק ב-74 משחקים ורשם 11 דקות בממוצע בהן סיפק 5.1 נקודות בלבד. לאחר קדנציה קצרה בסין, זכר לשביתה ב-NBA, הוא הגיע למקום שהפך עבורו לבית, סן אנטוניו.
בעונת 2013/14 הוא פרץ סוף סוף את תקרת הזכוכית בליגה הטובה בעולם. מילס שיחק 1,527 דקות בעונה הסדירה לעומת 1,737 דקות בסה"כ בארבע השנים הקודמות שלו בליגה. השיא הגיע, איך לא, עם הזכייה באליפות בסיום אותה עונה, כשמילס קלע 14 מתוך ה-17 נקודות שלו במשחק החמישי בסדרת הגמר נגד מיאמי – אותו משחק הסתיים בניצחון 87:104 וסידר לספרס את הגביע ולגארד האוסטרלי סיבה נוספת להזכיר מאיפה הגיע ואת מי הוא מייצג.
"אני גאה להיות האוסטרלי השחור הראשון שזכה באליפות NBA, אבל אני רוצה שיהיו עוד הרבה כמוני", הוא אמר אז. "או אפילו בקולג'. או אפילו שיגיעו לרמה כלשהי או משהו. כרגע האחוז הזה נמוך מאוד. זו הסיבה שאני מנסה לגרום להם להבין שגם אם אתם אוסטרלים שחורים ואתם מיעוט, אתם עדיין יכולים לעשות את זה. אתם עדיין יכולים להשיג דברים גדולים".
לאורך כמעט עשור לבש מילס את המדים של סן אנטוניו והתאמן תחת גרג פופוביץ' ובין השניים נרקמו יחסים מיוחדים. האוסטרלי אמר לא פעם שההתפתחות שלו כשחקן וכאדם היא הודות לפופוביץ'.
"הוא מדהים, שחקן כדורסל יוצא דופן עם לב בגודל של הבניין הזה", אמר פופ, מאמן נבחרת ארה"ב בטוקיו, לפני מפגש חצי הגמר נגד מילס ואוסטרליה. "הוא אוהב את המדינה שלו, הוא אוהב את חבריו לקבוצה. הוא המנהיג שלהם ומחוץ לפרקט הוא אפילו אדם יותר טוב מאשר כשהוא עליו, אז הוא באמת מיוחד".
בקיץ 2020 הספרס, כמו גם כל הקבוצות שעלו לפלייאוף, נכנסו לבועה באורלנדו במטרה לסיים את אותה עונה על הפרקט. היו שחקנים שחששו להיכנס לבועה הסגורה, חלקם בגלל געגועים, חלקם עקב פחד מהידבקות בנגיף, אך למילס לא היה ספק שהוא יהיה שם עם חבריו ותרם את כל הכנסותיו מהתקופה הזו, 1.5 מיליון דולר, לתנועת "Black Lives Matter" באוסטרליה. "אני משחק באורלנדו כי אני לא רוצה להשאיר שום כסף על השולחן שיכול להגיע באופן ישיר לקהילות שחורות", הוא הסביר אז.
מעבר לכך, הוא תרם כסף להקמת תחנת טיהור מים סולארית לעיירה קטנה בדרום אוסטרליה בה איכות המים נמוכה מאוד ולא ראויה לשתייה. את פגרת האולסטאר האחרונה הוא בילה במולדתו במטרה לסייע בשמורות הטבע שנפגעו ממכת השריפות הקשה שפקדה את המדינה. מילס סיפק ציוד לטיפול בבעלי החיים באיזור העיירה קובארגו, שחלקים גדולים ממנה נשרפו לחלוטין.
את פגרת האולסטאר העביר בסיוע לבעלי חיים בסיכון
בקיץ מילס עזב את טקסס ועשה את כל הדרך לניו יורק כדי לחתום בברוקלין ולחבור לקווין דוראנט וג'יימס הארדן במשימתם לזכות באליפות ראשונה בהיסטוריה של הנטס (המועדון זכה בשתיים לפני הקמת ה-NBA).
מילס היה אמור להוות גיבוי לקיירי ארווינג, ולקבל כמות מוגבלת של דקות, אבל האחרון בחר לא להתחסן, ברוקלין החליטה להשאיר אותו מחוץ לסגל מאז והאוסטרלי זכה מן ההפקר. הוא עולה מהספסל, משחק לא מעט, נותן אנרגיות ובעיקר לא מעט שלשות. אמנם מילס מתקשה לשמור על יציבות, אך כשהוא מקבל את הכדור על קשת השלוש, הכדורים בדרך כלל צוללים פנימה.
בלילה שבין ראשון לשני הוא הפגיז 29 נקודות (9 מ-12 לשלוש) ושבר את שיא השלשות של הנטס לשחקן שעולה מהספסל. בינתיים הוא עומד על 48.1 אחוז מחוץ לקשת העונה והשתלב בצורה מצוינת בתלכיד שבנה סטיב נאש.
את תקרות הזכוכית מילס מקפיד לנפץ אחת אחרי השנייה, מאז שהיה ילד ועד עכשיו, ובכל פעם שהגזענות מרימה את ראשה, הוא שולח עוד כדור לתוך הטבעת ולרגע לא שוכח מאיפה הוא הגיע.
