מכבי תל אביב שיחקה כדי להוכיח. להוכיח למכבי חיפה, להוכיח לעצמה, אבל בעיקר להוכיח למאמן הקודם, שלא האמין בסגל שלו. מעניין אם ולדימיר איביץ' צפה במשחק העונה בבלומפילד. גם אם לא, אני בטוח שהוא מעודכן בתוצאה. מעניין, במקרה שראה את המשחק מה הוא חשב? מה הוא חשב על העובדה שאותה קבוצה בדיוק שהייתה לו, ללא שום שחקן רכש שהגיעה בינואר, אותו סגל שבו לא האמין וטען כל הזמן שאי אפשר לשחק בו בשיטה אחרת, זולת אותו 2:3:5 בו שיחק, שיחק אחרת ונראה אחרת לגמרי?
המצחיק הוא שאיביץ' יכול היה לקבל עצה או שתיים מעצמו של לפני שלוש שנים, שהיה יודע להגיד לו על חלק מהשחקנים שהיו לו אז, ששיטה אחרת תתאים להם יותר. איביץ' 2020 היה אמור לספר לאיביץ' 2022, למשל, שג'רלדש הרבה יותר טוב, כשמשחק לפניו שחקן כנף התקפי שעוזר לו הגנתית ומשחרר לו שטחים בהתקפה ולא כשהוא צריך להחזיק את כל הקו הימני לבד. או למשל שדן גלזר יעיל בהרבה עם עוד קשר פיזי לידו ולא הקשר אחורי יחיד.
לאייטור קראנקה לקח שבוע וחצי להבין מה שאיביץ' לא הבין מתחילת העונה: שגלוך וגיאגון בהחלט יכולים לשחק יחד, כי פשע לא להשתמש בשני כישרונות כאלה. חבל שלא נהנה מזה עוד הרבה, כי גלוך כבר על המטוס לאוסטריה. אפרופו פארפה גיאגון: הבחור היה כבוי וגמור וכבר ביקש לעזוב בינואר. הוא רקד על המגרש, היה נראה סופר שמח, סופר מחויב וסופר אנרגטי. מכבי תל אביב הרוויחה אותו מחדש. איביץ' כמעט הפסיד לה אותו.
הרבה שחקנים במכבי ת''א ראויים לציון. נתמקד בשניים מהם:
הראשון הוא דור פרץ, שסוף סוף נראה כמו דור פרץ שלפני העזיבה לאיטליה. במשחקי הטוב ביותר, מאז חזר ארצה, פרץ היה פיזי, תיקל, חילץ, הוציא התקפות קדימה. נהדר.
השני, איך אפשר לא, ערן זהבי. הרבה ביקרו את חזרתו בקיץ והרבה יותר כבר הספידו. האיש בלתי נגמר וכמובן קילר. נסו לחשוב על שחקן אחר בליגה שלנו שאתם רוצים במצבים מהם הוא הבקיע צמד. מחוץ לרחבה, בקו ישיר לשער. אולי צ'ארון שרי, אבל רק הוא ורק אולי. הרבה שחקנים היו הורגים ציפור. זהבי שולח חץ מדויק לחיבורים. ווינר.
מכבי חיפה, מנגד, הפתיעה בחולשתה. לא ציפיתי מברק בכר, למרות פער 8 הנקודות, שיבוא לשחק על תיקו באופן בולט כל כך. זה מאוד הזכיר את ההתבטלות של איביץ' במשחק בין השתיים בסיבוב הראשון, בסמי עופר. אלא שאיביץ' הראה את זה אז כבר מההרכב והמערך. בכר לא פתח עם הרכב שרמז שזה מה שיקרה. זה פשוט מה שקרה על המגרש. חיפה נשארה מאחור וכמעט לא שלחה את שחקני הקו השני קדימה, לעזור לשלישיית ההתקפה.
נטע לביא היה נראה כבר עם הראש בסושיות ביפן, אבו פאני היה אאוט לחלוטין ונגרר בקלות למלחמה הפסיכולוגית של שחקני מכבי ת''א. הצהוב השני שלו, בעוד רגע של אובדן ראש ואחריות, המחיש את כל המשחק שלו. שרי היה הרבה מתחת לחדות ולרמתו הרגילה.
צריך גם לזכור שחסרו לה כמה שחקנים משמעותיים מאוד: קורנו הוא שדרוג סופר משמעותי באגף שמאל, כמוהו אין לירוקים מחליף וכמובן שרז מאיר איננו ולא יהיה תחליף ראוי לסונדגרן (שעלה כמחליף ולמעשה חזר לאחר פציעה שהשביתה אותו לחודשיים). חזיזה, שהיה פצוע ולכן לא פתח, גם כן מאוד היה חסר לירוקים, בעיקר נוכח נטייתו של עומר אצילי להיעלם לחלוטין בכל פעם שהוא מגיע לאזור בלומפילד. על עמדת השוער אין מה לדבר, כי משפתי ממלא בהצלחה רבה את מקומו של ג'וש כהן ואם לא השוער תוצרת מחלקת הנוער של הפועל ראשון לציון, התוצאה אתמול היתה גבוהה יותר.
בסוף, כשהעשן יתפזר והחגיגות בצהוב יירגעו, ייזכרו בשני הצדדים שחיפה עדיין מובילה את הטבלה בפער של 5 נקודות. יהיה עדיין קשה לצהובים להשיג אותה, בליגה בה מכבי חיפה לא מפסידה כמעט נקודות. אבל העניין חזר לליגה ובמכבי ת"א בהחלט הראו שהם יכולים. כי עכשיו יש מאמן שמבין שאפשר להתגמש, לשנות שיטה, להעז ולנצח.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
