העובדה שלארי בירד יאניס אדטוקומבו חגגו את יום הולדתם בהפרש של יום (ו-38 שנים), גרמה לי לחשוב שליווני המוכשר לא יזיק לאמץ קצת מהסגנון של אגדת הסלטיקס וה־NBA.
המשימה של יאניס לזכות באליפות בכל עונה מחדש היא ריאלית, אבל משהו חייב להשתנות במוכנות של השחקן ברגעי האמת בפלייאוף כדי שזה יקרה. זו כבר לא פעם ראשונה שמילווקי, בראשות הכוכב שלה, מגיעה לשיא בעונה הסדירה וקורסת ברגע שדיבורים על אליפות מתחילים להישמע. יאניס זכה בתואר שחקן העונה בזכות ולא בחסד, אך אולי בשביל הצעד הנוסף כדאי לאמץ קצת מתורתו של הכפרי מפרנץ' ליק.
הכפרי מפרנץ' ליק הוא כמובן לא אחר מאגדת הכדורסל - לארי בירד. לצערי הפלא הנקרא לארי בירד פרש כשהייתי רק בן שנה, אך עם הזמן השלמתי את החסר. מהסרטון הראשון שצפיתי בסלטיקס הגדולים היה שחקן אחד שונה מכולם, תמיד צעד לפני כולם. הוא לא היה הכי חזק ולא הכי מהיר, לא הכי גבוה ולא הכי כשרוני אבל היו לו שני דברים מרכזיים שהכריעו את הכף לטובתו בכל משחק: ווינריות וחוכמה.
בירד נתן את כל כולו למשחק ולמען הקבוצה, מה שגרם לשאר הסגל ללכת אחריו בעיניים עצומות. בנוסף, הוא לא פחד "להתלכלך" כשצריך ולא סתם נקרא מלך הטראש טוק. כמובן שהסגנון של לארי לא מתאים לכולם, אך אם יאניס שואף להיות אלוף ישנן כמה תכונות שעליו לאמץ. העונה האחרונה יכולה להוות דוגמה טובה למרכיבים חסרים אצל השחקן. נראה היה כי בסדרה מול מיאמי יאניס שידר חוסר תשוקה ורעב, שבשלבים מסוימים יכלו להתפרש כחוסר אונים. מנגד, ניתן היה לראות את הביטחון וקור הרוח אצל ג'ימי באטלר.
הילד הרע של הסלטיקס שהפך לאגדה צריך להוות השראה עבור הכוכב של הבאקס, שלדעתי ישבור גם את המחסום המנטלי בזמן הקרוב.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
*אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
