הוא נלחם לא רק במים, אלא גם עם הגוף שלו": הוריו של מארק מליאר מדברים אחרי הזכייה שלו בזהב
(צילום: ליאור אל-חי)
התרגשות רבה בבית משפחת מליאר בקרית מוצקין בעקבות זכייתו של הבן מארק (21) במדליית זהב בגמר השחייה ל-200 מטר מעורב במשחקים הפראלימפיים בטוקיו. מליאר הצליח גם לשבור את שיא העולם.
אל בית המשפחה בקריית מוצקין הגיע ראש העיר חיים צורי ובידו זר פרחים גדול. הוא בירך את ההורים על ההישג המרשים שרשם בנם במשחקים בטוקיו.
״גאווה גדולה למדינת ישראל ולקריית מוצקין", אמרת צורי להורים, "רגע מרגש ואתם כהורים עמדתם לצידו, אנו כרשות תמיד סייענו בדרך והנה אחרי התמדה הגיע הרגע המיוחל. שבת שלום והכי שמחה שיש״.
אחיהם הבכור של מארק ואחיו התאום אריאל, שגם הוא שחיין בנבחרת השחייה של ישראל, הוא סרן יונתן מליאר המשרת בחיל החימוש. האם דיאנה עובדת בהנדסת חשמל במשרד אדם וולסקי. והאב אלכס הוא פסיכותרפיסט בבית החולים בני ציון בחיפה.
3 צפייה בגלריה
מארק מליאר (מימין) עם אחיו התאום אריאל ואסנת פליס דוהר מההתאחדות לספורט נכים
(צילום: אסנת פליס דוהר)
"ההתרגשות מאוד גדולה והשמחה מאוד גדולה", אמר האב אלכס. "זו גאווה ואנחנו שמחים מאוד שמארק הגיע לאן שהגיע בזכות המאמץ האדיר והשאיפות שלו. זה גם בזכות המאמן המקסים והגאוני שלו, יעקב בנינסון ובזכות השקעה רבה של איל"ן חיפה. זה ארגון שטיפח וגידל אותו".
האם דיאנה סיפרה: "חשבנו שהוא יכול לנצח וככה באמת יצא". אלכס: "זה לא היה ברור לגמרי. הקרב היה מאוד קשה וצמוד מאוד והשלישייה הראשונה חולקת את הפודיום כבר המון שנים - מארק, הארגנטינאי והאוקראיני. מדי פעם הם מחליפים מקומות ומאז אליפות העולם מארק זוכה במקום הראשון. היה מאוד קשה, מארק נתן פייט ולפי דעתי השקיע מעל לכוחות שלו. עכשיו נתפלל ונקווה שהוא יביא עוד מדליה במקצוע החזק שלו, 400 מטר חופשי".
3 צפייה בגלריה
ראש עיריית קריית מוצקין חיים צורי מעניק פרחים לדיאנה ואלכס מליאר
(צילום: ליאור אל-חי)
אלכס סיפר על המום ממנו סובלים בניו: "הבעיות בגפיים שלו הן כתוצאה משיתוק מוחין וטונוס מוגבר בעיקר בשרירי הגפיים. זה מקשה על הליכה ועל הקואורדינציה בין צד שמאל לימין. לכן השחייה היא בעייתית וקשה, כי לעומת הספורטאי הרגיל מארק ואריאל נלחמים לא רק עם המים, אלא גם עם הגוף של עצמם. בגלל זה ההשקעה היא אדירה והכבוד הוא כפול כאשר מגיעים להישגים כאלה".
דיאנה: "בדרך של הילדים שלי היו משברים משמעותיים ופחות משמעותיים. מארק החל לשחות בין 6 ויעקב בנינסון עבד איתו ועם אריאל כל השנים ועבר איתם גם את גיל ההתבגרות. הם היו ילדים שמחים מאוד ומאוד אהבו את השחייה. אני לא זוכרת תמקרה שהם אמרו לי שהם לא רוצים ללכת להתאמן. בכל בוקר קמו ב-5:00 כדי לשחות, היו חוזרים הביתה, נחים ושוב חוזרים לשחייה".
השיחה בין נשיא המדינה למדליסט הפראלימפי מארק מליאר
(צילום: הוועד הפראלימפי)
אלכס נזכר: "בגיל 12 או 13 כבר הבנו שהם יכולים להגיע להישגים, אז הם השתתפות בתחרות הבינלאומית הראשונה, גביע העולם בברלין. אז מארק זכה במדליות הראשונות שלו".
