כשסאלימה מוקנסנגה נשאלה לפני קצת יותר מארבעה חודשים, במהלך אליפות אפריקה, אם יבוא היום ושופטות ינהלו משחקים בגביע העולם לגברים, היא ביקשה מהכתב לנסח מחדש את השאלה. "עדיף שתשאל איך נרגיש כשננהל משחקים במונדיאל הקרוב", הגיבה השופטת מרואנדה.
מוקנסנגה ידעה על מה היא מדברת. השבוע התנפצה עוד תקרת זכוכית בכדורגל העולמי. לראשונה, שלוש שופטות ראשיות ושלוש שופטות קו ייכללו בצוות השיפוט של המונדיאל בקטאר, שייפתח בעוד חצי שנה. סטפני פרפאר הצרפתייה, יושימי יאמאשיטה מיפן וכמובן גם מוקנסנגה ישמשו כשופטות ראשיות. לצידן נראה את הקווניות נויזה באק מברזיל, קארן דיאס־מדינה המקסיקנית וקתרין נסביט מארה"ב.
"אני מקווה שבעתיד בחירת שופטות לתחרויות גברים חשובות תיתפס כמשהו נורמלי ולא סנסציוני", אמר יו"ר ועדת השופטים של פיפ"א, פיירלואיג'י קולינה. "כמו תמיד, השופטים שנבחרו מייצגים את רמת השיפוט הגבוהה ביותר ברחבי העולם. זה סיומו של תהליך ארוך שהחל לפני מספר שנים עם פריסת שופטות בטורנירי הנוער והבוגרים של פיפ"א. בדרך הזו אנחנו מדגישים שהאיכות חשובה לנו, לא המגדר".
למרות דבריו של קולינה, שופטות בכדורגל הגברים הן עדיין מיעוט, ופרפאר (38) רוצה לשנות את זה. היא ככל הנראה השופטת המוכרת בעולם - וזו שהחלה את המפץ של השנים האחרונות. פרפאר כבר רגילה לעשות היסטוריה: היא הייתה האישה הראשונה לשפוט את הסופרקאפ ב־2019, בין ליברפול לצ'לסי, וגם האישה הראשונה לשפוט משחק מוקדמות מונדיאל (בין הולנד ללטביה) ומפגש בליגת האלופות (יובנטוס מול דינמו קייב), לפני פחות משנתיים.
באופ"א התלהבו, ולא רק שם. אחראי השיפוט בהתאחדות הכדורגל האירופית, רוברטו רוזטי, טען כי פרפאר היא "מהשופטים הטובים ביותר שראיתי, אישה או גבר. לא רק באירופה, אלא בעולם כולו". מאמן ליברפול יורגן קלופ נשאל גם הוא על הצרפתייה אחרי הסופרקאפ ההוא לפני שלוש שנים, שבו האדומים ניצחו אחרי דו־קרב פנדלים. "אם היינו משחקים כמו שהיא שפטה, זה היה נגמר 0:6 לטובתנו", אמר בנחרצות.
פרפאר (1.64 מטר בלבד) החלה לשפוט במשחקים בינלאומיים ב־2009. כעבור חמש שנים הפכה לשופטת הראשונה שניהלה משחק בליגה הצרפתית, בין אמיין לשטרסבורג. "אני מבינה שהמשחק הזה נכנס להיסטוריה, אבל לקחתי את זה כמו כל אחד אחר", סיפרה אז. "הראיתי שיש לי את הכישורים והיכולת להיות שם".
אפילו נשיא אופ"א אלכסנדר צ'פרין ידע להחמיא לאחרונה למגמה של שופטות בכדורגל הגברים האירופי. "כארגון, אנחנו נותנים חשיבות עליונה לפיתוח כדורגל הנשים בכל התחומים", סיפר צ'פרין. "אני מקווה שהמיומנות והמסירות שסטפני הפגינה לאורך הקריירה שלה ייתנו השראה למיליוני נערות ונשים ברחבי אירופה. סטפני כבר הראתה להן שלא צריכים להיות מחסומים כדי להגשים את החלום".
"גם אנחנו יכולות"
בדומה לפרפאר, גם מוקנסנגה (33) היא שופטת מוכרת בעולם. היא שפטה באולימפיאדת טוקיו, ובינואר האחרון הפכה לראשונה שניהלה משחק באליפות אפריקה לגברים, בין זימבבואה לגינאה. זה קרה פחות משבועיים אחרי שרבקה וולץ' הבריטית הפכה לאישה הראשונה שניהלה משחק בגביע האנגלי.
"רציתי בעיקר להראות לעולם שגם אנחנו יכולות", אמרה מוקנסנגה אחרי אותו ערב, "שגם נשים יכולות לנהל משחק גברים ברמה גבוהה – ולעשות את זה על הצד הטוב ביותר. למדתי מזה המון. זה היה אירוע ענק שרק קידם אותי. ברואנדה אין VAR וזה נתן לי גם ניסיון להשתמש בכלי שאצטרך להתרגל אליו בעתיד הקרוב". כשנשאלה מה ההבדלים בין משחקי נשים לגברים, ענתה: "המהירות שונה. זו הרמה הגבוהה ביותר. אני צריכה להיות מוכנה לזה".
מוקנסנגה הגיעה לשיפוט בזכות אהבתה למשחק. היא שיחקה כדורגל בצעירותה, אבל תמיד הוקסמה מאנשי המשרוקית. "שיחקתי בבית הספר היסודי ובתיכון, אבל גם כשהייתי רואה משחקים בטלוויזיה אהבתי לראות את מי שקיבל את ההחלטות, את זה שהשחקנים כיבדו. האדם הזה עניין אותי", הסבירה. "רציתי להיות זו שמובילה את המשחק, ששולפת כרטיסים, שמסבירה מה טוב ומה רע".
כשהייתה בתיכון היא לא התקבלה לקורס שופטות ברואנדה בשל גילה הצעיר. היא לא ויתרה, ולמדה את יסודות המשחק מקריאת ספרים. לבסוף התקבלה, הוסמכה ושפטה תחילה בעיקר במשחקי ותיקים במדינתה. ההשקעה שלה גדלה, וכך גם המשחקים שזכתה לנהל - מהליגה השלישית לגברים ברואנדה ועד משחקים בינלאומיים ברחבי אפריקה. "לא ציפיתי להגיע למקום הזה", חשפה בשנה שעברה. "טיילתי הרבה בעולם והתחלתי ללמוד גם משופטים אחרים".
השופטת השלישית שקיבלה את הזימון היוקרתי למונדיאל היא יאמאשיטה (36), ששפטה במונדיאל הנשים 2019 בצרפת, בליגת האלופות של אסיה ובאולימפיאדת טוקיו. היא גם האישה הראשונה לשפוט בליגת הגברים היפנית.
"פריצת דרך מדהימה"
לילך אסולין רואה את השינוי שהעולם עובר ומתמוגגת. אחרי הכל, השופטת הראשונה שניהלה משחק בליגת העל הישראלית, כבר ב־2012, היא פורצת דרך בזכות עצמה. "הייתי מוכנה לחזור היום ולהיות ילדה", היא צוחקת. "תאמין לי שאם זה היה קורה, גם אני הייתי מגיעה למונדיאל. מבחינתי, כל התהליך הזה נהדר. כששואלים אותי למה זה קורה רק עכשיו, אני עונה שעדיף מאוחר מאשר אף פעם לא".
השופטת מיתר שמש: "תמיד היו לי אתגרים מעצם היותי אישה בתוך עולם גברי, אבל לא הרגשתי יחס שונה. אני רוצה להאמין שזה רק קצה הקרחון, שבשנים הבאות במשחקי המונדיאל זה יחולק חצי-חצי בין גברים לנשים
אסולין (50), המשמשת כמשקיפה בינלאומית מטעם אופ"א, מוסיפה: "היום העולם יותר פתוח לנושא הזה, אבל השופטות עצמן עשו את העבודה. בכל פעם שנתנו להן את ההזדמנות, הן שיחקו אותה. גרמו לכולם להבין שהן לא פחות טובות משופטים גברים. גם התקשורת עזרה. ברגע שהיה הייפ, קל יותר לממסד להעביר את זה. אני בטוחה שגם במונדיאל בקטאר הן יאכלו את הדשא".
גם למיתר שמש, שניהלה בחודש שעבר את משחקה הראשון בליגת העל ומשמשת כאחראית לפרויקט פיתוח השופטות באיגוד, יש מה לומר בנושא: "זו באמת פריצת דרך מדהימה. מרגש שיש מהלך בינלאומי כזה. אני רוצה להאמין שזה רק קצה הקרחון, שבשנים הבאות במשחקי המונדיאל זה יחולק חצי־חצי בין גברים לנשים. זה לפחות לאן שפיפ"א חותרת".
לגבי קבלת השופטות בישראל, שמש (31) מספרת כי אף פעם לא הרגישה יחס שונה מצד הקהל או הקבוצות. "מבחינתי לא היה, ואין, שום הבדל", היא אומרת. "בכל הקריירה תמיד היו לי אתגרים מעצם היותי אישה בתוך עולם מאוד גברי, אבל לא הרגשתי יחס שונה ממישהו. העובדה שיהיו שלוש שופטות במונדיאל לא תשפיע באופן כזה או אחר על האוהדים. גם היום אני מרגישה שמקבלים אותי".
ועדיין, מדובר במיעוט קטן. במונדיאל הקרוב נראה שלוש שופטות לעומת 33 שופטים, וכן שלוש עוזרות שופט לעומת 66 גברים. וזה עוד אחוז גבוה יחסית בהשוואה לליגות האירופיות, שלא לדבר על מה שקורה מחוץ ליבשת. בגרמניה, שהייתה מחלוצות קידום השופטות וקידום נשים בספורט בכלל, לא הייתה העונה אפילו שופטת אחת שניהלה משחק בבונדסליגה.
ביביאנה שטיינהאוס, השופטת הראשונה שניהלה משחק בליגה הגרמנית הבכירה ב־2017, תלתה את המשרוקית אחרי שלוש שנים. "זה מקצוע כיפי, אבל כשופטת את גם שמה על עצמך את משקל כל הילדות והנשים שרוצות ללכת בעקבותייך", הסבירה. "כדורגל הנשים מתפתח בצורה מדהימה, וגם הקידום של שופטות במשחקי גברים".
פרפאר מסכימה איתה: "יש לנו עוד דרך ארוכה ללכת, אבל אנחנו בכיוון הנכון".