קשה עדיין להשתחרר מההצגה של מכבי נתניה בשבוע שעבר נגד מכבי חיפה. היו הרבה רגעים מרשימים בשלישייה שכבשה החבורה של בני לם מול מי שאמורה להיות האלופה שבדרך, אבל רגע אחד, בדקה ה-61, בלט מעל כולם. זה היה השער השלישי הווירטואוזי של היהלומים, מבצע אדיר של פארפה גויאגון ודאבל פס עם איגור זלאטנוביץ', שהסתיים בכיבוש השני של החלוץ הסרבי. לרגע אחד ניתן היה להתבלבל מי כאן הקבוצה שדוהרת לאליפות שנייה ברציפות.
לשער הנפלא הזה היה גם צד שני, וקוראים לו נטע לביא, שנכנס כמחליף בתחילת המחצית השנייה. גויאגון לא רק עבר אותו בקלות והשאיר אותו מובך מאחור, אלא גם האיר בזרקור בוהק על העונה הקשה של הקפטן החיפאי. מספיק היה לראות את הפנים שלו אחרי אותו מבצע, כדי להבין מה עובר עליו. מאז חזר מפציעה שהשביתה אותו לתקופה ממושכת, לביא נראה כמו צל של עצמו. לא חד, לא אגרסיבי, לא מחובר.
כל המאמצים של המאמן ברק בכר לשלב אותו בדינמיקה הקבוצתית על המגרש מתנפצים בינתיים. תפקידים שונים, משימות שונות – כלום לא עובד. לביא שיחק רק 652 דקות העונה ב-15 משחקים בלבד. בתשעה מהם עלה מהספסל. בארבע מתוך ששת המשחקים שבהם פתח בהרכב, הוא הוחלף. המנייה שלו בירידה ברורה.
מכה בקזחסטן
נחזור שנה וחצי אחורה. ליתר דיוק לדצמבר 2020. חלון ההעברות החורפי פתוח, ומכבי חיפה משחררת הודעה דרמטית: "קיבלנו מכתב מהמועדון הרוסי צסק"א מוסקבה, ובו הצעה להשאלה הכוללת אופציית מכירה עבור הקשר נטע לביא. המועדון השיב בשלילה, תוך הסבר כי בפניו עומדות משימות חשובות להמשך העונה".
לא במקרה צסק"א הייתה מעוניינת בלביא (25), והייתה מוכנה להשקיע בו סכומים מכובדים: 1.5 מיליון אירו תמורת רכישתו, 800 אלף דולר שכר שנתי. בשביל שחקן שהרוויח 180 אלף בשנה זו הייתה הזדמנות אדירה. אבל חיפה לא הייתה מוכנה לוותר על הקפטן שלה, ולא רק מאחר שמדובר בסמל של הקבוצה – שחקן שגדל במועדון והיה הדמות הכי מזוהה איתו מאז יניב קטן – אלא בעיקר בגלל היכולת הפנטסטית שלו בעונה שעברה. הקשר סיים את העונה במקום הראשון בליגה בתיקולים, שני בחילוצי כדור בחצי של היריבה ובמאבקי קרקע מוצלחים, רביעי בדריבלים מוצלחים. הוא היה בשיאו.
ההצעה מצסק"א הגיעה בזמן שחיפה הייתה שקועה עמוק בתוך מרוץ האליפות, במטרה לשבור בצורת של עשר שנים שחונות. לביא לא היה עוד בורג בפאזל של בכר: הוא היה השחקן הטוב ביותר שלו, יחד עם הבלם בוגדן פלאניץ', וגם היה מנהיג של ממש שמחובר למועדון ולאוהדים.
לביא אמנם רצה לעזוב ולהתקדם לתחנה גדולה יותר, אבל קיבל את בקשת הקבוצה להישאר. כולם יודעים איך נגמרו "המשימות החשובות להמשך העונה" שעליהן דיברה הודעת הקבוצה: עם צלחת אליפות שהחזירה את המועדון לימיו הגדולים. מי שהניף את הצלחת הזאת, בסוף מאי 2021, היה הקפטן לביא.
שבועות ספורים עברו, העונה התחלפה, ואיתה נעלמו גם פרצי השמחה של הזכייה באליפות. לפחות עבור לביא. חיפה פתחה את העונה האירופית בתחילת יולי, במשחק חוץ מול קייראט הקזחית בסיבוב הראשון של מוקדמות ליגת האלופות. כבר אחרי דקות ספורות התרחש האירוע שיעיב על כל העונה שלו: לביא נתקל בשחקן יריב, ניסה להמשיך, אך הוחלף בדקה ה-14. מאוחר יותר התברר כי נפצע בעצם השוקית. העונה המקוללת התחילה.
7 צפייה בגלריה
כל המאמצים שלו לשלב את לביא בדינמיקה הקבוצתית על המגרש מתנפצים בינתיים. בכר
(צילום: עוז מועלם)
אחרי מנוחה ניסה לביא לחזור בהדרגה לאימונים, אך לקראת סוף באוגוסט התברר כי נפצע שוב באותו המקום ויזדקק להתאוששות נוספת. הזמן מחוץ למגרש רק הלך והצטבר ואיתו חוסר המזל. לביא חזר לשחק באוקטובר, כשעלה מהספסל במשחק מול הפועל ירושלים. פחות מחצי שעה על המגרש הספיקה כדי להיפצע שוב באותו מקום. כן, שוב השוקית. כן, שוב היעדרות ממושכת: הפעם חודשיים וחצי בחוץ.
הסמל הפך לשחקן ספסל
מתחילת העונה ועד שהחלים סוף-סוף בינואר, לביא שיחק רק 14 דקות באירופה ו-29 דקות בליגה. ובינתיים, מכבי חיפה הסתדרה מצוין בלעדיו. עומר אצילי הפך לשחקן הטוב בליגה (עד שהריצה שלו נעצרה בשבועות האחרונים), צ'ארון שרי נראה כמו הזר הטוב ביותר כאן, דין דוד כובש בלי הפסקה, ועלי מוחמד שהגיע בקיץ השתלט על הקישור יחד עם מוחמד אבו-פאני וחוסה רודריגס. ההתקפה דורסת רוב הזמן, ההגנה עובדת לא רע, הקבוצה כולה קרובה לאליפות שנייה ברציפות. לא פלא שחסרונו לא באמת הורגש, לפחות לא על הדשא. עבור שחקן שעד לא מזמן היה זה שאי אפשר בלעדיו, בוודאי לא קל לשבת בחוץ ולראות איך העסק דופק גם בהיעדרו.
ובכל זאת, במכבי חיפה ציפו לשובו. לא במקרה היא לא התחזקה בחלון ההעברות של ינואר: כולם בקבוצה דיברו על כך שחזרתו היא החיזוק שהם צריכים. "השחקן הכי משמעותי יחזור, זה סופר משמעותי", אמרו במועדון.
אבל המציאות יותר מורכבת. כשהקבוצה סביבו עובדת כמו מכונה משומנת, לא פשוט להשתלב בה. להשאיר את הפציעה מאחור. לביא אמנם חזר לשחק בינואר, אבל לא חזר לעצמו וגם לא הצליח להמציא את עצמו מחדש.
ברור שבכר יוצא מגדרו כדי להכניס אותו לעניינים. הוא לא ויתר עליו. לפעמים המאמן שילם על כך מחיר בירידה ביכולת הקבוצתית, אולי גם בתוצאות. בכר שלח את לביא לשחק בשתי עמדות. הוא הופיע כקשר אחורי, המקום שבו שיחק בעיקר לפני שנתיים, העמדה שאליה נכנס בהצלחה העונה עלי מוחמד. לביא נראה רחוק מאוד מהשחקן שתפס את מקומו בהרכב. כמות חילוצי הכדור, המאפיין הבולט של לביא, צנחה.
במשחקים אחרים בכר ניסה את לביא כקשר מרכזי, העמדה שבה פרח בעונה שעברה, אבל שחקני הקישור בחיפה של העונה נדרשים לשחק במיקום גבוה יחסית במגרש, היכן שצפוף יותר, ולביא מתקשה. הוא לא עומד בלחץ השחקנים היריבים, מאבד המון ויותר מדי מסירות הולכות לכתובת הלא נכונה או לכיוון קו החוץ. לבסוף, למרות הניסיונות, בכר איבד את הסבלנות ולביא את מקומו בהרכב. הקפטן הפך לשחקן ספסל.
מצד שני, אם בעיות הקליטה המחודשת הן עניין שאפשר להבין, בחיפה סערו הרוחות בעקבות התנהגותו של לביא אחרי הניצחון במשחק העונה על הפועל באר-שבע. לביא עלה מהספסל בדקה ה-81, ולא אהב את הדקות המועטות שקיבל במשחק הכי חשוב של העונה. בסיום, הוא לא נשאר לחגוג יחד עם כל השחקנים, וגם לא הופיע לארוחה הקבוצתית. במועדון לא אהבו את המקרה וטענו כי קפטן לא אמור להתנהג ככה, אלא לשמש דוגמה גם בימים פחות טובים. בכר אף זימן אותו לשיחה.
"להילחם על המקום"
"מה שקרה לנטע זה חוסר מזל", אומר שחקן במועדון. "הוא היה השחקן הכי משמעותי שלנו בעונה שעברה, נפצע - ואיבד את המקום. עלי מוחמד, רודריגס ואבו-פאני נהדרים בקישור והראו שלכל אחד יש מחליף. קשה לחזור לאותה היכולת אחרי פציעה, ויש תחרות גדולה בתוך הקבוצה, אבל אין ספק שלא ימהרו לוותר עליו לקראת העונה הבאה. לגבי המנהיגות שלו אין עוררין: נטע נחשב לדמות נערצת במועדון, אבל בגלל הפגיעה במעמד המקצועי שלו זה נראה כאילו הוא זז הצידה".
אין ספק כי הפיחות במעמדו של לביא משאיר לא מעט סימני שאלה לקראת העונה הבאה: האם יישאר במועדון? ואם כן, עד כמה יהיה משמעותי? הרי בכר לא יכול להבטיח לו מראש מקום בהרכב בזמן שיש לו סגל רחב איכותי, במיוחד בקישור החזק שבו כולם מתחרים בכולם על מקום בהרכב. שחקנים שלא נספרו בתחילת העונה כמו מחמוד ג'אבר ומאור לוי מקבלים דקות ושניהם קשרים, כמו לביא.
"לביא היה השחקן הכי טוב של מכבי חיפה והפציעה עצרה אותו", אומר אלון מזרחי, חלוץ העבר של מכבי חיפה. "הוא צריך לעבוד הרבה יותר קשה, להגביר את הקצב, להילחם על המקום שלו. החדות שלו נפגעה, הוא צריך לשפר את הדברים האלה. אבל הוא חייב להישאר במכבי חיפה, מדובר בסמל, והקבוצה צריכה אותו".
דבר אחד בטוח: לביא נמצא בצומת דרכים, והעונה הבאה תהיה קריטית עבורו. סמל ירוק שמחובר למועדון ולקהל, אבל גם שחקן שחייב לשנות את מצבו – אם בתוך הקבוצה או במקום אחר. הימים שבהם קבוצה רצינית מחו"ל חיזרה אחריו נראים רחוקים במיוחד עכשיו, וספק אם ימצא מקום באירופה. לביא יצטרך לגלות את עצמו מחדש, וזה לא יהיה קל.
