מכבי ת"א חווה את אחד המשברים הקשים בתולדותיה. שבעה הפסדים רצופים ביורוליג, כדורסל שבלוני ומפלה כואבת בדרבי - כזו שעשויה לבשר את תחילת הסוף של יאניס ספרופולוס בקבוצה. רגע לפני עוד שבוע קריטי באירופה, ננסה לעשות סדר בבלגן הצהוב.
הנהלה שצריכה ריענון
אם קבוצה רוצה להצליח בעונה כל כך ארוכה, היא חייבת לעשות שינויים תוך כדי תנועה, ותמיד לחשוב איך לשדרג את הסגל. בניגוד למועדונים ביורוליג שהחתימו שחקנים וביצעו זעזועים על הקווים, הנהלת מכבי בחרה להישאר תקועה עם הבנייה מהקיץ, מלבד החתמתו המהירה של מתיאס לסור, ששוחרר מיד לאחר החלמתו של אנטה ז'יז'יץ' מהפציעה, בצעד שנראה כעת תמוה.
כבר שנים שהתקציב מוגבל ביחס לרבות מהקבוצות במפעל, בעיקר מאז פרוץ הקורונה. ייתכן שבמצב הקיים, לאור ההידרדרות העקבית במעמד הקבוצה באירופה, ההנהלה צריכה לחשוב על פתרונות כלכליים חדשים, ולא רק באמצעות ספונסרים. אולי הכנסת שותף חדש שיוכל להזרים דם חדש - ובעיקר כסף.
מאמן שנשאר מכורח הנסיבות
אחרי רומן גדול בתחילת הדרך, בקיץ היה ברור לשני הצדדים שמעמדו של המאמן היווני נפגע, לאור הכישלון בשנה שעברה. ייתכן שגם הביטחון של ספרופולוס התערער עם הזמן, ותעיד על כך שרשרת הטעויות בהחלטות שלו, בעיקר במאני-טיים (לראיה ההתפרקות בדקות הסיום של הדרבי). הלחץ לא עושה לו טוב: הקבוצה נראית לא מאומנת, המשחק מבולגן, שבלוני וקל לפיצוח. יש לא מעט אנשים שיחזיקו את הראש ולא יאמינו שספרופולוס עדיין המאמן, כאשר לפניו היו כאלה שפוטרו על הרבה פחות.
אז מדוע היווני שורד בתפקידו? הסיבה המרכזית היא היעדר אלטרנטיבה. בזמנו, כשנבן ספאחיה נשלח הביתה, ספרופולוס עם הרזומה המרשים שלו היה על המדף. כיום, אם מסתכלים על שוק המאמנים, אין אף שם שההנהלה מוכנה להתפשר עליו.
הסיבה השנייה היא שבמקרה של פיטורים מהירים אין לקבוצה דמות בכירה שתעמוד על הקווים עד שיימצא מחליף. בדרך כלל עוזר המאמן הראשון לוקח אחריות, אבל ואסיליס יראגוטליס נחשב ליד ימינו של ספרופולוס ויעזוב יחד איתו. כמו כן, במכבי לא רוצים לשים בסיטואציה הזאת את דורון פרקינס חסר הניסיון, או לחלופין את ראש מערך הסקאוטינג, אבי אבן, שכבר נקרא לדגל בעבר.
הסיבה השלישית היא לוח הזמנים העמוס והקורונה. כל מאמן זר שינחת כאן יצטרך לשהות בבידוד, ועם שני משחקים ולפעמים שלושה בשבוע, כמו זה הנוכחי, הדבר פשוט לא ריאלי. לפחות כרגע, ההנהלה החליטה להמשיך לתת קרדיט ליאניס, שעדיין נחשב למאמן ראוי ואהוב במועדון, אבל הכל בעירבון מוגבל ועד גבול מסוים.
סקוטי ווילבקין לא עומד בלחץ
ממשחק למשחק האש כלפי ווילבקין רק גוברת. בכל פעם שהקבוצה נקלעת לפיגור או לסיטואציה בעייתית, הכוכב לוקח את הכדור ועושה ככל העולה על רוחו. לצד משחקים שבהם היה זוכה לשבחים, תרחיש שהופך לנדיר, בחודשים האחרונים שום דבר לא הולך לו. נכון שהוא עומד על ממוצע של 14.2 נקודות ו-4.3 אסיסטים ביורוליג, אך פעם אחר פעם סקוטי מאבד את זה ברגעים המכריעים. נכון, הוא לא האשם היחיד בשל העובדה שאין אף אחד אחר שייקח אחריות, אך זה לא ממש משנה את התוצאה עגומה.
הטעויות בבחירת הזרים
מתחילת העונה היכולת של ארבעת הזרים שהצטרפו בקיץ - ג'יימס נאנלי, ג'יילן ריינולדס, קמרון טיילור ודרק וויליאמס - היא מתחת לציפיות, בלשון המעטה. בתחילה היה זה כאוס הקורונה שפגע בהם וגרם לכולם להאמין שהם ישתפרו ברגע שיחלימו. ואכן, ברצף הניצחונות רובם שיחקו מצוין, אך כשהגיעו ההפסדים ואיתם הלחץ הכבד - ארבעתם הפסיקו לתפקד. עכשיו, אחרי 17 מחזורי יורוליג, אפשר להגיד בוודאות שהצוות המקצועי טעה בבחירתם.
חוסר אמון בישראלים
אחת הבעיות הבולטות של מכבי העונה היא בניית שתי קבוצות, אחת לאירופה ואחת לליגה, מה שמשאיר את השחקנים הישראלים מחוץ לרוטציה ביורוליג וגורם להם לתסכול רב. במצב הזה, אי-אפשר לצפות מהם לתפקד כרגיל בזירה המקומית. זה אמנם כבר משהו שהורגלנו לראות במועדון בשנים האחרונות, אבל העונה הישראלים גם לא מספיק טובים.
שתי ההחתמות הנוצצות, כביכול, היו של יפתח זיו ורומן סורקין. הייתה איזושהי תקווה בקרב האוהדים שאולי יהיה להם סוף-סוף שחקן להזדהות איתו, אבל כשזיו משחק בממוצע שלוש דקות ביורוליג וסורקין שמונה דקות, לצד הייבוש של כל השאר, מכבי בעצם לקחה צעד נוסף אחורה בכל נושא השחקנים כחול-לבן.
