גם בקי האמון, אולי האישה המוכרת בעולם אימון הכדורסל (בטח בארה"ב), לא האמינה שרגע לפני משחקה הראשון בקבוצתה החדשה, לאס-וגאס אייסס מה-WNBA, היא תישאל דווקא על מכבי ת"א. טוב, קבוצת הנשים של מכבי ת"א.
היום האמון בת ה-45 היא שם דבר, גם מחוץ לכדורסל הנשים: עוזרת המאמן הראשונה אי פעם ב-NBA, מי שכולם היו בטוחים שתהיה היורשת הטבעית של גרג פופוביץ' בסן-אנטוניו ספרס כאשר יפנה בקרוב את הבמה, אבל גם זו שהעדיפה הקיץ לחזור למקורות מהדלת הראשית - תמורת צ'ק של מיליון וחצי דולר - הסכום הגבוה ביותר ששולם למאמן או מאמנת בליגת הנשים הטובה בעולם. ושעה לפני הקאמבק המדובר שלה, האמון מרכיבה את המשקפיים, שותה כוס מים ומרשה לעצמה להתרפק על הימים בהם שיחקה בישראל. מה ששמעתם.
"זוכרת בעיקר את הים"
זה קרה בעונת 2000/01, שנה אחרי שהאמון הצטרפה לניו-יורק ליברטי, קבוצתה הראשונה ב-WNBA. והרומן היה קצר. שני משחקים בליגת העל שלנו, במכבי ת"א (כן, פעם עוד הייתה קבוצה כזו בליגת הנשים), עד שהמצב הביטחוני גרם לה לחזור לארה"ב, ולנו להצטער.
"מה אני זוכרת מישראל? בעיקר את הים", צוחקת האמון בתחילת הריאיון הבלעדי שהעניקה ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet. "נכון, הייתה לי שם חוויה קצרה, אבל גם פרק קצר בחיים יכול להיות משמעותי. אני מאוד אוהבת את ישראל. ביקרתי בה המון פעמים לאחר מכן ואשמח כמובן להגיע שוב. רק שקבוצת הנשים של מכבי ת"א כבר לא קיימת".
אני רואה שאת מעודכנת.
(האמון צוחקת) "ברור, בהכל. כדורסל הנשים שלכם בהתקדמות, אני מודעת לזה. אני גם מכירה את ליגת העל לגברים. את המועדונים. יש בישראל קהל אמוציונלי, שהולך אחרי הקבוצה שלו. כולם מכירים את מכבי ת"א, לא רק באירופה, גם פה בארה"ב".
האמון מכירה היטב גם את הנציג שלנו ב-NBA, דני אבדיה. היא הרי הייתה שמונה שנים בצוות המקצועי של הספרס, יד ימינו של פופוביץ', ובתדרוכי הווידיאו שהכינה למפגשים מול הוויזארדס שמה דגש גם על הישראלי. "צפיתי בו עוד לפני הדראפטים. האמת היא שחבל שהוא לא הגיע לסן-אנטוניו", אומרת האמון. "יש לו עוד פוטנציאל גדול ולאן להתפתח. אני בטוחה שנראה את רמת המשחק של אבדיה עולה, לא רק משנה לשנה, אלא ממשחק למשחק, מחודש לחודש. זו רק השנה השנייה שלו ב-NBA, תנו לו עוד זמן להראות מה הוא שווה. יש לו כלים במשחק שאי-אפשר ללמד. הם מגיעים באופן טבעי, נולדים איתם. עוד כמה שנים הוא יוכל להפוך לשחקן NBA מצוין. אני בטוחה בכך".
שחקנית WNBA אין לנו, אבל הייתה לנו אחת לפני כמעט 15 שנה.
"שי דורון".
נכון.
"אני זוכרת שצפיתי בה כשהיא שיחקה במכללות. אחר כך אפילו יצא לי לראות אותה ב-WNBA בצעדיה הראשונים, והקצרים למען האמת".
לפני חודש היא הודיעה על פרישה, וסיפרה שאת היית המודל לחיקוי שלה.
"תמיד כיף לשמוע מחמאות, בטח משחקנית כמוה. זו גם עושה לי משהו לאגו, אבל לא יותר מדי. למדתי כבר להישאר צנועה".
זה לא סוד שהפכת בשנים האחרונות למודל לחיקוי עבור הרבה מאוד ילדות.
"נחמד שיש עיניים שמביטות עלייך. לא משנה אם זו ילדה צעירה, שחקנית בתחילת דרכה או אחת כזו שבאמצע הקריירה שלה. אני תמיד מנסה להראות לכולם את הטוב שבי, את המעלות. מבינה כמה זה עוזר מנטלית לילד או ילדה שרואים בי מודל לחיקוי".
לילות ללא שינה
האמון עוררה התרגשות עצומה, ולא רק בלאס-וגאס, עם מינויה למאמנת האייסס. ועדיין, אין אחד בארה"ב שלא האמין שהיא תפרוץ את תקרת הזכוכית שתהפוך למאמנת הראשית הראשונה בקבוצת NBA. הרי היא כבר העבירה משחק בליגה, ב-31 בדצמבר 2020. האמון קיבלה את ברכת הדרך מפופוביץ', אחרי שהורחק ב-121:107 מול הלייקרס. "החבר'ה הגיבו נהדר. הם רגילים הרי לשמוע אותי באימונים", סיפרה אז. וזה לא רק זה: האמון הוזכרה בשנתיים האחרונות כמועמדת לאימון אינדיאנה, פורטלנד ואורלנדו, ולפני כן גם קושרה למילווקי, שנה לפני שזו זכתה באליפות. רק ששוב, שום דבר מזה לא קרה.
"אני עדיין עם המשרוקית בפה, מאמנת, רק אולי שעשיתי את זה לא בדרך שחשבו שאלך בה", מספרת האמון. "בסופו של דבר, הלב שלי אמר לי בקיץ שזה הזמן לעזוב את ה-NBA, להיפרד מסן אנטוניו. לאס-וגאס אייסס וה-WNBA – אלה המקומות שבהן אני אמורה להיות עכשיו. וכן, היו הרבה לילות ללא שינה עד שהגעתי למסקנה הזו".
האמון מנסה להיות פוליטקלי קורקט. בכל זאת, את מה שהיא חושבת על חלק מראשי הקבוצות ב-NBA היא כבר אמרה בחודש ינואר האחרון לתקשורת האמריקאית. "יש 30 משרות על הקווים ב-NBA, וקשה נורא להשיג אותן", טענה רק לפני חצי שנה. "כשאני אומרת שיש 30 משרות, צריך גם להבין שלא כל ה-30 פנויות, אז אני באמת מדברת על שלוש או ארבע. אנחנו עדיין בעולם שבו צריך גברים אמיצים שייתנו לנשים הזדמנויות. אני רוצה שיהיה ברור ששכרו אותי כי אני מתאימה ועומדת בדרישות, לא כי אני אישה".
"נחמד שיש עיניים שמביטות עלייך. לא משנה אם זו ילדה צעירה, שחקנית בתחילת דרכה או אחת כזו שבאמצע הקריירה שלה. אני תמיד מנסה להראות לכולם את הטוב שבי, את המעלות. מבינה כמה זה עוזר מנטלית לילד או ילדה שרואים בי מודל לחיקוי"
מה שכן, הפרידה מסן-אנטוניו לא הייתה פשוטה, לשני הצדדים. "הייתי שם כמובן הרבה זמן, כך שאתה מתאר לעצמך שהיו דמעות", היא מודה באופן גלוי. "יצאתי ללא מעט קרבות לצידו של פופ, הפרידה הייתה כמובן קשה לשני הצדדים. גם לו ולארגון עצמו".
לפי הדיווחים פופוביץ' מתכנן לעזוב בקרוב, אולי בסיום העונה הבאה. ייתכן שבעוד כמה שנים היית מחליפה אותו. אין חרטות?
"מי יודע מה יקרה מחר? אני פשוט אסירת תודה על האמון שלהם בי ועל המנהיגות שהשרישו לי. הם באמת הכשירו אותי שם להיות מאמנת טובה יותר".
מחמאות מקיר לקיר
השכר הגבוה שקיבלה בלאס-וגאס, ששבר את כל השיאים, הוא משהו שהאמון מאוד גאה בו. לדבריה, דווקא ההחלטה שלה לקחת את ההצעה הזו ולהפנות גב ל-NBA - קידמה את כדורסל הנשים. "אם אתה הטוב ביותר מבין הטובים, צריך להתייחס אליך ככזה", הסבירה. "זה תהליך, שאני מקווה שיעזור למאמנות אחרות בליגה בשנים הבאות. אני בהחלט שמחה להיות על הסיפון ולקבל את היחס והכבוד - או כל מה שמתלווה אליהם - כדי שיבינו שיש לנו גם מאמנות מצוינות".
"ההחלטה שלי להגיע ללאס-וגאס היא צעד קדימה ובכיוון הנכון עבורי ועבור כדורסל הנשים", אמרה האמון במסיבת העיתונאים הראשונה שלה. "יש משהו בלהיות מאמן ראשי שהוא אחר, שונה. אפילו מרתק. ישבתי בראיונות אצל קבוצות ב-NBA והמנהלים שם אמרו לי שני דברים: 'היית רק בסן-אנטוניו ומעולם לא שימשת כמאמנת ראשית'. אני פשוט מרגישה שהם רחוקים מאוד מלתת לאישה הזדמנות, לא יודעת מתי זה יקרה. אולי אחרי שאהיה באמת מאמנת ראשית".
הזמן עובר והאמון עוזבת את מקומה והולכת לחדר ההלבשה. היא פתחה את הליגה עם שלושה ניצחונות מארבעה משחקים, מקום ראשון במערב ומחמאות מקיר לקיר. "ברור שהגיע הזמן שייתנו הזדמנויות למאמנות גם ב-NBA", מציינת האמון ומסכמת: "אבל זה צריך להגיע מלמעלה, מראשי הקבוצות. בינתיים אני מציעה לך לראות את משחקי ה-WNBA, הולכת להיות עונה אדירה". תהיו בטוחים שהאמון יודעת על מה היא מדברת.
פורסם לראשונה: 11:42, 15.05.22