מכבי חיפה? מכבי ת"א? לאיזו חטיבה הן שייכות? יש להודות שאלו שמות נורא מוזרים לגדודים שעתידים להיכנס בקרוב לעזה או כבר נמצאים בתוך הרצועה. ודין דוד, רועי משפתי, שון גולדברג ורוי רביבו - מי אלו? חיילים? חברי כיתות כוננות בעוטף? לא זה ולא זה? מה זאת אומרת, "כדורגלנים"? מה זה כדורגלנים, זה עוד קיים?
מוכנים או לא, בחמישי הקרוב, חמישה שבועות אחרי שמישהו בחולצת ספורט בעט כאן בכדור בפעם האחרונה, הכדורגל הישראלי חוזר, או לפחות רק מכבי חיפה ומכבי ת"א חוזרות להתחרות במסגרות האירופיות. כל כך הרבה השתנה מאז נראו בפעם האחרונה, שאם נגלה עכשיו שהחליפו את צבעיהן או שהכדור הפך בחודש האחרון למרובע, זה לא יתקבל בהפתעה.
ב־5 באוקטובר, לקראת חצות, נשמעה השריקה האחרונה במשחק בין מכבי חיפה לפנאתינייקוס. אף אחד לא שיער בשעתו עד כמה אחרונה היא תהיה. זו הייתה גם השריקה האחרונה לעשרות משחקים אחרים שמעולם לא שרקו לפתיחתם.
אומרים שהליגה תשוב בעוד שלושה שבועות, אבל קשה להאמין. יהיה קשה להאמין גם אם כך אכן יהיה ונראה זאת במו עינינו. גם אם ליגת העל תחזור לפעילות, זו תהיה לא יותר מקליפה דקה שכל תוכנה התרוקן יחד עם כל מה שהייתה ישראל עד ה־7.10. צריך יהיה להתאמץ כדי להיזכר מי זו הפועל ת"א והפועל חיפה, מי זו בית"ר ירושלים ומי זו מ.ס אשדוד. מי משחק בהן ומי מאמן אותן? ואולי זה רק סמלי שאי־אפשר לזכור. הרי הסיבה היחידה שצריך כאן כדורגל עכשיו היא כדי לשכוח.
להבדיל מיתר 12 קבוצות ליגת העל, שכולן הודממו במידה שווה, מכבי חיפה ומכבי ת"א צריכות לשחק עכשיו משחק לא הוגן בחיים לא הוגנים, מול קבוצות זרות במציאות אחרת.
כשליגת העל תחזור לפעילות, זו תהיה לא יותר מקליפה דקה שכל תוכנה התרוקן יחד עם כל מה שהייתה ישראל עד 7 באוקטובר. צריך יהיה להתאמץ כדי להיזכר מי זו הפועל ת"א ומי זו הפועל חיפה, מי משחק בהן ומי מאמן אותן. ואולי זה רק סמלי שאי־אפשר לזכור
מכבי ת"א, למשל, היא לא יותר מגרסת הדמו של המקור. שחקניה הזרים כבר מזמן לא כאן. הצוות המקצועי המקורי שלה, שכולו מעבר לים, צופה באימוניה באמצעות טלוויזיה במעגל סגור. יש לה מאמן דה יורה, רובי קין, ומאמן דה פקטו, מיכאל זנדברג. זו דיסטופיית כדורגל לא הגיונית, ספיישל ספורטיבי של "מראה שחורה". היום ייפגשו כולם בפולין וייפלו זה בזרועותיו של זה. חודש לא התראו. פגרה בין עונות אורכת פחות. ומכבי חיפה? עם איך שנראתה במשחקיה האחרונים, היה ברור שלא יזיק לה רגע לעצור ולאסוף את עצמה. היא קיבלה רגע לעצור שרק פיזר אותה.
מכבי חיפה ומכבי ת"א הן הראשונות להכניס את כפות רגליהן למים לא מוכרים. מעולם לא שיחקו כאן כדורגל במציאות שכזאת. החיים האמיתיים מעולם לא היו אמיתיים כל כך. האם הפסד בכלל יכאב? האם ניצחון ישמח במיוחד? האם אפשר בכלל להיכשל? האם ניתן להצליח? יותר מאשר מול ויאריאל וזוריה לוגנסק, מכבי חיפה ומכבי ת"א ישחקו ביום חמישי נגד עצמן. הם ינסו להיזכר מי הן, ואנחנו ננסה לשכוח מי אנחנו.
