אחרי דחייה של שנה, שנראתה כמו נצח, הגיע הקיץ עם טורניר יורו מלא בדרמות. זה לא היה טורניר עם כדורגל איכותי ויפה, אלא יותר טורניר מסוג כזה שהזכיר לכל מי שאולי שכח שאין כמו כדורגל. אין כמו הסיפורים שהוא מייצר, התסריטים שנכתבים בשניות בזמן אמת ויהפכו להיסטוריה, הגיבורים האלופים והגיבורים הטרגיים.
אם היינו שואלים אנשים ברחוב לפני הטורניר מי לדעתם תניף את הגביע, מעטים היו אומרים איטליה. הדעה הזו התהפכה מיד לאחר תום המשחק הראשון של איטליה נגד טורקיה (0:3). כולנו ראינו לנגד עינינו את החיבור הזה של הנבחרת האיטלקית. אותו חיבור שהביא לאיטלקים את גביע היורו אחרי 53 שנה מורכב משני דברים: אופי ועוצמה.
בכל משחק של האיטלקים האופי והעוצמה היו שם. במשחק אחד היה זה יותר האופי, כמו למשל בונוצ'י שהבקיע את השער החשוב בחייו בגמר או המאמן מנצ'יני שהציג תכנון של כדורגל מתוחכם ומחושב, כמו למשל להשתמש בקייזה כמחליף ג'וקר בשלב הבתים, ובשלבים המכריעים כשחקן העיקרי בחלק ההתקפי של הנבחרת. בפעמים אחרות הייתה זו העוצמה שלקחה את איטליה הכי רחוק שיש. השערים המרהיבים של אינסיינה ובארלה נגד בלגיה, הביצועים של קייזה, הגנת הברזל של בונוצ'י וקייליני והמשחק ההתקפי של ספינאצולה, ומעל הכל העובדה שאיטליה לא הפסידה 34 משחקים ברצף.
בחלק מהזמן היו שם גם אופי וגם עוצמה ביחד, שהתבטאו בשחקן אחד: ג'אנלואיג'י דונארומה. ילד בן 22 שעומד בשער של נבחרת איטליה, אחרי שנים בהן עשה זאת ג'אנלואיג'י אחר, שעמד בין הקורות והשאיר מורשת אדירה ונעליים הכי ענקיות שאפשר להיכנס אליהן.דונארומה הביא את הגביע לאיטלקים במו כפפותיו. הוא רשם הצלות אדירות לאורך הטורניר, ובחצי הגמר ובגמר הדף פנדלים בדו קרב. צריך אופי מיוחד ויכולת עוצמתית בשביל לספק טורניר כמו שהוא סיפק, בהתחשב למשבצת המלחיצה שאליה הוא נכנס. לא סתם הוא נבחר למצטיין הטורניר.
לאחר פציעתו של ספינאצולה ברבע הגמר, לאיטלקים היה קשה לשחק את המשחק שלהם. הכדורגל שלהם נראה קצת תקוע, וכאן באו לידי ביטוי העוצמה והאופי - ויכול להיות שזה מה שהיה חסר לאנגלים. הם היו במומנטום מצוין עם יתרון ביתיות מובהק, במיוחד אחרי הניצחון על גרמניה בשמינית, אבל היה חסר שם קצת אופי. העובדה שהבקיעו בדקה השנייה של המשחק דרשה מהם להחזיק את היתרון לאורך זמן רב, ונראה שהדבר הלחיץ ושיתק אותם. ועדיין, זה טורניר שני ברציפות בו האנגלים מגיעים לשלבים הרחוקים. נבנה שם משהו טוב, וכשמפסידים בגמר בבית צוברים ניסיון חשוב להמשך. בכל מקרה, זה "דור זהב" גם באיטליה וגם באנגליה, ונקווה שהן ידעו למשוך אותו גם למונדיאל בעוד שנה וחצי.
אבל היו עוד נבחרות ועוד סיפורים ביורו המהנה הזה. אין מילה יותר מתאימה. הנאה. היה כיף, כמעט לכל משחק היה עניין וסיפור משלו. הנה סיכום קצר:
שוערי הטורניר: דונארומה (איטליה), ג'ורדן פיקפורד (אנגליה), קספר שמייכל (דנמרק). על דונארומה דיברנו מספיק. שמייכל הציג טורניר מדהים. היו לו הצלות לא פחות גדולות מדונארומה, רק שאין לו את הגנת הברזל האיטלקית. טורניר מעולה של השוער שמשחק בקבוצה בסדר גודל "בינוני" כמו לסטר. אותו דבר נכון לגבי פיקפורד, שספג בסך הכל שני שערים בכל הטורניר. האמת היא שזה היה טורניר מעולה של שוערים רבים, וגם יאן זומר משווייץ ראוי לשבחים.
חביבת הקהל: נבחרת דנמרק. הסיפור הטרגי של כריסטיאן אריקסן, הכדורגל הקבוצתי האיכותי ביותר בטורניר, ההעפלה לחצי הגמר והעובדה שאין בה אף כוכב מרכזי הביאו את דנמרק להציג כדורגל מדהים. נבחרת ששיחקה כמו קבוצה. היה כיף לראות אותה על המגרש, וצריך להעריך אותם בהתחשב בטראומה שעברו במשחק הראשון.
אכזבת הטורניר: נבחרת צרפת. אלופת העולם הגיעה עם סוללת כוכבים ועם ציפיות הכי גבוהות שיש. כגודל הציפיות כך גודל האגו. לא התחבר לכוכבי צרפת. נראה היה שכל אחד שם מכונס בתוכו ורודף אחר הישגים אישיים. זה קרה גם לגרמניה וגם לספרד אחרי הזכיות שלהן. גם ההולנדים איכזבו. עם יתרון ביתיות. היה מצופה מהם לפחות לשחק כדורגל סביר בשלב שמינית הגמר מול צ'כיה.
ועוד כמה לסיום:
ג'ורג'יו קייליני ולאונרדו בונוצ'י – כל מילה מיותרת.
לאונרדו ספינאצולה – תגלית הטורניר.
פול פוגבה – הבקיע את השער הכי יפה בטורניר (נגד שווייץ), ובנבחרת צרפת הוא מציג את היכולות הגבוהות שיש לו.
פדריקו קייזה – שחקן איכותי. הביא את הערך המוסף לאיטלקים בכל פעם שהמשחק שלהם נתקע קצת.
ראחים סטרלינג – לקח על עצמו הרבה. היה "הגרוש ללירה".
לוק שואו – תגלית הטורניר מספר 2.
כריסטיאנו רונאלדו – מלך השערים (כרגיל).
פטריק שיק (צ'כיה) – חלוץ 9 אמיתי ונהדר.
פבלו סראביה (ספרד) – היה מעורב בכל הגולים של הספרדים.
נבחרת ספרד – התחילה חלש ולאט לאט הגבירה קצב, תמיד יריבה קשה.
המזל – אחרי כל התכנונים, האסטרטגיות והטקטיקות, ואולי לפני הכל, המזל משחק תפקיד לא קטן, במיוחד בדו קרב פנדלים.
התחנה הבאה - קטאר 2022.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
