עונת 2016/17 הייתה סוערת במיוחד עבור רמי הדר. הוא פתח אותה כעוזר המאמן של ארז אדלשטיין במכבי תל אביב, ומהר מאוד מצא את עצמו בעמדת המאמן הראשי, התפקיד הנחשק ביותר בכדורסל הישראלי ואחד הנחשקים באירופה. חודשיים בלבד הוא החזיק בג'וב לפני שהתפטר, וכעבור חודש בלבד מצא את עצמו חוצה את הכביש ומאמן את הפועל ת"א.
גם בתפקיד הזה הוא לא הצליח להחזיק עד סוף העונה, ועזב בסערה. את העונה שלאחר מכן העביר בליגה הרומנית ונדמה היה שהסיפור שלו עם הליגה הבכירה בכדורסל הישראלי הסתיים.
אבל אז החליטה הפועל באר שבע להמר דווקא עליו. הקבוצה שעלתה בקיץ 2018 לליגת העל העניקה לו את המפתחות להיות האיש שמוביל את הפרויקט של הקבוצה הראשונה אי פעם מבירת הנגב בליגה הבכירה בכדורסל.
בשבוע הבא יפתח הדר את עונתו הרביעית כמאנה של הפועל ב"ש. בשתיים מתוך שלוש העונות הקודמות שלו שם, הצליחה הקבוצה להפתיע בעלייה לפלייאוף העליון, ולרגע לא הייתה מסובכת קשות במאבקי הישרדות בליגה. ללא כוכבים גדולים, בשקט בשקט הפך הדר לפנים של אחד המועדונים הכי סימפטיים בליגת העל. רגע לפני פתיחת העונה, תפסנו אותו לריאיון.
אתה פותח עונה רביעית בתור מאמן הפועל באר שבע בליגת העל. מדובר בדבר מאוד נדיר בספורט הישראלי. כשהגעת האמנת שהרומן יהיה כל כך ארוך?
"מאוד קשה להעריך כמה זמן זה יימשך כשנפגשים ומתחילים עבודה משותפת. אני יכול להגיד שבסוף זה אנשים. אני מרגיש מאוד בנוח ומחובר לאנשים שמנהלים את המועדון, כפיר ארזי הבעלים, תומר ירון המנכ"ל וכל הצוות מסביב. בסופו של דבר הקשר ועבודת הצוות הטובה גורמת לזה ששני הצדדים ירצו להמשיך את ההתקשרות".
4 צפייה בגלריה
"השאיפה שלנו היא כמו בכל עונה - להיכנס לפלייאוף". הדר בעונה שעברה
(צילום: ראובן שוורץ)
בתחילת דרכו בב"ש הדר עוד היה טעון בעקבות עונת 2016/17 המסוייטת שלו, ויצא לא פעם נגד ראשי הענף, קולגות ואנשי תקשורת. ככל שהזמן עבר הוא התרכך והיום נמצא במקום אחר. "טוב לי כאן. כשלבן אדם טוב בסיטואציה ובקריירה הוא תמיד עושה דברים טובים. שנית זה עסק מאוד דינמי. יש רגשות. בנוגע לתקופה ההיא, ההערכה שלך הייתה די נכונה. אבל עם השנים כל אחד יודע למצוא את הדרך שלו להתגבר ולהסתדר".
עזבו את ב"ש בקיץ שני שחקניה המרכזיים, קיילב אגאדה וספנסר וייס. אפשר להגיד שנחלשתם?
"על פניו אפשר להגיד שהקבוצה מעט פחות מוכשרת. זה אתגר גדול לסגור את הפער הזה באמצעות משחק קבוצתי, מחויבות ודינמיקה פנימית בריאה".
מה זה אומר לגבי השאיפות?
"השאיפה שלנו היא כמו בכל עונה - להיכנס לפלייאוף. ריאלי או לא ימים? יגידו".
לאורך השנים הפכה ב"ש לחממה עבור שחקנים ישראלים. כך למשל עמית גרשון, שהיום הוא שחקן מפתח בהפועל ירושלים, פרץ אצל הדר בקונכייה, גם עדי כהן סבן קיבל את הבמה, עמית זיס מתקדם עונה לעונה, ועכשיו צירפו במועדון את כוכב נבחרת הנוער, רון ציפר. "זאת אינטראקציה של הצד הניהולי הלוגיסטי במועדון שנותן מעטפת מעולה לשחקנים צעירים שבאים לעשות התקדמות", מסביר הדר. "בנוסף יש את הצד שלנו, המקצועי, שעוזר לשחקנים לממש את היכולות שלהם בקבוצה כמו ב"ש. התהליך קורה גם עם זרים".
הדר גם מחמיא לאיש הסוד של המועדון: "בהקשר הזה צריך לתת מילה טובה לדניאל רביץ, המנהל המקצועי שלנו, לעין הטובה שלו לשחקנים וגם לצוות שלי שעובד קשה מאוד לקדם את השחקנים. ציפר זה פרויקט שהגיע אלינו הקיץ. הוא בחור צעיר, מוכשר ואינטליגנט. אני מקווה שלקראת סוף העונה הוא יהיה במקום שיוכל לשחק. הוא חתום כאן לשלוש שנים. זיס כבר שחקן מוביל בליגה הראשונה. הייתה סביבו התעניינות בקיץ ואפשר להבין שהוא שחקן משמעותי. הוא בחר להישאר כאן ואני שמח. הוא צריך להיות הישראלי הבכיר שלנו השנה".
למה באמת שחקנים ישראלים בכירים לא מגיעים עדיין לבאר שבע?
"אני לא מרגיש שיש בעיה עם ב"ש כמועדון. להיפך, זה מועדון מאורגן עם מוסר תשלומים גבוה. אני חושב שיש לנו מגבלות תקציביות שגורמות לכך שהקבוצות שלנו נבנות בצורה מסוימת. עובדתית שיחק כאן עמית שמחון והיה מצוין. בסופו של דבר זאת מגבלה תקציבית. ב"ש היא קבוצה לגיטימית בליגת העל, ואם היינו בחורים ללכת בנתיב הזה היו מגיעים שחקנים, אבל זה היה בא על חשבון דברים אחרים. בכל מקרה לא נשתמש בחמישה שחקנים זרים, אבל העיניים שלנו כל הזמן פתוחות בנוגע לשוק הישראלי ויכול להיות שנעשה בו עוד מהלך".
מה המועדון צריך בשביל לעשות קפיצת מדרגה בין היתר כדי שיגיעו יותר צופים למשחקים?
"הקהל לא מגיע בכמויות שהיינו רוצים. מצד שני אני מרגיש שמתפתח סוג של חיבור. הקבוצה נותנת תמיד את המקסימום מבחינת מאמץ, וזה משהו שאם נשמור עליו בסופו של דבר הקהל יתחבר אליו. אנחנו סבלניים ונמשיך לקחת את השחקנים שלנו לקצה בתקווה שזה מה שיביא את האנשים".
אתה אוטוטו בן 55, מבין מאמני הליגה, רק אריאל בית הלחמי מעט מבוגר ממך. לפני כמה שנים הצהרת שלא נשארו לך עוד הרבה שנים לאמן. אתה עומד מאחורי האמירה הזאת?
"אני מסתכל על מאמנים אחרים, והקריירה שלהם בדרך כלל מסתיימת סביב גיל 62-60. המקצוע הזה דורש הרבה מאוד אנרגיה ושפה משותפת עם שחקנים בני 28-22. בעוד שאנחנו מתבגרים, הם מתחלפים אבל נשארים בני אותו גיל. לכן אני חושב שיש שלב שכל מאמן, כולל אני, אם הוא לא באמת משהו יוצא דופן, ואני לא מחשיב את עצמי ככזה, באופן טבעי הקריירה מסתיימת בגילים האלה. אני מתקרב לשם, אז אני מעריך שזה יהיה הסיפור שלי. קשה לי להתחייב לכך, אבל זאת הערכה שלי. מה אני אעשה אחרי שזה יקרה? מוקדם להגיד. אני לא רואה את עצמי בגיל 60 יושב בבית רגל על רגל. יכול להיות אולי תפקיד אחר בכדורסל, לא כמאמן, אבל בכל זאת יש לי עוד 7-5 שנים להגיע לגיל הזה, אז יש זמן".
עד הפרישה, אתה רואה מצב שתקבל איזו הצעה אטרקטיבית מקבוצה בכירה יותר בארץ, כזאת שיכולה להיאבק על תארים?
"יש לי חוזה לשלוש עונות בהפועל ב"ש. מעבר לזה אני לא מסתכל. המקצוע הזה כל כך דינמי שאין טעם להסתכל. אני רוצה להצליח בב"ש והיתר פחות מעניין".
מה אתה חושב על הכיוון שהכדורסל הישראלי הולך אליו, הוא טוב או רע?
"אני חושב שאיפשהו באמצע. קורים דברים טובים וגם תהליכים פחות טובים. כשאתה מסתכל על כמות השחקנים שאנחנו מגדלים, אז בשנים האחרונות יש שיפור באיכות של השכבה העליונה, אבל אין כמות מספקת של שחקנים כאלה שאנחנו מצליחים לגדל. כשאני אומר 'אנחנו', אני מתכוון לכולנו. האצבע לא מופנית באופן ספציפי. אני גם לא חסיד גדול של רגולציות. אני לא חושב שזה טוב שיגבילו או לא את כמות הזרים או חוק רוסי וחוק אחר. בכלל, אני מאוד לא אוהב את החוק הרוסי. כמובן שאני חושב שצריכה להיות הגבלת זרים והקיימת היא הגיונית. אני חושב שאנחנו צריכים לבנות את עצמנו כמדינת כדורסל כי בעיני אנחנו מדינת כדורסל".
