על כמה כדורגלנים צעירים כיום ניתן להגיד שהם סמל? לא כזה של מועדון או נבחרת, אלא כאלה שמסמלים התחלה חדשה ומביאים תקווה דווקא לחלשים. כריסטיאן פוליסיק מצטרף לרשימה הארוכה והמכובדת של ספורטאי-על של ארה"ב. הקיצוני בן ה-21 של צ'לסי הוא כמו קפטן אמריקה, או יותר נכון – מגלם את החלק האנושי שלו. פוליסיק אינו הכי חזק, הכי מהיר או הכי מוכשר, אבל בדיוק כמו האלטר אגו של החייל האמריקאי המושלם, פוליסיק מסמל את העתיד של הכדורגל ביבשת הרחוקה מאירופה, ונותן חיזיון כמעט מדויק לדור ההמשך של נציגי נבחרת הכוכבים והפסים.
החיבור של פוליסיק למשחק הפופולרי בעולם הגיע גם דרך השורשים, תוצאה מעורבת של סביבה וטבע. הוריו של הכדורגלן האמריקאי שיחקו כדורגל מקצועי בעצמם – אימו שיחקה כבלמית באוניברסיטה בעוד אביו שיחק כחלוץ בכדורגל אולמות. זו הייתה הסביבה המושלמת לפעוט שהתאהב במשחק, לילד הקטן שחשב כמו מקצוען ורצה לדעת לשלוט בכדור עם שתי הרגליים. לא לקח זמן למשפחת פוליסיק להבין שהם אחראיים למשהו מיוחד, לא רק עבורם, אלא לעולם הכדורגל כולו. גם השאר ראו את הכישרון העולה ופוליסיק התחיל לשחק ולהתאמן עם ילדים הגדולים ממנו בשנתיים לפחות.
כמו שהגורל של פוליסיק נחצב בכוכבים, כך גם נוצר לו מוטיב חוזר של תזמון - כזה שעזר לו להתקדם בקריירה. כשהיה בן 14 זומן לראשונה להתאמן עם נבחרת הנערים של ארה"ב, ולא יותר משנה לאחר מכן, הנער הקטן שבחבורה הבקיע בגמר גביע מול נבחרת ברזיל האימתנית. במקום הנכון ובזמן הנכון, הסקאוטים התלהבו מהפנומן האמריקאי ומועדוני ענק באירופה הציעו לו חוזה מקצועי. בהזדמנות החד פעמית, הוא בחר בבורוסיה דורטמונד, אליה עבר עם אביו שהתלווה אליו וקיבל עבודה במועדון כמאמן. בגיל 15 בלבד, פוליסיק התחיל לכתוב את עתידו.
לגרמניה יש מערכת יחסים הרמונית עם ספורטאים-מהגרים. בשנים האחרונות חלק גדול מהם הם כדורגלנים מארה"ב שיכולים לעבור אליה כבר בגיל 16 – בשונה ממדינות אחרות באירופה. גם ספורטאי שאין לו דרכון יכול להתאמן ולשחק ללא צורך באישור עבודה. בגרמניה מעריכים את הכדורגלנים המוכשרים. לדעתם, לשחקנים האמריקאים יש יכולות גבוהות - הם בעלי מנטליות מברזל, ניחנים ביכולת טכנית גבוהה והם חזקים גם מבחינה פיזית. בנוסף, החוק היבש בארה"ב מאפשר לשחקנים מוכשרים לעבור כמעט בחינם למקום שיפתח אותם. כעת, שמונה שחקנים מהנבחרת הצעירה של ארה"ב נמצאים בכלל בקבוצות בונדסליגה.
לא הכל מושלם בכדורגלן שנולד מעבר לים. לדעת הגרמנים, החיסרון של הכדורגלן האמריקאי הוא ההבנה הטקטית של המשחק. המצב איננו כך אצל פוליסיק. מוטיב התזמון חוזר שוב – להרבה כדורגלנים יש יכולת נעלה עם הכדור, אלא ש"קפטן אמריקה" יודע גם מתי לעשות כל פעולה - יש לו כדרור מדהים לא רק בגלל יכולת טכנית, אלא בגלל שהוא יודע מתי לרוץ מהר יותר כשהכדור ברגליו, מתי להאט בשביל לעבור את היריב ומתי עליו לשחרר לשחקן שנמצא בעמדה טובה יותר. כמו שעון שווייצרי, הכל מתוזמן בראשו של פוליסיק, גם כשהוא לא מכדרר – הוא יודע מתי לרוץ לשטח, לברוח משמירה ואיך לשבור קווי הגנה כשהכדור בכלל לא בסביבתו.
המעבר לצ'לסי הוליד קשיים חדשים – כמו בדורטמונד, גם באי הבריטי לקח לשחקן הצעיר קצת זמן לתפוס את הקצב. שחקני הבית של המועדון הלונדוני הועדפו על פני הכוכב, אך הכל הפך לטובה. פרנק למפארד ידע לסמוך על הכישרון הצעיר ונתן לו להתאקלם. כשההזדמנות הגדולה הגיעה פוליסיק רצה להוכיח שהוא מספיק טוב עבור הקבוצה האנגלית. הוא קיבל את המקום בהרכב הפותח מול ברנלי, כבש שלושער ומאז לא רק שתפס את הקצב, הוא הכתיב אותו. פוליסיק הגיע לא רק לתודעה של חובבי ספורט בארה"ב ששמחו על כל גול שהבקיע, אלא לראשו של כל אוהד כדורגל בעולם.
לאורך כל הדרך קפטן אמריקה הוכיח את היכולות הנעלות של הכדורגלן האמריקאי: הוא הפגין את החוזק המנטלי, לא רק כשחקן, אלא כילד צעיר שנדד ממדינה למדינה, ואת הטכניקה שאפשר לרכוש גם מעבר לים. את העתיד בדרך כלל אי אפשר לחזות, אבל הפעם נראה שההפך הוא הנכון – קפטן נבחרת ארה"ב מסמל את הדור החדש והנפלא של הכדורגל האמריקאי. האם יום אחד פוליסיק יהפוך לסמל מקביל למייקל ג'ורדן או מייקל פלפס? אולי זה יהיה טיילר אדאמס מלייפציג? דבר אחד הוא בטוח – ההמשך עוד יבוא ויש רבים כמוני שכבר לא יכולים לחכות.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
