אחרי תקופה לא קצרה של גמגום מקצועי, כנראה שההשפלה האירופית הייתה על הקיר. ביום שאחרי כבר צריך לחשוב על הנקודות לשיפור שלא חסרות, וזה אומר להפסיק להיות נחמדים, להקשיח עמדות ואף "לערוף ראשים". בית"ר קיבלה סטירה שצריכה לגרום לה לעשות סדר.
כשבניין לגו מתרסק, הבא שייבנה אחריו יהיה יותר עמיד ויציב. אנחנו לומדים את הלקחים ומתחילים מחדש. בבית"ר ירושלים חייבים לפעול כך גם הם. כבר תקופה לא קצרה שבמועדון לא מרוצים ממה שרואים על הדשא, כדורגל אפור משעמם ללא ברק וללא תשוקה. מול טאוטה זה כבר היה משפיל. האלבנים החלשים חגגו עלייה היסטורית, ושלחו את הירושלמים לטיסה חזרה לישראל עם המון חומר למחשבה.
ראשית, הוחלט להיפרד מרוני לוי. לא מתנדנד, לא חושבים ולא כלום, להיפרד. מהלך שבסביבת האוהדים מצפים לו כבר לפחות חודשיים. אם נסתכל על המאזן של המאמן מאז תחילת משחקי הפלייאוף כנראה שיהיה לנו קשה להסביר שמדובר בקבוצה במקום השלישי בטבלה. מאז ועד היום בית"ר רשמה 9 תוצאות תיקו (!) 3 הפסדים ו־3 ניצחונות (2 בגביע הטוטו ואחד בודד בפלייאוף).
כנראה שהפרידה מלוי הייתה נכונה ומתבקשת, ויפה מחזור (או 4) קודם, כי זה לא רק לסיים בתיקו או להפסיד, זו העובדה שאין מה לראות, שאין תשוקה, שאין לחימה ואין את נקודת האור שאולי יצוץ איזה מהלך טוב. הלאה. הסגל.
אי אפשר להפיל הכל על רוני לוי. הנראות של הקבוצה צריכה להוביל לעוד כמה וכמה פרידות. נתחיל בשלומי אזולאי, לבית"ר ירושלים אין חלוץ. יש לה את שלומי שעומד שם בקצה ועושה מה שהוא יכול (סקופ: זה לא הרבה). גארסיה, עטר ועידן ורד צריכים מישהו בחוד שידעו שמסירה אליו ויש מצב שהכדור יסתיים ברשת. במכבי חיפה קוראים לו רוקאביצה, במכבי ת"א קוראים לו שכטר, ובבית"ר ירושלים אין כל כך את האיש הזה. אין את הסקורר שעושה בלגן ברחבה.
עוד חיסרון הוא בהגנה. בית"ר צריכה להגיד תודה רבה ולתת לדיוגו ורדרשקה את ברכת הדרך. בקרב הקהל יש הסכמה כמעט מוחלטת, בניון טעה איתו. אם נדבר על זרים טובים שעשו את עבודתם בהגנת בית"ר כנראה נדבר על סזאר ארסו, חסוס רואדה, מרסל הייסטר, וגם אנטואן קונט יתפוס מקום יפה ברשימה. מה שבטוח שוורדרשקה לא שם ולא קרוב לשם. זה פשוט לא זה, הספרדי אחראי על כל כך הרבה מחדלים, ונרשמו לו לא מעט טעויות קריטיות (גם כאלה שלא הסתיימו בספיגה). אם בבירה רוצים הגנת ברזל או משהו שמתקרב לזה, הם חייבים לשדרג את העמדה הקריטית הזו.
בנוסף, בית"ר צריכה לא לעצור כאן ולהמשיך במהפכה. ניגע בדף האינסטגרם. כמו לכל קבוצה בדור הזה, גם לבית"ר ירושלים יש את דף האינסטגרם שלה, שבו היא מעדכנת את הקהל שלה ומקדמת את המועדון. הירושלמים אוהבים לשתף את המתרחש באימון, להעלות את שחקניהם בתמונות פאפרצי ובגדול ליצור עניין סביבם.
פה אגיד את דעתי. איך יכול להיות שהשחקנים מקבלים כאלה פריבילגיות? איזו תמונה מנסים לצייר? למה כל אימון כמעט מסתיים בכמות פוסטים/סטוריז יפה מאוד של השחקנים עם עיצוב מיוחד, תיוגים ומה לא?
השחקנים האלה קיבלו 3 שערים מהרכב משני של הפועל תל אביב המתרסקת וסיימו בתיקו בבית מול הפועל חיפה. אפשר להפסיק לקרקר סביבם כאילו הם כריסטיאנו רונאלדו. אולי אני טועה, אבל לדעתי מישהו צריך להרים את הכפפה ולהגיד שמהיום באימונים מתרכזים רק באימונים, ואף אחד לא אמור לסיים אימון עם "בוק בר מצווה". תיראו טוב על המגרש, נדבר.
לסיכום, בבית"ר צריכים להתנער כמה שיותר מהר מההשפלה הזו, להפיק את הלקחים ולחזק את הבניין של הקבלן משה חוגג.
קנסות לשחקנים זה נחמד, אבל אנחנו לא רוצים להוציא את החשק. פיטורי מאמן היו הכרחיים, אבל צריך מחשבה לפני המינוי הבא. והכי חשוב, להפסיק להיות נחמדים, אסור לשכוח שזו קבוצה עם סמל ונשמה, לא קייטנה.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
