ג'מאל מארי קיבל את הכדור האחרון. אם הוא היה שחקן של סטטיסטיקות הוא היה יודע שהוא חייב. יש את הסטטיסטיקה לפיה דנבר ניצחו את הלייקרס ב-9 משחקים רצופים, כולם אחרי יתרון של הלייקרס או יתרון זעום של דנבר עמוק בתוך הרבע הרביעי.
מארי ידע שהוא חייב לניקולה יוקיץ', שסיים משחק לפנתיאון עם 27 נקודות, 20 ריבאונדים ועשרה אסיסטים. יוקיץ' זז מאמצע הבמה. הוא ידע שזהו רגע מארי. שלושת השחקנים האחרים עמדו מוכנים בעמדות שלהם, אבל יותר הביטו במארי. השומר התחלף אחרי החסימה. עכשיו מארי כדרר נגד אנתוני דייויס, אולי השומר הכי טוב בליגה, ואחד שאם הוא מותח את הידיים שלו, הוא נוגע עם יד אחת באילינוי ובלואיזיאנה עם היד השנייה. מארי כדרר פעמיים ימינה.
הוא ידע שהוא חייב לחסל את הלייקרס. בשניות האחרונות של הקאמבק של דנבר, החמישייה של הלייקרס שרדה עם אדי דלק. הוא הבין והפנים מה זריקה מוצלחת יכולה לעשות לסדרה הזו. היא תחסל את הלייקרס. נוקאאוט שאתה לא קם ממנו, אחרי תוכנית משחק לתפארת, משחק קליעה מצויין של ראסל, דייויס הנהדר עם 32 נקודות בכמעט 70 אחוז מהשדה, ולברון ג'יימס שברבע האחרון נכנס למנהרת הזמן וחזר עשור לאחור. אם דנבר סוחטת ניצחון ממשחק כזה, הסדרה הזו גמורה.
מארי הכניס את הכתף השמאלית שלו לכיוונו של דייויס, וצעד עם רגל ימין שלו צעד ארוך אחורה. הוא חייב את זה לעצמו. 9 מ-24 במשחק הראשון, 8 מ-23 במשחק השני (כולל 0 מ-5 מהשלוש). הוא לא הלך לקו אפילו פעם אחת במשחק עד להתקפה הקודמת, ושם הוא השחיל את שתי הזריקות שלו. זה לא ממש הוא. הוא חייב את זה לקהל הנהדר עם האנרגיות המטורפות בדנבר. לכל הארגון הזה שלא ויתר עליו לשנייה למרות הפציעות הקשות. הוא נופל אחורה באוויר ומשחרר.
כמה פעמים הוא זרק את הזריקה הזו? את הזריקה הזו בדיוק? אלפי פעמים עם אבא שלו בחצר האחורית, במגרש המשחקים. הכל באוטומט. לא לחשוב יותר מדי. הדיסק שלו כבר הספיק לשכוח את כל האכזבות ממשחק מספר 2. לא לחשוב בכלל. הכל באינסטינקט, כמו עם אבא, אלפי פעמים בחוץ, בשלג הקנדי המקפיא. הוא נופל לכיוון הספסל של דנבר, דייויס אחריו. הכל בסלואו מושן ובשיא המהירות. ג'מאל מארי לא חייב כלום לאף אחד.
קללת רג'י מילר הוסרה?
הדבר הכי משמעותי שצריך לקחת מהמשחק שבו ניצחה הניקס את פילדלפיה כדי לקחת יתרון של 0:2, הוא שזה לא היה משחק כדורסל. זאת אומרת היה משחק כדורסל במשך ארבעים ושבע וחצי דקות, שבהן פילדלפיה הוכיחה שהיא לא הולכת לשום מקום בסדרה הזו, והיה משחק כדורסל שהוכרע בסופו של דבר על ידי ריבאונד בהתקפה וחסימה בהגנה של משרד עורכי הדין אייזיה את הרטנשטיין.
הוא נשבר! שיא העולם בזריקה לאחור לסל
(באדיבות ONE)
אבל מה שקרה בשלושים השניות האחרונות היה טקס סיאנס. שלושים שניות שבהן גורשה קללתו בת 29 השנים של רג'י מילר על הגארדן ועל הניקס. אין שום הסבר הגיוני אחר למה שקרה בשלושים השניות הללו.
אורלנדו – קליבלנד: תמיד יכול להיות גרוע יותר
אנחנו חיים ברגעים לא קלים. מלחמה, חטופים, מלחמה עולמית, הקמפוסים בוערים, משבר אנרגיה, משבר מהגרים, משבר אקלים, משבר זהות.
ספורט תמיד נותן אפשרות לברוח. ואכן הפלייאוף לא מאכזב גם השנה. מי שראה את המשחק הראשון בין אורלנדו לקליבלנד, ועדיין התעקש לראות גם את המשחק השני, קיבל נחמה במתנה: הידיעה שתמיד יכול להיות גרוע יותר.
סימן שאנחנו בפלייאוף
101:104, 99:101, 86:96 - אלה היו תוצאות המשחקים הלילה, ואלה כבר מספרים של פלייאוף.
