ג'ואל אמביד מציג פלייאוף של גיבורים, לא פחות. וויליס ריד, אגדת הניקס, היה אחראי לאחד הרגעים הזכורים והגדולים בתולדות ה-NBA כשנכנס פצוע לכמה דקות במשחק מספר שבע של הגמר נגד הלייקרס. אמביד שיחק עם פציעה דומה - וכשחצי מהפנים שלו משותקות - בכל אחד מארבעת משחקי הפלייאוף עד כה.
הבעיה עם אמביד אתמול (ראשון), בהפסד של פילדלפיה 97:92 לניו יורק, שעלתה ל-1:3 בסדרה, הייתה שהמאמן שלו ניק נרס רכב עליו יותר מדי. הסנטר לא קיבל מנוחה בחצי השני. בדקות האחרונות, כשאייזיאה הארטנשטיין ישב על הספסל עם בעיית עבירות, אמביד לא קיבל ולא ביקש את הכדור. הוא היה גמור.
יש כמה דברים שיכולים לגמור קבוצה מבחינה מנטלית. אתה יכול לחיות עם החטאה של זריקה חופשית, פחות עם איבוד כדור מטופש. מה שהרג את הסיקסרס אתמול היו הכדורים החוזרים בהתקפות האחרונות של הניקס. פילדלפיה שמרה מצוין, הכריחה את הניקס לזריקות רעות כששעון הזריקות סופר את השניות האחרונות שלו, אבל אז האורחת לקחה ריבאונד בהתקפה, ועוד אחד, אחד נחת מהראש של קייל לאורי החוצה, ושפת הגוף של שחקני פילדלפיה נעה בין ייאוש לדיכאון.
וג'יילן ברונסון, שדקה אחרי דקה כותב את שמו בהיסטוריית הכדורסל של העיר ניו יורק. ברונסון לא משחק כעת כדורסל, אלא מוחק את החלל בין הגוף למוח, ומעקם את השכל הישר. הוא אולי שבר את שיא הנקודות של הניקס במשחק פלייאוף כשהפציץ 47, אבל הוא לא עשה היסטוריה. הוא ההיסטוריה עצמה. לתת לו ללכת זו ההחלטה המקצועית הכי דבילית של דאלאס בתולדות המועדון.
טרגדיה ספורטיבית בשם קוואי
מה שאנחנו רואים עכשיו עם קוואי לאונרד זו התגלות של טרגדיה ספורטיבית. אין ספק שבריא הוא כבר לא יהיה, ואי אפשר להתווכח עם העובדות: הקליפרס מנצחים את דאלאס בלעדיו ומפסידים איתו. אחרי שג'יימס הארדן ופול ג'ורג' הציגו הלילה שני רבעים של תצוגת קליעה מפעימה כשהם היו צריכים לשים את הקבוצה על הגב, פתאום מדברים באולפנים על כך שקוואי לא צריך להיות המנהיג של הקליפרס.
הוא עזב את סן אנטוניו אחרי אליפות, כשהיא עדיין הייתה מועמדת. מי עוזב את סן אנטוניו? אחר כך הוא עזב את טורונטו אחרי אליפות, כדי לחזור הביתה ולגאול מועדון שהוא חסר גאולה. ועכשיו יש דיון האם הוא טוב או מפריע לקבוצה הזו. אני לא חושב שמאז מייקל ג'ורדן וקובי בראיינט היה שחקן כמו לאונרד, שיכול להשתלט על המשחק בשני הצדדים כמעט באותה רמה. מדובר בטרגדיה ספורטיבית.
חמש וחצי דקות לסוף החצי הראשון, דונצ'יץ' קלע 12 מתוך 24 הנקודות של דאלאס, והוא עשה את זה עם 0 מ-10 מהשלוש. הבעיה היתה שבמקביל הגיעו הקליפרס כבר ל-49. ואז, תוך 51 שניות, קלע קיירי ארווינג תשע נקודות רצופות. סל ופאול ועוד שתי שלשות בלתי אפשריות, ודאלאס התחילה לזחול חזרה למשחק. ארווינג קלע 16 נקודות ב-5 מ-5 ברבע השני, רבע הקליעות השלישי המושלם שלו בסדרה הזו, ואנחנו מדברים על זריקות ברמות קושי גבוהות במיוחד. אני לא חושב שדרך אי פעם על הפרקט ב-NBA שחקן עם כזה פער בין קופסת הכדורסל שלו לקופסא של כל שאר הדברים.
הסוף של דוראנט וההתחלה של אדוארדס
"כמו שאמרתי לפני יומיים, אני רוצה רק להרוג את כל מי שנמצא מולי", אמר אנתוני אדוארדס, הכוכב של מיניסוטה, רגע אחרי שהשלים סוויפ בסדרה מול פיניקס.
דקה וארבע שניות לסיום המשחק הלילה, נשלחה פיניקס לקו העונשין. המאמן פרנק ווגל קרא לדווין בוקר ודיבר איתו בשקט על אסטרטגיה. קווין דוראנט התקרב. הבמאי השאיר את המצלמה על הסצנה, וקליעות העונשין הפכו לשחקן מאוד משני באותו רגע. דוראנט רצה להיות חלק מהשיח, ווגל שם את היד על הפה והמשיך לדבר עם בוקר. דוראנט נשאר בסביבה, ווגל ובוקר המשיכו להתעלם מהנוכחות שלו. הוא הסתלק. אם הייתי צריך להמר על משהו אחד לגבי העונה הבאה, זה שדוראנט יהיה בקבוצה החמישית בקריירה שלו.
רציתי לכתוב שאם יש משהו אחד שאני מהמר עליו לגבי העונה הבאה זה שהאליפות תעבור מעתה ואילך דרך אנתוני אדוארדס. מדובר במפלצת. אבל האמת היא שזה אולי הימור שתקף כבר השנה. איזה שחקן.