בשלהי שנות ה-80/70 שכונת גבעת אולגה שבחדרה הייתה מתעוררת לחיים בשבת בבוקר. הייתה זו קבוצת הפועל גבעת אולגה שאיחדה כמות בלתי נתפסת של 2,000 צופים באצטדיון בעל יציע הבטון, שאם היה מכיל 12,000 וודאי שגם היה מלא גם כן. כשמנסים להבין איך קבוצה שהיא בעצם שכונה בעיר בליגות הנמוכות מביאה כל כך הרבה קהל, התשובה הייתה ברורה: הכדורגל איחד את התושבים, וממילא לא היו יותר מדי אופציות - כדורגל וחוף הים.
הפועל אולגה של אותם שנים עלתה קצת לליגה א', כמעט לארצית, ושוב ירדה חזרה וחוזר חלילה - האוהדים תמיד מילאו את אותו יציע. גם למשחקי חוץ הם הגיעו: לא פחות מ-2,000 אולגאים הגיעו גם לקופסה מול מכבי נתניה וראו ניצחון 0:2 על מכבי החזקה.

1 צפייה בגלריה
מאמן הפועל ת"א חיים סילבס
מאמן הפועל ת"א חיים סילבס
המאמן חיים סילבס
(צילום: יאיר שגיא)

משחקי הדרבי של העיר היו לוהטים לא פחות. בקפה חרמון היו מדברים שבוע על המשחק של הפועל נגד נחליאל, וחלוץ העבר יעקב ראובן (גילוי נאות - אבא שלי) היה מספר שכשהיה באגף שמאל היו צועקים לו "יעקב, קטנה!" ובאותו רגע היה משחיל בין הרגליים של המגן וטס קדימה.
מאז הפועל אולגה, מכבי והפועל חדרה התאחדו כולן לקבוצה אחת. אי אפשר להגיד שהתשוקה והאהבה לשכונה ולעיר חדרה נעלמו לגמרי. למשחק העלייה ללאומית מול טירה הגיעו אלפי אוהדים, גם כשעלו לליגת העל באצטדיון גרין נגד נצרת עילית הגיעו 2,500 אוהדים מחדרה. חדרה עיר לא קטנה, 105 אלף תושבים, ועל פי דירוג האוכלוסייה בישראל נמצאת במקום ה-17. להגיד שזה מתורגם בהלימה עם כמות צופים במשחקים? לא. מה הסיבה? יש כמה.
אצטדיון ביתי שלא קיים - האוהדים לאורך השנים הרחיקו לעפולה ולנתניה בכדי לראות את הקבוצה שלהם, במשחקים חשובים זה הביא לא מעט מהם, במשחקי ליגה שגרתיים הנושא הפך מאתגר. מעבר לכך, הקבוצה איבדה מעט מהשלד המקומי, שחקנים כמו אבבה, אסי גומה, ויטלי גנון וסלים עמאש שהיו עם הקבוצה מליגה א' נאלצו לפנות את המקום לשחקנים שמתאימים לליגה הבכירה. המהלך היה מתבקש אך לא התקבל תמיד בהבנה מצד האוהדים.
ולבסוף - הפועל חדרה לא מאריות הליגה. בעונה הראשונה ובדרך פלא עשתה הקבוצה פלייאוף עליון תוך תצוגות נהדרות, אך בשאר העונות כבר הלך יותר קשה ונראה שהציפייה היתה להישאר בליגה ולא מעבר, דבר שהרחיק את האוהדים. בפתחה של עונת 2024/25, צריך לומר, הציפיות והמטרות לא הולכות כנראה להשתנות - בשביל לשמור על יציבות ותקיעת יתד - יש לקוות להישאר שוב בליגה. יקיר שוורץ ויוסי מאור, יש לציין, מוציאים מים מן הסלע, ועם העובדה שלקחו על עצמם מועדון ללא אצטדיון וללא רווחים, או כזה שיכול לייצר הכנסות יש מאין - כבר ראויים להכרת תודה.
ולבסוף, ולקראת עונה מס׳ 7 של הקבוצה בליגת העל - יש שאלה אחת שהיא צריכה לשאול את עצמה: לאן היא רוצה להשתייך? קבוצה 1 - הרצות לאליפות כמו מכבי ת״א ומכבי חיפה? (כנראה שלא רלוונטי) קבוצה 2 - אלה שנמצאות על גלגל הירידות/עליות כמו קריית שמונה? (מקווים שלא) קבוצה 3 - אלה שלא יקחו אליפות וגם לא ירדו, אך יש להן מחלקת נוער מניבה כמו מכבי פ״ת ומס אשדוד? (נראית כמו מטרה לא רעה...)
כך או כך, נשאר לנו רק לתמוך בעיר שלנו ובקבוצה העירונית ולקוות לעונה שקטה, טובה ומלאת הפתעות.
יאללה הפועל.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.