בחלומות הכי ורודים של האנשים הכי אופטימיים במכבי ת"א, אף אחד מהם לא העז לדמיין את הצהובים יוצאים מהשבוע האחרון עם שני ניצחונות על שתיים מהקבוצות החזקות ביותר ביורוליג - ארמאני מילאנו וריאל מדריד. אבל זה קרה, ובצורה הכי מתוקה שיש - בהיכל מנורה מבטחים לעיני יציעים מלאים, מה שנותן הרבה דחיפה להמשך. והנה, כבר הערב (שלישי, 19:00) הצהובים, שבשל הדחת הרוסיות מהמפעל מדורגים במקום השישי במפעל האירופי, פותחים עוד שבוע של שני משחקי יורוליג. הראשון, באתונה מול פנאתינייקוס. השני, כעבור יומיים, בבית מול וילרבאן.
באדיבות פוטין
ההרחקה של הקבוצות הרוסיות (צסק"א מוסקבה, קאזאן וזניט) הצילה לצהובים את העונה, וגם העניקה אנרגיות מחודשות. זה הורגש בשני המשחקים הביתיים האחרונים: הקהל נכנס לטירוף ומכבי גילתה שהיא יכולה להיות קבוצת כדורסל ולא רק אוסף מבולגן של כישרונות. מי זוכר שרק לפני כמה חודשים שבר המועדון שיא שלילי של שמונה הפסדים רצופים ביורוליג, הישג מפוקפק ששלח את יאניס ספורופולוס הביתה.
"פתאום הבינו בקבוצה שיש עוד על מה להילחם", אמר גורם במועדון. "דבר כזה קורה פעם בדור. אנשים התחילו להבין במערכת שאם לא ניקח את ההזדמנות הזאת בשתי ידיים אנחנו נצא פראיירים".
זרקו אבן
כבר דובר רבות על כך שהנהלת הצהובים לא התנהלה בצורה מסודרת עם פיטוריו של ספרופולוס. הזעזוע הגיע בעיתוי מאוחר מדי וגם ללא כל פתרון על הקווים או עם מאמן מנוסה אחר. ועדיין, בקבוצה ממשיכים לטעון שההחלטה למנות את אבן נלקחה בכובד ראש על-ידי הבעלים מתוך מחשבה שהוא צבר ניסיון, כשהיה עוזרם של פיני גרשון, צביקה שרף ודיוויד בלאט. כמו כן, מתוך הבנה שבאותה עת לא היה שקט בחדר ההלבשה, בעקבות ההפסד בדרבי וההדחה מגביע המדינה. התעוררה דילמה בהנהלה האם דמות חדשה על הקווים תצליח להרים מנטלית את השחקנים, או לחילופין האם אבן הוא הפתרון מאחר ויש לו היכרות אישית עם כל אחד מהם. במכבי הלכו על פתרון ב'.
זה נכון שרוב הסגל מבוסס על שחקנים זרים, כאלו שרגילים למאמנים עם פאסון אירופי ודיסטנס. אבל נראה שעד עכשיו השחקנים בצהוב מתאקלמים די מהר ל"ישראליות" של אבן שמתבטאת בעיקר בהמון אנרגיות חדשות, דיבור ישיר עם השחקנים מבלי לברור במילים ובעיקר הרגשת נוחות. דבר שהפתיע לא מעט אנשים במועדון, מאחר וציפו שלאבן ייקח זמן להתאקלם. אחד הסיפורים שהכי מאפיין את ה"ישראליות" שלו מגיע מהאימונים, שם הוא עוצר תרגילים בשריקה עם הידיים ולא משתמש במשרוקית.
השלישייה המנצחת
הרצון של ספרופולוס לשמור את דריק וויליאמס, ג'יילן ריינולדס וג'יימס נאנלי למשחקי היורוליג היה ברור ולפעמים גם לגיטימי מתוך כוונה לא להעמיס עליהם, אבל בפועל הדבר פגע לא רק בתוצאות באירופה אלא גם בזירה המקומית. הראשון נרשם ל-9 משחקים בליגה, השני ל-8 והשלישי ל-7 מתוך 15 משחקים שהתקיימו עד שהיווני עזב, מה שיצר בעיקר חוסר אחדות בתוך הקבוצה, ריחוק של השלושה, יציאה מהשטף המקצועי, פגיעה בכושר הגופני וגם לא מעט באגו ובביטחון. ברגע שאבן נכנס לתפקיד הוא שינה את כל קו המחשבה לגבי רישומם לליגה והם דאגו להחזיר לו בחזרה על האמון.
השינוי של השלושה הוא מעבר לשורה הסטטיסטית, למרות שגם היא חשובה לא פחות, במשחקים האחרונים היה אפשר לראות את השינוי הגדול במחויבות וברצון, פתאום כל אחד מהם עלה לפרקט עם חיוך והיה חלק משמעותי מהשטף ההתקפי. "כבר בקיץ ידענו שיש לנו סגל איכותי וראוי", סיפר גורם במועדון. "זה לא שהם שכחו לשחק כדורסל, בכל קבוצה עניין הכימיה הוא מאוד דומיננטי. יש פעמים שזה נדבק ויש פעמים שלא. אצלנו זה פשוט הגיע בשלב מאוחר יותר במהלך העונה".
האמון בזיו
מאז שאבן נכנס לתפקיד, גם בזמן שהוא החליף זמנית את ספרופולוס לאחר שזה נדבק בקורונה, הוא החליט להחזיר לרוטציה ביורוליג את יפתח זיו. ב-12 משחקים תחת היווני, הרכז הישראלי קיבל בממוצע 4.3 דקות ותחת אבן בחמישה משחקים הוא עלה לממוצע של 9.5 דקות. נכון, זה עדיין לא המצב האידיאלי עבורו, אבל בתור שחקן שנה ראשונה ביורוליג - ועם הזמן שדרוש כדי להחזיר אותו לקצב ולשטף הקבוצתי - הוא מתחיל להתקדם בצעדים קטנים וטובים. במקרה של זיו בהחלט לא מדובר בשורה הסטטיסטית, אלא בעיקר במשב רוח המרענן שקרה בתוך הרוטציה. פתאום שחקנים מקבלים יותר הזדמנות וזיו הוא הדוגמה המובהקת לכך.
גם ג׳ון דיברתולומיאו התחיל לקבל יותר דקות ויותר אחריות על הפרקט, מה שיוצר גם סגל ארוך יותר וגם אווירה חיובית. הדבר שהכי בלט לעין בשני המשחקים האחרונים הוא היעדר ההסתמכות הרגילה על סקוטי ווילבקין. במשחק מול מילאנו הוא שיחק פחות מ-24 דקות, בהן קלע 3 נקודות ובמשחק מול ריאל מדריד הוא אמנם בלט עם 14 נקודות, אבל רוב הזמן שיחק פצוע ולא היה נראה במיטבו. אבל זה לא מה שהשפיע על תוצאות המשחקים אחרי שהנטל התחלק בין זיו, דיברתולומיאו וקינן אוואנס,. פשוט לא הייתה ההתעקשות להשאירו על הפרקט בכל רגע נתון.
