בטור קודם כאן (ערן זהבי לא ברשימה של הישראלים הגדולים) נכתב כי "לעולם לא נדע לאילו גבהים זהבי היה מגיע אם היה נוחת באירופה בשלב מוקדם יותר". ובכן, לטעמי, אין שום צורך בחזרה בזמן כדי לדעת מה היה קורה אם זהבי היה נוחת באירופה בשלב מוקדם יותר. כי זה קרה - בפאלרמו, מה שבהכרח הוביל אותו לעונות מופלאות ומדהימות במכבי תל אביב בכל המסגרות. וככל הנראה זה לא יכול היה לקרות אחרת.
לעולם לא נרצה לשנות את ההיסטוריה, גם כאוהדי מכבי תל אביב, שבה במו עינינו ראינו את המאמן האגדי פאולו סוזה טס בריצת אמוק לכיוון זהבי אחרי ה-2:3 שלו בדרבי, ואת שורה אובארוב מתרגש מהשער הזה כאילו הוא היה מאמן מהנוער ולא אחד מגדולי השוערים הגדולים בהיסטוריה של המועדון. לא נרצה לשנות את ההיסטוריה גם כישראלים שאוהבים וגאים בלגיונרים שלנו בחו"ל, וראינו מה זהבי עשה בסין לצד, או יותר נכון אל מול, אגדות כמו טבס ושחקנים אחרים שהרוויחו הרבה-הרבה יותר ממנו.
לא היינו רוצים לשנות את ההיסטוריה שלנו ושזהבי יהיה בקבוצה אחרת בגיל 26, 27, או 28, כי אז לא היינו חווים 31 שערים בליגה בעונה אחת, אליפויות וגביעים וליגת אלופות. לא היינו רוצים לשנות את ההיסטוריה שלנו כי זהבי הוא כבר עכשיו אחד מגדולי השחקנים שלנו בכל הזמנים, כי להצליח בעונה או במשחק זה קל. אבל לשמור על רצף של שנים, של שערים ומשמעת כדורגל זה קשה.
ואת זה הוא מצליח לעשות. ואחרי השלושער במדי איינדהובן נגד גלאטסראיי הגדולה, אפשר היה להגיע להבנה שכבר התרגלנו לכך שהוא עושה דברים כאלה בקביעות. כי ערן זהבי הוא כמו עדי גורדון בכדורסל, קטשפר וגדולים אחרים בהיסטוריה של הספורט שלנו. כשהם עולים למגרש אתה יודע: הקסם כבר יקרה.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
