כשדור פרץ קיבל החלטה להגשים חלום ולעזוב את מכבי ת"א לאירופה, הונחו לו כמה הצעות מפתות על השולחן, בין היתר על-ידי אודינזה ומועדונים מובילים ברוסיה.
הוא התלבט לאורך תקופה, עד שהתבקש להגיע לפגישה עם מאמן ונציה פאולו זאנטי. השניים שוחחו באצטדיון פייר לואיג'י פנצו שבלגונה הוונציאנית, בסיומה הקשר הישראלי הגיע להכרעה. הסיבה העיקרית לבחירה: פרץ קיבל הבטחה להיות שחקן מפתח בעולה החדשה לסריה א', שבשורותיה חתם לשלוש שנים. בהמשך הוא אף הוגדר על ידי התקשורת האיטלקית כ"רכישה הטובה אי-פעם של ונציה".
אלא שהאופוריה של פתיחת העונה והמחמאות שקיבל על היכולת אחרי מחנה האימונים בהולנד, הפכו מהר מאוד לקשיי התאקלמות ולמשבר לא פשוט. בזמן שהחיסרון שלו במכבי ת"א זועק לשמיים, פרץ בן ה-26 חווה מקרוב את פערי הרמות האדירים בין ליגת העל לליגה שבה משחקים כמה מכוכבי הזכייה של איטליה ביורו.
"קצב אחר"
דווקא הנבחרת הפכה עבור פרץ לאי של יציבות, והוא אפילו כבש את השער השלישי נגד איי פארו, שהוביל את ישראל למקום השלישי בבית מוקדמות המונדיאל. הנבחרת אמנם איפשרה לפרץ להרגיש קצת דשא, אבל גם פגעה במובן מסוים בהשתלבותו בקבוצה. זאנטי לא אהב לגלות שפרץ חזר מאחד החלונות פצוע, וגם אחרי השיקום הוא קיבל רק רסיסי דקות. בוונציה עקבו אחרי הקשר הישראלי במוקדמות המונדיאל, ובין היתר ראו מקרוב כיצד איבד את סקוט מקטומיניי ממנצ'סטר יונייטד במשחק המכריע בגלזגו נגד סקוטלנד.
פרץ לא שותף בהפסד בשבת לאינטר, ובעשרת הימים הקרובים צפויים לוונציה מהמקום ה-16 בטבלה עוד שלושה משחקים: הערב בברגמו נגד אטאלנטה, ואז ורונה ויובנטוס. אולי הצורך לערוך רוטציות כדי להתמודד עם העומס יסדר לו קצת קרדיט.
מפתיחת העונה שיחק פרץ רק 263 דקות, שני משחקים בלבד בהרכב - שניהם הסתיימו בהפסדים (מילאן ונאפולי). בחודש האחרון, למעט מחצית נגד סאסואולו, הוא כמעט שלא שיחק.
תחרות קשה
פרץ הוא מקצוען שכבר התגבר על משברים בקריירה, והוא בטח לא ירים ידיים. "הגעתי למקום שאני צריך להילחם בו בשיניים", אמר לאחרונה. הבעיה היא שעל העמדה שלו יש שחקנים שנמצאים בכושר טוב בהרבה.
ונציה השקיעה העונה כ-20 מיליון אירו על רכש, יותר מלא מעט קבוצות בליגה, והחתימה לא פחות מ-16 שחקנים. פרץ הגיע במעמד של שחקן נבחרת, כזה שזכה בתארים ושיחק בליגת האלופות, אבל הקשרים האחרים לא פחות איכותיים ממנו. קחו למשל את ג'אנלוקה בוזיו, קשר נבחרת ארה"ב שנרכש מקנזס סיטי בסכום שיא עבור המועדון, שישה מיליון אירו, או אית'ן אמפאדו, הוולשי שהושאל מצ'לסי ושוויו מוערך ב-15 מיליון אירו. אליהם תוסיפו את קשר נבחרת סלובניה, דומן צ'רניגוי, ותבינו למה הישראלי מתקשה להפוך לשחקן הרכב או אפילו משהו שקרוב לזה.
"אנשים בארץ לא מבינים את איכות השחקנים בוונציה", אמר אחד ממקורביו של פרץ. "אולי השמות לא מוכרים, אבל יש פה שחקנים עם שווי של מיליוני אירו, צעירים בדרך לפריצה באחת הליגות הטובות באירופה".
גם התזמון היה חשוב מאוד במקרה הזה. שלישיית הקישור כוללת כיום את אנטוניו ואקה, בוזיו ואמפאדו, אבל כשפרץ חתם והרשים כאמור בתקופת ההכנה, שני האחרונים עוד לא היו בסגל. ונציה המשיכה להתחזק במרכז השדה בחלון ההעברות שבו הגיע הישראלי, ואמפאדו, למשל, הגיע בסוף אוגוסט - התקופה שבה צ'לסי שולחת את שחקני השוליים שלה להשאלות. זה קרה אחרי שוונציה הציגה יכולת רעה בגביע מול פרוזינונה מהליגה השנייה והפסידה בשני המחזורים הראשונים (בשניים מהמשחקים פרץ פתח בהרכב). אמפאדו הוא גרזן ובעל ניסיון אירופי גדול יותר מהישראלי, למרות שהוא בן 21 בלבד (היה שחקן הרכב של וויילס ביורו). הוא תפס את מקומו בגלל הצורך בשינוי והביא תוצאות.
אתמול נחת בוונציה אביו של דור, יעקב, שחקן עבר במכבי ת"א, כדי לסייע לבנו להתמודד עם האתגרים שעוד מחכים לו באחת הליגות הקשות באירופה. "זה סגנון משחק שונה לחלוטין, אינטנסיביות ואגרסיביות שונה, קצב אחר", הסביר פרץ את מה שעובר עליו. "סוג המשחק סוחף אותך למקומות שונים. הדברים שהתקשורת כתבה ואמרה עליי רק נתנו לי מוטיבציה".
