כל נבחרת זקוקה לכוכב. מישהו שיהיה הפנים שלה, דמות שמושכת את תשומת הלב. מי כוכב נבחרת הולנד? וירג'יל ואן דייק הוא השם הגדול ביותר, ממפיס דפאי הוא הכוכב בהתקפה, וחובבי הטרנדים יציינו את קודי גאקפו שהוא המצטיין של הולנד בטורניר. אבל כל מי שמתקרב לנבחרת ההולנדית בקטאר יודע שהכוכב הוא לא אחד השחקנים, אלא המאמן לואי ואן חאל.
מונדיאל 2022 ב-ynet - היכנסו למתחם המיוחד
הוא לא היה אמור להיות פה. אקס ברצלונה, איאקס ובאיירן מינכן לא אימן במשך חמש שנים. הוא הבטיח למשפחתו שלא יחזור יותר לעבוד כמאמן ראשי, עבר להתגורר על החוף בדרום פורטוגל ושיחק גולף בכל יום. אחרי הדחת הולנד באליפות אירופה האחרונה פוטר המאמן הלאומי פרנק דה בור ונעשתה פנייה לוואן חאל, שכבר אימן את הנבחרת פעמיים בעבר, לחזור ולהציל את המצב. המאמן בן ה-71 חזר מפרישה והערב (שישי, 21:00) יפגוש את ארגנטינה ברבע גמר המונדיאל.
ואן חאל הוא הכוכב של הנבחרת, ולא משום שהוא בהכרח הדמות החשובה ביותר שלה, אלא כי הוא זה שכולם מדברים עליו, שמספק שואו. מסיבות העיתונאים של ואן חאל הן המבוקשות ביותר בקטאר, והוא מספק את הסחורה בכל פעם. כשעיתונאי סנגלי סיפר לו בהתרגשות שהוא מעריץ גדול שלו מאז שהיה ילד קטן, ביקש המאמן לתת לו חיבוק וכך עשה לעיני המצלמות. כשהזכירו בפני ואן חאל שאנחל די מריה עליו שהוא המאמן הגרוע ביותר שהיה לו (אימן אותו במנצ'סטר יונייטד), המאמן הגיב בצורה יצירתית: "הוא מהיחידים שחושבים ככה. גם ממפיס חשב עליי דברים כאלה כשהיה במנצ'סטר ועכשיו אנחנו מנשקים אחד את השני על הפה".
די מריה פצוע, ולא ברור עדיין כמה ישחק הערב מול המאמן הגרוע שהיה לו, אבל אפשר להיות בטוחים ששחקני הסגל הנוכחי של הולנד חושבים בדיוק ההיפך. גם מבחינה מקצועית, ובטח מזו האישית, שהתעצמה בזמן מוקדמות המונדיאל.
סרטן הערמונית אובחן אצל ואן חאל, אבל כמעט אף אחד, בטח לא השחקנים, ידע מכך. הוא לא רצה שהשחקנים יגלו כדי שהדבר לא יפגע ביכולת שלהם, ובזמן המוקדמות קיבל 25 טיפולי קרינה. ואן חאל, שבשנת 1994 איבד את אשתו הראשונה לסרטן, כשהייתה רק בת 39, היה יוצא ממלון הנבחרת בלילה ונכנס לבית החולים מדלת אחורית, כדי שאף אחד לא ייראה. מתחת לבגדי האימון שלו הסתתר קטטר שהיה מחובר לגופו. זה היה סרטן אגרסיבי, אבל ואן חאל התגבר.
המאמן חשף את העניין רק אחרי שסיים את הטיפולים, בחודש אפריל האחרון. "זה נמצא איפשהו בראש שלנו", אמר המגן השמאלי של הנבחרת דיילי בלינד, "אבל אנחנו לא זקוקים למוטיבציה נוספת. אנחנו רוצים לנצח כל משחק, רוצים לנצח עבור המאמן שלנו, ורוצים להגיע הכי רחוק שאנחנו יכולים".
כמה רחוק? תלוי כמובן במשימה הגדולה הראשונה של ההולנדים, נגד ארגנטינה. אם יפסיד יהיה זה משחקו האחרון של ואן חאל בנבחרת – רונלד קומאן יחליף אותו בסיום הטורניר – ומה שמוסיף עוד קצת פלפל הוא שגם הקדנציה הקודמת של ואן חאל כמאמן הלאומי הסתיימה מול אותה ארגנטינה, בחצי גמר המונדיאל ב-2014.
יש המון תמונות אייקוניות ממשחקי העבר בין שתי הנבחרות, והאחרונה שבהן היא זו של אריאן רובן נעצר על-ידי חאבייר מסצ'ראנו בדקה ה-90. כדי להגיע למשחק ההוא הייתה צריכה הולנד לעבור בדרך את קוסטה ריקה, במשחק שהגיע לפנדלים. ואן חאל עשה אז מהלך בלתי צפוי, שגם שחקניו לא היו מוכנים אליו. הוא הוציא את השוער יספר סילסן והכניס במיוחד לבעיטות ההכרעה את טים קרול, שגם ניצח את המשחק.
למונדיאל הנוכחי ואן חאל הגיע אפילו יותר מוכן לפנדלים, כיוון שלדעתו המשחקים הולכים להיות כל כך צמודים, ודאי בשלבי הנוקאאוט, כך שרבים מהר לא יוכרעו ב-90 או ב-120 דקות. לפני כשלושה חודשים צירף ואן חאל לצוות את פיטר מרפי, לשעבר המאמן המצליח מאוד של נבחרת הולנד בכדורעף, וזאת עבור הכנה מיוחדת לפנדלים במונדיאל. מרפי צורף כדי שיעבוד עם השוערים איך לקרוא את תנועות הגוף של השחקן שממול, ולהבין מכך לאן הולך להגיע הכדור, דבר שמרפי התמחה בו בענף הספורט המקורי שלו. בנוסף, מרפי עובד עם השוערים על ביצוע תנועות על קו השער במטרה לשגע את הבועטים. "חיפשנו את 'רוצח הפנדלים' הטוב ביותר", סיפר ואן חאל. "הוא מלמד את השוערים איך לגרום לבועט לרעוד ולהרגיש פחות בטוח לפני הבעיטה. יש כלים וטריקים בשביל זה".
כמובן שכלל לא בטוח שהמשחק יגיע לשלב הזה, קודם צריך להתמודד עם ארגנטינה בכדורגל של ממש. לא מעט ביקורות נשמעו בהולנד על החלטות מקצועיות של ואן חאל. ההולנדים אוהבים כדורגל יפה ואילו המאמן הלאומי עבר לסגנון יותר שמרני ולמערך של שלושה בלמים. "יותר קשה לשחק כדורגל התקפי מאשר בתקופה שהייתי מאמן אייאקס לפני עשרים שנה", הוא קבע.
אבל לא מדובר בשמרנות ללא רעיונות. שלושת הבלמים של הולנד מקבלים חופש לעלות למעלה ללא הכדור וללוות שחקני התקפה. בשמינית הגמר מול ארה"ב היה אפשר לראות את נתן אקה (שיש לו טורניר מצוין) לוחץ שחקן אמריקאי בחלק המגרש של ארה"ב. ואן דייק מלווה שחקנים לעמדה גבוהה ואז נשאר שם, קרוב לפרנקי דה יונג. מול לאו מסי מהלך כזה יכול להיות מסוכן, אבל ואן חאל כבר הצהיר שיש לו תכנית. דבר מסוכן נוסף עבור ההולנדים הוא ריבוי העבירות שהם מבצעים באזורים מסוכנים יחסית לנבחרות גדולות אחרות.
"אני לא רוצה להוריד מהנבחרות שניצחנו, אבל מול ארגנטינה הטורניר מתחיל בשבילנו באמת", הצהיר אתמול ואן חאל. אם הולנד תצליח להמשיך הלאה אפשר להיות בטוחים שזה יהיה לא מעט בזכות הכוכב האמיתי שלה, המאמן שכלל לא היה אמור להיות פה.