הגנה רכה, התקפה חורקת, שחקנים שנעלמים וקבלת החלטות לא טובה ברגעים המכריעים הם רק חלק מהבעיות של מכבי ת"א העונה ביורוליג. זה מוביל אותה למקום ה-13 בטבלה עם מאזן עגום של חמישה ניצחונות לעומת תשעה הפסדים, האחרון שבהם שלשום מול וילרבאן, אחת הקבוצות החלשות במפעל.
רגע לפני שהיא פוגשת הערב (22.00) בספרד את מוליכת הטבלה, ברצלונה, ישנה נקודה משמעותית אחת שמהבהבת באור אדום בוהק והיא קשורה דווקא לכוכב של הקבוצה, סקוטי ווילבקין.
תסמין הכוכב
הנתון הזה קופץ מיד כשמסתכלים על הסטטיסטיקה: כשווילבקין מצטיין מבחינה התקפית – הקבוצה מפסידה. זה לא מקרי, ווילבקין נחשב למנהיג הקבוצה ומי שלוקח על עצמו משחקים, מה שבעונה שעברה תורגם בעיקר לניצחונות עם מספר סלי קלאץ' ענקיים. השנה הסיפור שונה. הקבוצה נקלעת לא פעם לפיגור משמעותי מוקדם או למשחק צמוד, ומי שמנסה להציל את המולדת בכל פעם מחדש הוא ווילבקין – רק שהעונה זה בדרך כלל לא קורה. הכוונות שלו טובות וכבר ראינו העונה לא מעט פעמים שבהן הוא יורד מתוסכל מאוד אחרי הפסדים, אבל סגנון המשחק האגואיסטי שלו כשהוא מרבה להחזיק בכדור מתורגם לפעמים לקבלת החלטות גרועה בתנאי לחץ ולאיבודים מיותרים, וזה פוגע משמעותית במשחק הקבוצתי השוטף.
בעיית הרכז
אחת הבעיות המרכזיות של מכבי ת"א בשנים האחרונות היא היעדר רכז טבעי. זה התחיל בעונת 2018/19 עם הפציעה של ג'רמי פארגו, שהזיזה את ווילבקין לעמדת הרכז והשפיעה על היכולת ההתקפית שלו כיוון שהוא התעסק בעיקר בניהול המשחק. זה המשיך בשנה שעברה אחרי פציעתו של נייט וולטרס והעונה כריס ג'ונס מתברר כהימור לא נכון. אפשר היה לראות בעונה שעברה שבזמן הקצר שוולטרס שיחק, ווילבקין זז לעמדה מספר שתיים שהרבה יותר נוחה לו והתפוקה שלו הייתה גבוהה יותר. בקיץ הצוות המקצועי החליט לא להשאיר את וולטרס לעונה נוספת, ולצרף לסגל רכז טבעי אחר. יאניס ספרופולוס קיווה שג'ונס יהיה בעל הבית מבחינת ניהול המשחק, אבל בפועל כשהוא מקבל בממוצע 17 דקות ונדחק בכל התקפה הצידה כשהכדור לרוב הולך לידיים של שחקנים מנוסים כמו ווילבקין או טיילר דורסי, קשה לו לבוא לידי ביטוי.
משחק קבוצתי
הרצון של ווילבקין לקחת הכל על עצמו והיעדר רכז דומיננטי משפיעים כמובן על המשחק הקבוצתי. במכבי ציפו שאנטה ז'יז'יץ' יהיה הנשק המרכזי מתחת לסל, אבל הוא ניזון בעיקר מכדורים שמגיעים אליו במקומות הנכונים, ובזמן שווילבקין מחזיק בכדור ברוב הזמן של ההתקפה ועומד על ממוצע של 3.9 אסיסטים בלבד – ברור לכולם למה הסנטר הקרואטי נתקע על שתי נקודות בלבד בהפסד האחרון לווילרבאן. העניין גם משפיע על היכולת של דורסי, שפתח את העונה בצורה מגומגמת ובחוסר יציבות התקפית, כשבתשעה מתוך 14 המשחקים ביורוליג הוא סיים עם מספר נקודות חד-ספרתי. הבעיה היא שיש רק כדור אחד ושניהם מאוד אוהבים להחזיק בו, כך שברגע שווילבקין משתלט על ההתקפות קשה לדורסי לבוא לידי ביטוי, מה שבעיקר מוריד לו את הביטחון.
