"החלום שלי הוא להיות השראה לאחרים". אומר ניקיטה (ניק) מירקין. הכרזה די חריגה עבור ספורטאי בן 17 וחודשיים, בדיוק בגיל שבו הוא אמור לסמן מטרות כמו תוצאות שיא ומדליות בתחרויות גדולות. אבל סגן אלוף אירופה עד גיל 18 בקפיצה במוט הוא טיפוס מיוחד, וזו לא ההכרזה המפתיעה היחידה במהלך הראיון. ממרומי 190 הסנטימטרים שלו, הנער ממכבי ראשל"צ משדר ביכולת ובהתנהלות שהוא בדרך להצדיק את מעמדו כדבר הגדול הבא של האתלטיקה הישראלית.
בתחרות בסלובקיה הספיק לו גובה של 5 מטרים כדי לזכות במדליית הכסף, אבל מירקין כבר הוכיח שהוא מסוגל ליותר. הוא קבע 5.15, שיא אישי ותוצאה ששווה קריטריון לאליפות העולם עד גיל 20 – והוא, כאמור, צעיר מכך בהרבה – אבל למרבה הצער היא לא הושגה בתחרות מטרה כפי שמחייב התקנון והוא החמיץ את התחרות הגדולה. לא נורא, יש לו עוד הרבה זמן והזדמנויות. וגם מאמן בדמות קונסטנטין סמיונוב, מגדולי הקופצים במוט בתולדות ישראל ובעל תוצאה של 5.76. אבל לפני שמגיעים לספורט, חייבים לעשות עצירת ביניים בילדות.
הכל התחיל ביסודי
לניק יש אחות תאומה, מריה, פעילה בהנהגת הנוער העובד בראשל"צ. הם נולדו בארץ לאמם אולגה, המגדלת אותם לבדה. היא עובדת כאחות בקופת חולים בעיר ומתקשה לגמור את החודש. כבר כשהיה בן 15, מירקין – כיום תלמיד י"ב מצטיין במקיף ח' בראשל"צ – יצא לעבוד בסופרמרקט כדי לעזור בפרנסת המשפחה. לאחר מכן עסק גם בגננות והשקייה. "ועדיין הייתי צריך להסתדר עם לו"ז שכלל גם לימודים מאתגרים", הוא אומר. "אני לא פוסל שום עבודה אחרת שיכולה לעזור למשפחה".
"הרבה שנים בקושי הצלחנו להסתדר עם הפעילות הספורטיבית", מודה האם אולגה. "בגיל נוער עוד משלמים למועדון, והתשלום בסך 350 שקל בחודש היה ממש בעיה. רק לפני שנה פטרו אותנו מכך וזה הקל עלינו". ניק: "עכשיו נשאר לאמא להתמודד רק עם התשלום לשכר דירה. מקווה שלא תתקשה בעתיד, ושאני אוכל לעזור. מחוץ לאתלטיקה אני רואה עצמי בעתיד כאחד שרוצה להקים בית ומשפחה רגועים, להיות מסודר כלכלית ולעזור לאמא".
החיבור בין מירקין לאתלטיקה התחיל עוד לפני שמלאו לו שש. "לניק תמיד הייתה גנטיקה טובה לספורט, משני הצדדים", מספרת אולגה. "כבר בכיתות הראשונות בבית הספר היסודי ראינו סימנים טובים. בערך בגיל תשע הבאתי אותו למכבי ראשל"צ. אני יכולה להגיד שהמטרה שלי היא שניק יהיה אלוף ויעזור למשפחה להתבסס בחיים".
חצי מטר מעל הרף
לפני כחמש שנים שוחחתי עם דני קרסנוב, הגבר הישראלי הראשון שעלה לגמר אולימפי באתלטיקה (בסך הכל היו לו שניים כאלה). בתור אושייה בקפיצה במוט, לקחתי את דבריו בשיא הרצינות: "אני מקווה שבקרוב אוכל לספר לך על קופץ בלתי רגיל, שכרגע הוא עדיין ילד", אמר לי.
קרסנוב לא טעה. מירקין התפתח מצוין, ושם על זה חותמת עם שיא ישראלי לגיל 14, 4.30 מטר. דווקא באותה תקופה קרסנוב ומכבי ראשל"צ נפרדו. "היה לי ממש חבל כי למדתי ממנו המון, אבל אני לא קובע בדברים האלה", מודה ניק. אבל הוא לא נשאר בלי השגחה, וזכה במהרה להתחיל לעבוד עם סמיונוב.
אולגה, שהפכה למומחית קפיצה במוט מאז שבנה התחיל להתמקצע, טוענת שכאשר עבר 5 מטרים באליפות אירופה לקדטים, הוא ריחף כמעט חצי מטר מעל הרף והיה יכול להשיג גם זהב. סמיונוב מנסה להרגיע בחיוך: "זו קצת הגזמה. לדעתי, הוא עבר את הרף 'רק' ב־30 ס"מ, שגם זה המון. אני מאמין שבשנה הקרובה הוא כבר יגיע ל־5.50, שזו תוצאה נהדרת לבני 18".
איך מתאמנים כדי לעבור רף בגובה כזה? מתעלמים מהרף, לפחות זמנית. באימוני החורף הנוכחיים, המהווים את תקופת טרום העונה, משתדל סמיונוב לא לבחון את ניק בקפיצה במוט, ולהשאיר את המאבק עם הגבהים לעונה עצמה. סביר להניח שכבר עכשיו היכולות שלו הן מעל לשיאו האישי, 5.15, אבל יש תהליך מסודר וסבלני עד שעונת האתלטיקה תתחיל ותגיע לשיאה בקיץ.
מירקין: "המטרה לעונה הקרובה היא להיות אלוף אירופה עד גיל 20 בפינלנד, ואז להתחרות ב־2026 באליפות העולם לנוער". זו תחרות שכזכור הפכה להיות מיוחדת מאוד עבור ישראל בשנים האחרונות, עם מדליות הזהב של בלסינג אפריפה בריצת 200 מטר ויונתן קפיטולניק בקפיצה לגובה.
אל־איי, תתכונני
קרסנוב וסמיונוב, שמות משמעותיים בסיפור של מירקין, היו חלק מדור הזהב הישראלי בקפיצה במוט, שאותו הוביל אלכס אברבוך עם שתי זכיות רצופות ונדירות באליפויות אירופה ב־2002 וב־2006, לצד סגנות באליפות העולם. שלושת העולים החדשים שינו לגמרי את הענף בארץ בעשור האחרון של שנות ה־90 והראשון של המילניום החדש, והציבו את ישראל בצמרת האירופית.
רק שמאז פרישתם הקפיצה הישראלית במוט מתמודדת עם נסיגה. המתחרים החדשים מתקשים לעבור 5 מטרים, ומי שנראה כמבטיח ביניהם, לב סקוריש שקבע 5.45, עזב את הארץ בעקבות אשתו, מתגורר בבלארוס ומגיע רק לאליפויות ישראל.
מבחינת מירקין, משמעות הדבר היא שהוא ממלא את הוואקום. בגיל 17 בלבד הוא הקופץ המוביל בארץ, ללא מתחרים, ועל כתפיו מונחת האחריות לחדש את מסורת הענף בארץ. מה זה לחדש? לקחת אותה לגבהים חדשים. זוכרים את ההצהרה השנייה שהבטחנו לכם? אז כך אומר מירקין בשיא הביטחון: "אני מאמין שתוך חמש שנים אתחרה בסביבות 6 מטרים. אתה חושב שאני חולם יותר מדי רחוק? אולי, אבל זה מה שאני מרגיש, ומאמין שאגיע למצב הזה".
סמיונוב משתדל להשאיר את הילד שעף לשמיים על הקרקע: "היעד הוא אולימפיאדת לוס־אנג'לס 2028, אבל קודם הוא חייב את ההתקדמות ההדרגתית. אם עד סוף העונה יקפוץ 5.50 ויצליח באליפות אירופה לנוער, נדע שהוא בדרך הנכונה". אברבוך, שמכיר היטב את מירקין, מוסיף: "יש לניק את כל הנתונים. הוא גבוה, מהיר וגמיש. לא צריך לחטוף הכל במהירות, אלא להשתדרג בצורה קבועה. אני חושב שיש לנו קופצים שיכולים להגיע ללוס־אנג'לס, ניק בין הגברים וירדן מנטל (גם היא בת 17 ומתאמנת אצל סמיונוב) בין הנשים".
5 צפייה בגלריה
האיש שפורץ את כל גבולות היכולת האנושית. דופלנטיס
(צילום: Cameron Spencer/Getty Images)
שם שלא עלה עד לסוף הוא המתבקש מכולם – ארמנד דופלנטיס. כבר עכשיו אחד מגדולי האתלטים בכל הזמנים, לא רק בקפיצה במוט, והאיש שפורץ את כל גבולות היכולת האנושית. מן הסתם, השוודי הוא הספורטאי הנערץ על מירקין, וזה לא דבר של מה בכך, כי הוא גם הספורטאי היחיד שניק מעריץ.
שישה אימונים בשבוע, כולל שניים בהדר יוסף. שנת לימודים מאתגרת בדרך לבגרויות. לא פלא שבקושי הצלחנו לתאם איתו זמן לצילום. אבל ככה זה אצל אנשים שהראש שלהם פיזית בעננים – הם ישקיעו את כל הלב עד שיכבשו את הפסגה הבאה.
פורסם לראשונה: 01:30, 21.11.24
