ב-16 בספטמבר 2000 עלה לאו מסי בן ה-13 על המטוס שהביא אותו בפעם הראשונה מרוסאריו שבארגנטינה לברצלונה. הוא היה אז ילד ארגנטינאי אלמוני, שסבל מבעיות גדילה ונזקק להזרקה יומיומית של הורמונים, אבל זה לא מנע ממנו לשאוף להיות כדורגלן מקצועני.
ערב בלתי נשכח בליסבון
כמעט 20 שנה עברו מאז שלאו הגיע לברצלונה, תקופה בה הפך לגדול שחקני המועדון בכל הזמנים, ולדעת רבים גם לגדול שחקני הכדורגל שדרכו על הדשא מאז ומעולם. לצד מאות השערים ועשרות התארים בהם זכה, ברמה הקבוצתית והאישית, היו למסי לא מעט רגעים קשים, בנבחרת ארגנטינה ובקבוצה.
היה את ההפסד הכואב לגרמניה בהארכה בגמר המונדיאל ב-2014, והיו שני ההפסדים הרצופים מול צ'ילה בגמר הקופה אמריקה, שלאחר אחד מהם לא הפסיק לבכות והודיע על פרישה מהנבחרת.
גם במדי בארסה מסי רשם כישלונות, כמו ההפסד לצ'לסי בחצי גמר ליגת האלופות ב-2012 או התבוסה 4:0 באנפילד בחצי הגמר האירופי בעונה שעברה (אחרי ניצחון 0:3 במשחק הראשון).
אבל שום דבר לא השתווה להשפלה שעבר מסי אתמול בליסבון, התבוסה 8:2 לבאיירן מינכן. הארגנטינאי היה בעבר שותף למשחקים שנכבשו בהם שמינייה – אבל מעולם לא כשהקבוצה שלו היא זו שנמצאת בצד המפסיד, המושפל.
את ההלם על פניו של מסי אפשר היה לראות כבר במחצית. בסרטון שפורסם אתמול בלילה נראים שחקני בארסה יוצאים מחדר ההלבשה וחוזרים אל כר הדשא לקראת המחצית השנייה מול באיירן מינכן. השוער מארק אנדרה טר שטגן נשען על משקוף הדלת ומאחוריו מסי, הקפטן, יושב שפוף על הספסל. שפת הגוף שלו שידרה ייאוש טוטאלי. הוא נראה כמו אדם שאיבד את כל היקר לו. שמבין שיותר גרוע מזה לא יכול להיות.
התמונה שהפכה לוויראלית. טר שטגן בצד, מסי מיואש
ובכן, המחצית השנייה הוכיחה שיכול גם יכול. באיירן הבקיעה ארבעה שערים במחצית הראשונה והוסיפה עוד ארבעה במחצית השנייה. רק כדי להעמיק עוד יותר את תחושת האבל של שחקני ואוהדי בארסה. דבר אחד חייבים לומר: להאשים את מסי בתבוסה, זו שטות מוחלטת. כן, הוא היה אתמול חלש כמו כל יתר חבריו לקבוצה. אבל גם אם היה נותן משחק ענק ומבקיע שלושער, זה לא היה מונע מבאיירן לעלות שלב.
שום דבר כבר לא בטוח
ובכל זאת, בגיל 33 מסי בוודאי שוקל את עתידו. ואם עד אתמול התחושה הכללית הייתה שהוא יסיים את הקריירה שלו בברצלונה, זה כבר ממש לא בטוח.
את מה שהוא עשה בבארסה אי אפשר לקחת לו
הוא עצמו היה בוודאי רוצה לתלות את הנעליים כשחקן ברצלונה. הוא הרי גר בעיר 20 שנה, הרבה יותר מאשר בילה ברוסאריו. זה הבית שלו. שם נולדו שלושת ילדיו. כל חייו הפרטיים נמצאים בעיר. הוא לא איש העולם הגדול והאמת שזה גם מעולם לא עניין אותו, להכיר תרבויות אחרות, ללמוד שפות אחרות. זה האיש.
גם אם הוא יודיע מחר בבוקר על פרישה, כשמשחקו האחרון היה תבוסת 8:2, זה לא ישנה דבר במורשת שלו. 634 שערים, 10 אליפויות, 6 גביעים, 4 גביעי אירופה לאלופות, 7 פעמים מלך שערי הליגה הספרדית, כל אלו מציבים אותו כגדול שחקני ברצלונה בכל הזמנים. תרשו לי לנחש שאת השיאים שלו אף אחד לא יצליח לשבור. לעולם.
לדעת רבים היה ונשאר הגדול מכולם
אבל כל ההישגים האלו שייכים לעבר. ומסי צריך לחשוב על העתיד. והוא יודע היטב שלא נותרו לו עוד הרבה שנים בטופ של הכדורגל העולמי. החוזה שלו יסתיים בקיץ 2021, כלומר, את העונה הבאה הוא ישחק בכל מקרה בברצלונה. ומי שחושב שיש סיכוי שבארסה תמכור אותו הקיץ כדי להרוויח עליו כ-100 מיליון יורו, כי בעוד שנה הוא יהיה שחקן חופשי – שישכח מזה. עוד לא נולד נשיא ברצלונה שיעז למכור את מסי. ולא משנה הסכום. זה פשוט לא יקרה.
מה שאומר שיש כעת למסי ולפמליה שלו לא מעט זמן כדי להחליט על הצעד הבא. האפשרות ההגיונית היא להישאר בבארסה אם וכאשר יגיע נשיא חדש שיהיה מקובל עליו, ואם יגיע מאמן חדש שיהיה מקובל עליו. צ'אבי למשל.
אינטר מחכה בפינה
ואם לא? נשיא אינטר לשעבר, מאסימו מוראטי, אמר שלמועדון האיטלקי יש את היכולות הכלכליות לרכוש את "הפרעוש" ולשלם את שכרו המפלצתי. תזכורת: הבעלים של אינטר זו החברה הסינית "סונינג".
מוראטי בן ה-75 אמר: "אין לי ידע פנימי, אני היום רק אוהד. אבל דבר אחד אני יודע: לסונינג יש את היכולת הכלכלית להביא את מסי, על כל המשתמע מכך". בשבוע שעבר פורסם כי גם לאו מסי וגם אביו חורחה מסי רכשו דירות יוקרה במילאנו, מה שיצר מיד חרושת שמועות בקשר למעבר אפשרי של כל המשפחה המורחבת לצפון איטליה.
יהיה מעניין לעקוב אחר ההתפתחויות הפוליטיות בברצלונה בימים הקרובים. דבר אחד בטוח: האנשים שרואים את עצמם כמועמדים לנשיאות, כמו ויקטור פונט או הנשיא לשעבר ז'ואן לאפורטה, יבססו את הקמפיין שלהם גם על המאמצים להשאיר את מסי בקבוצה.
מה יחליט "הפרעוש" בעצמו? זו תהיה כנראה השאלה המעניינת ביותר בכדורגל העולמי בחודשים הבאים.
