איש המשחק, ב-12 שניות. פיניקס הייתה קרובה למהפך של הלייף. חזרה לפיגור נקודה, ונתנה את הכדור לדווין בוקר על פי ג'יי טאקר. טאקר הצליח לעצור את הניסיון הראשון שלו, בוקר הסתובב והתחיל לחפש אופציה שנייה. הוא הסתובב, ויד הפלדה של ג'רו הולידיי חיכתה לו. בוקר ניסה להילחם על הכדור, אבל לא היה לו סיכוי. הולידיי השתלט עליו, ולא היסס: האלי-הופ ליאניס אנדטוקומבו. הטבעה ופאול. יאניס אמנם החטיא את הזריקה, אבל הולידיי עזר להשתלט על הכדור החוזר. גיים-אובר.
42 דקות. 27 נקודות (60 אחוז מהשדה, 50 מהשלוש), 13 אסיסטים, ארבעה ריבאונדים. בתחרות קשה, הולידיי היה ה-MVP אולי במשחק העונה, החתיכה החסרה.
מייק השלילי. מייק בודנהולצר כמעט הפסיד למילווקי את המשחק הזה. אחרי שני משחקים ביתיים שבהם מצא את הפתרון להתקפה של פיניקס, בודנהולצר חזר להגנה שמשחקת לידיים וליתרונות של הסאנס: החלפות על כל פיק-אנד-רול, שמשאירות את כריס פול מול גבוה של מילווקי. פול חרך את מילווקי ברבע הראשון, ניצל כל פירצה שראה. השחקנים של פיניקס, כאלה שאפקט הביתיות מול משחק חוץ משפיעים עליהם יותר מאשר הוותיקים של מילווקי, סיפו את קבוצתם ליתרון 16. להולידיי היו כבר שתי עבירות. יאניס נראה שוב כמו אחד שלא זורם לו מספיק חמצן למוח. בודנהולצר הוציא אותו מהמשחק בסוף הרבע הראשון. הברזל היה חם, פיניקס הייתה צריכה רק להכות.
בודנהולצר החיובי. בודנהולצר בנה קבוצה עם אופי פלדה. היא אולי מתכופפת, אבל היא לא נשברת. כמו בסדרה נגד ברוקלין שבסוף הוכרעה בניצחון חוץ במשחק השביעי, וכמו ההתגברות על הפציעה של יאניס נגד אטלנטה, מילווקי לא מרימה ידיים. מי שירצה לנצח אותה השנה, יצטרך לשבור אותה. זה קרדיט שמגיע למאמן. לא פשוט לפגר ב-16 נקודות באולם ביתי כמו בפיניקס, ולמחוק את הפיגור הזה בארבע דקות, בלי השחקן הכי טוב שלך על המגרש. כל שחקן של בודנהולצר מוכן לעלות ולשחק בסדרה הזה. כל שחקן מהרוטציה. הלילה היו תרומות מעולות מבובי פורטיס ופאט קונאטון.
ואם כבר לבד. דווקא על מונטי וויליאמס יש לי פחות מילים טובות. פיניקס של שני המשחקים האחרונים הפכה להיות קבוצת התקפה של "בואו ניתן את הכדור לדווין בוקר, ונראה מה יקרה". בוקר נתן עוד משחק מעולה, באחוזים טובים, אבל גם הוא נכשל בכמה מהלכים בסוף, כולל זה הקריטי.
השחקנים של פיניקס דווקא קלעו באחוזים טובים במשחק הזה. דיאנדרה אייטון, מיקל ברידג'ס, קם ג'ונסון וג'יי קראודר קלעו ב-63 אחוז מהשדה אבל לא זרקו מספיק. ההתעקשות של פיניקס לא לשחק עם ג'ונסון את הפיק-אנד-רול כשהוא על הפרקט נראית ממש תמוהה, מדובר באחד מהקלעים הכי מדויקים בליגה. 33 זריקות לבוקר, ואחריו פול עם 16, ואייטון עם 12. החלוקה במילווקי הרבה יותר קומוניסטית: 23 ליאניס ומידלטון, 20 להולידיי, שש זריקות לארבעה שחקנים. בסופו של דבר, הקבוצה ניצחה את הסולן.
לא היה קל. מילווקי נמצאת כעת משחק אחד מהתואר. היא מרוויחה את המעמד הזה ביושר. אם תיקח אליפות, היא תעשה זאת באולד פשן: הדחה מפלייאוף ועוד אחת, צלקות של הפסדים, שריטות של סימני שאלה. היא חזרה בכל פעם, תיקנה פה ותיקנה שם, האמינה בבסיס. אני מתקשה לזכור בתולדות הליגה קבוצה שהיו לה שלושה שחקנים כל-כך דומיננטיים שההתקפה וההגנה שלהם כמעט שווה באיכותה. הלילה כל אחד מהם לקח על עצמו את המשחק ואת האחריות בהתקפה. בהגנה, ביחד טאקר, הם הצליחו לעצור את פיניקס אחרי הרבע הראשון.
מילווקי היא לא קבוצת על ולא גלאקטיקוס, ויש לה פגמים לא מעטים ולא קלים. אבל היא קבוצה. זה הדבר הכי גדול שאפשר לזכותו של יאניס בשלב זה. כמה שהוא כוכב על, מדובר בקבוצה שוויונית.
