ביל ברטקה, מי ששימש בשנות ה-70 כג'נרל מנג'ר של קבוצת ה-NBA ניו אורלינס ג'אז, תמיד היה עם מוח יצירתי. ב-1975 הדהים את כולם כשבחר בדראפט את כוכב נבחרת ברית המועצות דאז, אלכסנדר בלוב. אלו היו ימי המלחמה הקרה, משטר הברזל. בלוב כמובן מעולם לא נחת בניו אורלינס, אבל האקט הזה עשה משהו גם לראשי ליגת הכדורסל הטובה בעולם.
לא רק ברחבי הליגה הופתעו אז מהצעד של ברטקה, אלא גם בתו של הג'נרל מנג'ר הדעתן, שבאה אליו עם רעיון מעניין. "עשית משהו שונה השנה, אז למה שבשנה הבאה לא תבחר בדראפט אישה כשחקנית לקבוצה?", היא פנתה לאביה, שדווקא התלהב. "למה לא?", השיב לה. זה אמנם לקח לו שנתיים, אבל ב-1977 היו אלה הג'אז שלו שבחרו בלוסיה (לוסי) האריס, אז השחקנית הטובה בעולם, בסיבוב השביעי בדראפט ה-NBA בבחירה ה-137.
45 שנים חלפו מאז הרגע המכונן ההוא ולפני פחות משבועיים נפרד הכדורסל האמריקאי מהאריס, שהלכה לעולמה בגיל 66. מי שקיבלה את הכינוי "מלכת הכדורסל" זכתה להכרתה הגדולה רק בשנה שעברה, כשסרט (באותו השם) גולל את סיפורה המופלא שלא הרבה הכירו ועלה לאקרנים (ואף הוקרן בפסטיבלים שונים בעולם).
שיא אולימפי ופרישה בגיל 25
האריס נולדה בשנת 1955 במינטר סיטי, מיסיסיפי, בשיא ימי ההפרדה הגזעית בארה"ב. היא הייתה הילדה העשירית מבין 11 אחים ואחיות - והכדורסל שימש לה כמקלט. כבר בבי"ס התיכון הצטיינה. במדי אמנדה אלזי שבגרינווד זכתה בתואר ה-MVP של הליגה במשך שלוש שנים ברציפות והייתה חתומה על שיא אמריקאי - 46 נקודות במשחק בודד.
ב-1973 כבר עברה למכללת דלתה סטייט שבקליבלנד ושיחקה תחת המאמנת האגדית מרגרט ווייד. היא החלה את דרכה שם בדיוק כשהותר לבנות בקולג'ים להתחרות בענפי ספורט שונים מטעם המכללה. היא הוליכה את דלתה סטייט לשלוש אליפויות רצופות (1975-77) ומחזיקה עד היום בשיא הנקודות (2,891), ריבאונדים (1,662) והאחוזים מהשדה (63.3) של המכללה.
אלה היו ימים אחרים. טורניר ה-NCAA אותו אנחנו מכירים היום החל רק ב-1982 ואז האליפויות הארציות היו בשוליים. רק שאת האריס ודלתה סטייט כולם רצו לראות. ב-1976, למשל, במשחק מול מכללת קווינס ששוחק במדיסון סקוור גארדן היו ב"מכה של הכדורסל" לא פחות מ-10,032 צופים.
"היא הייתה פשוט ענקית, תרתי משמע", סיפרה בערגה דונה אורנדר, ששיחקה במכללת קווינס ולימים הפכה לקומישינר ה-WNBA. "פשוט לא היו אז הרבה נשים בגודל ובמיומנויות הללו". המאמנת האגדית, פאט סאמיט, ציינה בעבר כי "לוסיה הייתה השחקנית הדומיננטית הראשונה באמת של כדורסל הנשים המודרני".
"נבחרת הנשים של המכללה הייתה פופולרית יותר מזו של הגברים", סיפרה האריס באותו סרט דוקומנטרי מ-2021. "אנחנו אלה שהתחלנו לטוס במטוסים למשחקי חוץ. אני מניחה שהנשים היו אלה שהכניסו את הכסף למכללה".
האריס (1.91 מ') הייתה הכוכבת הגדולה של הנבחרת האמריקאית והופיעה איתה באולימפיאדת מונטריאול 1976, בפעם הראשונה בה נערך במשחקים טורניר כדורסל לנשים. גם פה האריס רשומה על ציון דרך היסטורי: הנקודות הראשונות בטורניר האולימפי. ארה"ב הפסידה במשחק הפתיחה ליפן, אבל זכתה בסיום במדליית הכסף.
"היא הייתה פשוט ענקית, תרתי משמע", סיפרה בערגה דונה אורנדר, ששיחקה במכללת קווינס ולימים הפכה לקומישינר ה-WNBA. "פשוט לא היו אז הרבה נשים בגודל ובמיומנויות הללו". המאמנת האגדית, פאט סאמיט, ציינה בעבר כי "לוסיה הייתה השחקנית הדומיננטית הראשונה באמת של כדורסל הנשים המודרני".
ואי אפשר שלא לגעת שוב ברגע ההוא ב-1977 בדראפט ה-NBA. שמונה שנים אחורה הליגה ביטלה את הניסיון של סן פרנסיסקו ווריורס לבחור את דניס לונג. הפעם לא הייתה מגבלה. זה גם לא היה קוריוז. לואיס שפל, בכיר בג'אז, היה זה שאמר לאלג'ין ביילור, אגדת הכדורסל ששימש אז כמאמן הקבוצה, שייתן לה הזדמנות. "יש לה את הגוף לשחק מול כדורסלנים גברים", הסביר. רק שהאריס מעולם לא הגיעה. היא נישאה לאהובה מהתיכון, ג'ון סטיוארט, ורצתה להקים משפחה. "אני משחקת טוב מול שחקניות, אבל מול שחקנים גברים זה כבר משהו אחר", הסבירה.
ב-1979 היא הצטרפה לעונה אחת ליוסטון אנג'לס מהליגה המקצוענית הראשונה לנשים בכדורסל. יוסטון בחרו בה במקום הראשון בדראפט הקמת הליגה ב-1978, אך היא הצטרפה רק עונה ולאחריה - בגיל 25 בלבד - פרשה.
היא הייתה זו שהובילה יחד עם שחקניות עבר נוספות את הדרישה להקים ליגת נשים מקצוענית במילניום הקודם, עד שנפתחה באמצע שנות ה-90 ה-WNBA. "נכון, הגברים גם היום מרוויחים יותר, אבל השמחה שלי זה שהנשים יכולות לזרוק לסל ולקלוע בדיוק אותו הדבר", הודתה באחד הראיונות שסיפקה.
ב-1992 הוכנסה להיכל התהילה בארה"ב, שם הוצגה על-ידי אחד מאלילי ילדותה, אוסקר רוברטסון. "לוסי הייתה בחורה רעה באזור הצבע", אמרה עליה מרגרט ווייד, המאמנת שלה במכללה. "מתי שרצתה לקלוע - עשתה זאת. מה שאהבתי הכי בה זה שהיא הייתה שחקנית קבוצתית. היא עשתה מה שהקבוצה הייתה צריכה, וזו הגדולה שלה".
בשבוע שעבר, כאמור, אמרה שלום בפעם האחרונה. העיתונאית בריה פליסיין ספדה לה: "היא הייתה כוכבת על אמיתית, דומיננטית ביותר בתקופה מיוחדת בהיסטוריה של כדורסל הנשים. לפני ששודרו משחקים בטלוויזיה, לפני שה-NCAA החליטה להרים את כדורסל הנשים. לעתים קרובות התעלמו ממנה בשל השפעתה על המשחק - אבל היא הייתה מישהי שנולדת אחת בדור. וכן, כמו הכינוי שלה היא באמת 'מלכת הכדורסל'".
פורסם לראשונה: 07:16, 29.01.22