במבט ראשון המקום הזה נראה כמו חדר המתנה סטנדרטי לגמרי. יש עמדה להפקת מספר, מסך שמציג מי הבא בתור, ספסלים אפורים ממתכת שכל אחד מאיתנו ישב עליהם אינספור פעמים, מחכה שהאחות או הרופא יקראו לו. הכל רגיל, חוץ מדבר אחד: בתוך החדר יש גם מתקן המתנה, והוא לא מיועד לבני אדם.
מונדיאל 2022 ב-ynet - היכנסו למתחם המיוחד
צורת המתקן כעץ הפוך, שענפיו שלוחים כלפי מעלה ועליהם מחוברים משטחים נוחים כדי שציפורניהם של הבזים לא ייפגעו. כן, בזים. וביחיד: בז, עוף דורס, falcon באנגלית. בדוחא בירת קטאר נמצא שוק הבזים, ובמרכזו גם בית החולים לבזים. לא וטרינר כללי, לא מחלקה נפרדת. בית חולים שלם, בעל שלוש קומות, שמוקדש כולו לטיפול בחיה החשובה ביותר לקטארים.
גידולי בזים הוא אמנות שלמה וחשובה בקטאר, כמו במדינות נוספות במפרץ. יש פה עניין של יוקרה, כי בז הוא דבר יקר, וקטארים – כמו שכבר למדנו - אוהבים דברים יקרים, גם אם אין להם מה לעשות איתם. זה כמובן גם עניין של מסורת. בתרבות הבדואית, ששלטה בעבר באזור, אילפו בזים במטרה שיצודו חיות שונות עבור בעליהם. כיום ציד באמצעות בזים הוא אסור בקטאר, אבל מסורת הגידול, האילוף וגם הטיפוח נשמרה. הבזים נשלחים לתחרויות ספורט המתבססות על מהירות, לאירועי שעשועים שבהם הבזים נדרשים להציג תרגילים שונים, ואפילו לתחרויות יופי.
חשוב להבהיר: אלו לא מראות פשוטים לעיכול. הבז קשור בחבלים במקומות שונים בגופו, והמאלף, בעזרת פיו, מתיר קשרים מסוימים כדי לשלוט בבז ולהפעיל אותו. במובן רבים הדבר אינו שונה מההתעללות בבעלי חיים שכרוכה במרוצי גמלים או בתחרויות סוסים. הבז נועד להיות חופשי, לדאות ברום השמיים, לצוד. לא להיות חיית שעשועים.
אבל גם את הצד הזה בתרבות של קטאר חובה להציג. לא מתוך הזדהות, אלא כדי להראות גם הפנים האלו באורח החיים המקומי, גם אם הוא פחות נעים. זוהי תרבות ענפה, שנוגעת בחלק גדול מאוד באוכלוסייה הקטארית, שהיא עצמה מיעוט במדינה, אבל כמובן שולטת בכל. וכשיש תרבות ענפה, יש גם תעשייה שעומדת מאחוריה ומניעה אותו.
בשוק הבזים אפשר למצוא את כל מה שצריך. אם יש לכם בז בבית, זה המקום להיות בו. יש סופרמרקט שבו תמצאו את כל הדרוש לגידול, לאילוף ולתזונה. יש חנויות למכירת הבזים עצמם. העופות מסודרים בהם בשורות, ולכל אחד תג מחיר משלו. אפשר להתמקח, אבל בגדול הבז הזול ביותר, שבדרך כלל יהיו כהה כולו, עולה לפחות 5,000 דולר. בז יקר, יפה וממושמע, יכול להימכר גם ביותר מרבע מיליון דולר.
במלים אחרות, מדובר בעסק לעשירים, ואת זה מן הסתם יש במפרץ בשפע. הם מכנים את העיסוק "האובססיה הלאומית" וישנם אנשים שלא מוכנים לזוז לשום מקום ללא הבז שלהם. באתר האינטרנט של Qatar airways, חברת התעופה הלאומית, יש הבהרות ברורות למי שמעוניין לקחת את הבז שלו יחד איתו, ומסתבר שמדובר בתופעה נפוצה.
לא מדובר בכלובים בבטן המטוס, אלא במקום בסיפון עצמו, כמו כל נוסע אחר. לפי הוראות החברה, כל אדם יכול לרכוש מקום לבז אחד בכל טיסה מסחרית, במחלקת תיירים בלבד, וכמות הבזים הכוללת במטוס לא תעלה על שישה. אפשר אפילו להזמין להם ארוחות מראש. ויש, כמו בכל מקום, יוצאים מהכלל: נסיך סעודי אחד, וכדאי להציץ בתמונה המצורפת, קיבל אישור מלכותי ורכש 80 מקומות בטיסה מסחרית עבור 80 הבזים שלו. הבז הוא העוף הדורס המהיר ביותר בטבע, ויכול להגיע בדאייה למהירות של 300 קמ"ש, אבל כאן הוא טס בזמן שהוא שוהה בתוך כלוב. עולם הפוך.
בחזרה לבית החולים, הלב הפועם של שוק הבזים. 25 מומחים שקובצו מרחבי העולם עובדים פה, ובתקופות עומס של תחרויות יכולים לקבל לבדיקה או טיפול גם 150 בזים ביום. יש חלקות רנטגן, רדיולוגיה, דיאטנים, אזור לשיוף המקור, סוג של בוטוקס לבזים, וגם, במקום בנק הדם - בנק הנוצות. חילוף או שחזור נוצות הוא תת-התמחות, ויש למקצוע ביקוש רב לקראת תחרויות היופי, מאחר שהפרסים היוקרתיים גורמים לבעלי הבזים לשלוח אותם גם לניתוחים קוסמטיים.
אירוח המונדיאל בקטאר חשף אנשים רבים למדינה מוזרה, שבה רוב התושבים אינם אזרחים והאזרחים אינם נראים. הכדורגל כנראה לא ימשיך להיות חלק מהתרבות המקומית בעוצמה כזו כפי שאירע בחודש האחרון, אבל הבזים יישארו לתמיד. וגם בית החולים.
פורסם לראשונה: 17:28, 16.12.22