ערב פתיחת העונה סקוטי ווילבקין עוד האמין שמכבי ת"א יכולה לזכות ביורוליג. "היכולת שלי הכי פחות חשובה מאז שהגעתי לכאן", הוא העריך, אחרי שבשלוש העונות הראשונות שלו בצהוב מכבי הצליחה לבנות סביבו רק פעם אחת קבוצה שהולמת את המידות הגדולות שלו והשנים הכי יפות שלו ככוכב אירופי. הפעם, הוא חשב, עם שמות כמו ג'יימס נאנלי, דרק וויליאמס וג'יילן ריינולדס לצידו, זה יהיה שונה.
דקות הגארבג' טיים האחרונות על הפרקט ביום רביעי ביד אליהו, כשדווקא ווילבקין הסחוט והמובס היה הזר היחיד על הפרקט, שיקפו במדויק את עומק הכישלון והקריסה של מכבי - קבוצה שכל מה שהיה לה להציע בפלייאוף הזה זה רק את סקוטי ווילבקין. שוב. אל תתבלבלו: סקוטי ווילבקין סחוט ומובס מרגיש כמו משהו שכבר ראינו, אבל זו לא עוד הדחה ולא עוד משבר. זו לא עוד עונה מביכה ולא עוד "סיום מאכזב". משהו אחר קרה למכבי ת"א העונה, והוא חמור הרבה יותר.
מכבי ת"א כבר איבדה אליפויות ואיבדה גביעים, אבל לא בצורה הזאת. היא לא נשברה לכל כך הרבה חתיכות, ולא התרפסה ככה מעולם מול קבוצה ישראלית בפלייאוף. זה עוד לפני שדיברנו על שמונה הפסדי יורוליג רצופים (שיא מועדון), מאזן שלילי בדרבי (לראשונה מאז שנות ה-60) ו-0 גמרים (לראשונה מאז 1993). בני הרצליה, קבוצה הרבה יותר ענייה ובעיקר הרבה יותר "קבוצה", שמה לה בדיוק את המראה שהיא הייתה צריכה. למכבי לא הגיע לסיים עונה עם אליפות, שהייתה מורחת קצת מייק-אפ על כישלון מפואר.
אחרי כל זה מכבי הולכת לקיץ הכי קשה וגורלי שלה בשנים האחרונות, בטח מאז קיץ 2017 שבו דייויד בלאט כמעט הגיע ובסוף הבריז. בשנים האחרונות היא לפחות אספה את השברים מההתרסקויות הקבועות עם מאמן יורוליג כמו יאניס ספרופולוס. היום אין לה אפילו מישהו שינסה לקחת על עצמו את מלאכת השיקום המורכבת שמצפה לה, ולהחזיר את מעט הכבוד לאוהדים המיואשים.
המינימום שמגיע להם זו ההבטחה שהפעם הדברים יתנהלו אחרת, שהרי אי אפשר לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות. גם במכבי, אני עדיין רוצה להאמין, מבינים את זה. השאלה אם אפשר לצפות לכך מהנהלה שלא פספסה הזדמנות לטעות גם העונה: שוויתרה על הסנטר ההגנתי היחיד שהיה לה (מתיאס לסור) כדי לחסוך כסף, ולא מינתה לספרופולוס (שפוטר באיחור קריטי) מחליף שהוא גם מאמן כדי לחסוך כסף.
עכשיו הגיע הזמן להפסיק לחסוך רק כדי לשלם ביוקר אחר כך. אם הנהלת מכבי ת"א חפצת חיים - ואם המועדון הזה שהם בנו במו ידיהם והצעידו להישגים כבירים עדיין חשוב להם, והאוהדים שהולכים עליו באש ובמים חשובים להם - ברור לה מה צריך לעשות עכשיו.
בראש ובראשונה, מצופה ממנה לתת לאנשי מקצוע אחרים לקבל את ההחלטות בשבילם. להתנתק מהרגש, ולפעול מהראש. להחליט שמנהל מקצועי שנכשל שוב ושוב, "בן בית" ככל שיהיה, לא יקבל הזדמנות להיכשל פעם נוספת. להנחית מאמן אירופי בכיר: לעשות הכל, בשביל המוניטין שלה, ההווה שלה, העתיד שלה והאוהדים שלה, כדי שזה יהיה צ'אבי פסקוואל. אבל גם אם זה לא יהיה הוא, המאמן האירופי הזה צריך לקבל אשראי מלא – בלי כיפופי ידיים ובלי התערבויות ובלי הפרעות – לבנות קבוצה בצלמו עם שחקנים שהוא מאמין בהם, גם אם אלו לא יהיו שמות נוצצים ושחקנים שמוכרים מנויים כמו וויליאמס ונאנלי.
רגע לפני שהמהפך בקבוצה מתחיל, הנהלת מכבי צריכה גם לספק הסברים ולבקש סליחה. אז נכון, אודי רקאנטי יצא לתקשורת, שמעון מזרחי דיבר וגם עמי ביטון התראיין. אבל דווקא עכשיו, כשהאמון במועדון בשפל, בכירי מכבי ת"א (כולל ניקולה וויצ'יץ') צריכים להתייצב בשורה אחת מול הקהל שלהם, להסביר מה התקלקל, איך זה קרה ובעיקר איך מוודאים שהקלקול לא יחזור על עצמו. זה המעשה הנכון לעשות: גם בשבילם, אבל בעיקר בשביל האוהדים, שכבר שבעים מכישלונות.
פורסם לראשונה: 15:18, 04.06.22
