ולדימיר איביץ' הוא אולי לא מאמן מלהיב והכדורגל שלו לא תמיד שמח ותוסס, אבל הסרבי יודע איך להתיש את היריבים שלו. מכבי תל אביב שלו לא רק מנצחת כל מה שנקרה בדרכה, היא מוציאה להם את החשק לשחק.
זה עוד שלב באבולוציה של מכבי בעידן מיץ' גולדהאר – לא אליפויות עם כדורגל יפה ותוסס וכוכבים גדולים, אלא מלחמת התשה תמידית עם שחקנים צעירים. זו התפתחות אדירה בחייו של המועדון הכי גדול בישראל, שרוצה להגיע למעמד אירופי גבוה כמו אחותו מהכדורסל. הדרך לעשות את זה היא לא באמצעות גניבת כוכביהן של היריבות, אלא בטיפוח עצמי של הכישרונות שלהם. זה אולי לא נראה יפה או סקסי, אבל סופר יעיל – שלב מתבקש בחייה של קבוצה שרוצה להיות הכי גדולה.
אני רוצה להיתלות על אילנות גבוהים בדוגמה הבאה. אתם בטח זוכרים את ברצלונה הגדולה של גווארדיולה עם הטיקי טקה המפורסם והנסיקה של מסי, אני דווקא לוקח מאותה קבוצה את הדרך שבה היא התישה את יריבותיה, כשלא איפשרה להן לעבור את החצי, שלא לדבר על להגיע למצבים. זה מה שנתן לבארסה את השליטה בליגה הספרדית וגם בליגת אלופות.
אני לא אומר שאיביץ' הרחיק לכת וחשב על ברצלונה כמודל, למרות שמכבי בעידן קרויף היו אלמנטים דומים. הסרבי פשוט למד מהכישלונות שלו באירופה והבין שכדי להגיע לשלב בתים באירופה אתה צריך קודם הגנה חזקה וטקטיקה.
לכן אני חושב שאיביץ' הביא את מכבי לדרגה הכי גבוהה בהתפתחות שלה לקראת השלב הבא – התבססות באירופה. גולדהאר בתחילת הדרך הציב את באזל, אורחת קבועה בליגת אלופות, כמודל. אולי איביץ' יממש סוף סוף את החזון שלו, אבל בשביל זה חייבים להשאיור אותה כדי להמשיך בתהליך.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
