החושני
נפרצה המחשבה של אצילי
כמעט שנה חלפה מאז שעומר אצילי התנצל מעומק ליבו בפני אוהדי מכבי חיפה על כך שכינה את קבוצתם "חיזבאללה" – וקיבל מהם תו ירוק. מאז, למרות שנשיא המועדון, אנשיו וחצרניו חזרו והודיעו שאין בהחתמה שום בעיה – עקב סגירת התיק במשטרה – כוכב פרשת הכדורגלנים והקטינות נאלם. לא הגיע למסיבות עיתונאים לפני משחקים, נעדר מראיונות הסיום גם אחרי שכבש, אפילו כשזומן לנבחרת לא היה לו או לשולחיו אומץ שיתמודד עם שאלות קשות. זה מוזר, כי אם כולם כל כך שלמים עם עצמם, ממה יש לפחד?
ראיונות (בלעדיים!) לאתר המועדון אצילי דווקא נתן. השאלות היו נוקבות, כמו למשל: "עד כמה חשוב המשחק הקרוב?", והתשובות היו מורכבות, כגון: "זה משחק מאוד חשוב, ואנחנו צריכים את הקהל שלנו איתנו".
גם את ההתנצלויות שלו בפני כל "אלה אשר איכזבתי אותם" או "מי שציפו ממני להתנהג אחרת", ובעצם בפני כולם חוץ מהנערות עצמן, פירסם כוכב הרשת באינסטגרם. שם הרי העוקבים מרימים בלייקים, אף אחד לא מערים קשיים וקושיות, ולכל סטורי אפשר לסדר הפי אנד.
אבל בשבוע שעבר נפל דבר. לאימון שנערך בכפר גלים הגיע "אמן החושים" נמרוד הראל, לצורך צילומי תוכנית חדשה שבה הוא מפגין את כישוריו מול ספורטאים. ומי מתאים יותר לראיון סיכום החוויה העל־חושית מאשר השחקן הכי חושני במועדון?
"עשה לנו פה איזה תרגיל, קסם, חבל על הזמן. נכנס לי למחשבה, שאל אותי איזה משהו – ופגע בול", דיווח אצילי בהתרגשות לתקשורת אודות המפגש המיסטי. מה הייתה השאלה שפגעה במטרה הוא לא גילה, אבל סביר להניח שהיא לא עסקה בסוגיה שמשלבת בין הפיזיקה לכימיה: מה עבר לך בראש כשביקשת מתלמידת תיכון להציג לך תעודת זהות, ואיך זה קשור לכוח המשיכה?
באחד הראיונות שהעניק בעבר נמרוד הראל על ביצועיו, הוא הסביר כי מדובר ב"טכניקה שתגרום לאדם שמולך לרצות לעשות את מה שתרצה שהוא יעשה, מבלי שהוא מודע לכך". כשנזכרים בפרשה ההיא, לצד חוש הכיבוש שלו גם במגרש, אפשר בעצם לומר שגם אצילי הוא בעצם אמן חושים.
החייכן
מיכה תורם לבית השנטי
גם דור מיכה, שותפו של אצילי לפרשה, שמר מאז על זכות השתיקה בתקשורת ויצא גבר רק באינסטגרם. אף הוא הביע צער בפני "כל אלה שאיכזבתי אותם" או כל "כל מי שנפגע", וגם אצלו נוסח ההתנצלות – שפורסם לכבוד החתימה בהפועל באר־שבע – נראה כמו מכבסת מילים של עורך דין, ולא הזכיר כלל את הנפגעות העיקריות שחוו מתקפת שיימינג ברשתות החברתיות.
בשבוע שעבר, לכבוד יום הילד הבינלאומי, נרתם מיכה לפרויקט "תרום חיוך" של בית השנטי (שתומך ביו השאר בנוער בסיכון), ושלח תמונה מחויכת שלו ושל רעייתו – לאות תמיכה בילדי הרחוב בישראל. זו בהחלט מחווה יפה, החיוך נראה מכל הלב, ועדיין יש תחושה שהנדיב הידוע יכול היה לתרום קצת יותר. למשל, להופיע בפני אותם בני נוער, לספר להם על הטעות הקשה שעשה, ולדבר על הסיכונים שקטינים חייבים לקחת בחשבון כשהם פוגשים את מושאי הערצתם קלי הרגליים והדעת. במקרה של מיכה, למרבה הצער, החיוך נראה כמו מס שפתיים.
הסוויצ'ר
גודס בורח מאחריות, לנבחרת
בעיצומה של עוד מלחמת עסקנים, בין איגוד הרוגלעך למינהלת הבורקס, נפתח לנו "חלון" לטורניר מגוחך: מוקדמות המונדיאל בכדורסל. טובי השחקנים ביבשת לא יבואו, כי ביורוליג וב־NBA לא סופרים את פיב"א, וגם בנבחרת שלנו האבסורד חוגג: גיא גודס, אדריכל הכישלון הכי גדול בליגה, הוא גם מאמן הנבחרת.
במחזור האחרון, כשמכבי ראשל"צ הובסה בביתה על ידי מכבי ת"א ב־30 הפרש, נשאל גודס על הבעיות בקבוצתו והשיב: "יש המון־המון. זה לא רק להתחיל לדבר על כדורסל, על פיק־אנד־רולים, מי יכול לייצר ומי שומר. זה דברים של ריכוז, כימיה, הוצאה לפועל, הבנת הסיטואציה. אז אם זה היה בעיה אחת, הייתי יכול לפתור. כרגע זה הרבה".
שבוע קודם, כשווילי רוטנשטיינר אמר אחרי הפסד הנבחרת באוסטריה "אני לא מבין מה קרה להגנה", גדולי המפטרים מהתקשורת עטו על המציאה והודיעו: "אם הוא לא יודע מה הבעיה, עדיף שיילך". כשהחבר גודס מאבד עשתונות לנוכח קריסת המערכות, אף אחד לא מבקש אפילו פסק זמן.
אבל לא רק בריחה מאחריות הייתה בראיון שאחרי הביזיון, אלא גם הרבה שחצנות וחנפנות. איך עושים את הסוויץ' הזה מנטלית, ממאמן קבוצה שמחפש פתרונות למאמן נבחרת - הקשתה המראיינת בשאלה מצוינת, והמאמן הלאומי שסוחף את קבוצתו לליגה הלאומית ענה: "מסובבים את הסוויץ'".
"זה כל כך קל?" לא ויתרה הכתבת. "לא לכולם, אבל אני יכול לעשות את זה", השיב גודס הזחוח, ומבלי שיישאל על כך הוסיף: "צריך לתת הרבה קרדיט למכבי ת"א. קבוצת היורוליג היחידה ששיחררה שחקנים ליורוליג, זה לא מובן מאליו". אז מה אם הישראלים שנתרמו לנבחרת גם ככה בקושי משחקים ביורוליג, והישראלי היעיל ביותר של מכבי ת"א בליגה, עוז בלייזר, שוחרר ברגע האחרון מהנבחרת? ימי החנופה מתקרבים, וחייבים להודות למכבים הגיבורים.
בכלל, אחרי התבוסה בראשל"צ לגודס לא הייתה שום בעיה לדבר על הנבחרת, אבל כשנשאל במסיבת העיתונאים של הנבחרת על הנפילה של הקבוצה הוא אמר: "בנבחרת אני לא מדבר על ראשון־לציון, כמו שגל מקל לא מדבר על אנדורה או ים מדר על פרטיזן". יופי של דוגמאות, מעבר לים.
אבל היה אחד שכן דיבר על מה שקורה שם, יו"ר הבדיחה של הליגה, יצחק פרי. "זו קבוצה לא מאומנת, גיא ביקש להחליף ארבעה זרים ולמעשה להביא חמישי, הוא זה שהביא את הזרים", אמר פרי וגם הציע פתרון: "כל אחד צריך להסתכל במראה ולהגיד אם נכשלתי או הצלחתי, לכל כישלון יש מחיר".
בדיוק כך, אלא שגודס כבר העיד על עצמו שהוא לא כמו כולם. אחרי שגרם לתאונת השרשרת בדהירה ברוורס בראשל"צ, בשביל מה להסתכל במראה ולהניח את המפתחות? הרבה יותר פשוט להיכנס לרכב החלופי, ולסובב את הסוויץ'.
הבוסטר
המהפך של שגיא כהן
"מנצ'סטר יונייטד, אתה רואה שהיא כאילו לא מצליחה להגדיל את האנרגיות שלה לאלה של ויאריאל", איבחן הדחפור האנרגטי שגיא כהן בדקה ה־14 של משחק ליגת האלופות.
"למנצ'סטר יונייטד יש סף שבירה מאוד נמוך", עידכן כעבור דקה וחזר למשאב העיקרי: "יונייטד לא מצליחה להתאים את עוצמות האנרגיה שלה לעוצמות של ויאריאל. ויאריאל לוחצת, ויאריאל מתלהבת, ויאריאל מלהיבה את הקהל, וביונייטד השחקנים עסוקים כל אחד בריבוע שלו ולא מסתכלים סביבם".
עוד לפני ההפסקה, כשמוי גומס הספרדי הוקף בחמישה שחקני יונייטד, כהן איבחן: "אף אחד משחקני ההגנה לא יוצא אליו, זה סימן של הגנה במצוקה", ועם פתיחת המחצית השנייה עבר לכדורסל: "יש טעויות במנצ'סטר יונייטד שאתה אומר לעצמך – לא יכול להיות שמנצ'סטר יונייטד עושה את זה. שני הבלמים הלכו לכדור גבוה נגד ירמי פינו, שניהם ביחד, ז'תומרת לא היה מי שייקח את הריבאונד. באמת אין לזה סיבה, וזה מאמן צריך לנקות". בהמשך, אחרי כמה דקות לחץ של המארחים, הוא ליגלג על הבונקר: "כבר חמש דקות האוטובוס של יונייטד מסתובב בשכונה ומחפש חניה".
דקה 90. סאנצ'ו מעלה את יונייטד ל־0:2, והפרשן קיבל זריקת בוסטר של אנרגיה. "ככה מנצ'סטר יונייטד צריכה להיראות", התלהב כהן. "מייקל קאריק צובר פה הרבה מניות היום. יופי של הרכב, יופי של ניהול משחק. משחקים מנצחים בשליש האחרון, לא צריך לנצח אותם בדקה הראשונה"... ומאיזו דקה צריך פרשן?
מילה זו מילה
"אני קורא למערכת החוק והמשפט להיות איתנו. כי אפשר לדעת לאן זה יגיע" (אלי אוחנה, ספטמבר 2019 והוא התכוון ללה פמיליה)
