במשך 12 שנה הוא חיכה לרגע הזה. הכאב קהה, התסכול ששרף אותו מבפנים כבר נרגע, אבל להבה אחת בוערת עוד נותרה במוסכניק מרמלה: הלהט לחזור למקום שהוא הכי אוהב, מגרש הכדורגל שממנו הורחק בעקבות תקרית אלימה וחריגה ועונש כבד. אייל עמר, שהתחיל לשחק בזכות אביו, חוזר למגרשים כדי שהבן יראה אותו עם מדים וסטופקס. גם אם זה בגיל 54.
תקציר האירועים: ב־2008, עמר היה מהשחקנים האלה שגם בגיל 42 עוד דופקים ספרינטים במגרשים החבוטים של ליגה ג'. ואז הגיע משחק מול מכבי קביליו יפו, קבוצת האוהדים שהוקמה מחדש עם פיגורות כמו יוסי אבוקסיס, פליקס חלפון ואביבי זוהר, ומשכה למשחקיה אלפי אוהדים. בהתאחדות העריכו את הפוטנציאל הנפיץ והחליטו לשלוח למשחק את השופט הבכיר והמנוסה זיו אדלר, שהיה אז שופט בלאומית.
בשלב מסוים, כשרמלה כבר בפיגור 3:0, הגיע הרגע ששינה הכל: אדלר שלף כרטיס אדום לעמר, שאיבד את העשתונות, הסתער עליו ונגח בו. "עברתי כמה שחקנים, הגעתי עד למגן ועקפתי אותו, הוא עשה לי חסימה ונפלתי. השופט שרק בגלל עבירה נגדי, וזה היה אמור להיות הפוך", משחזר עמר ומוסיף באותו להט ישן: "לא הבנתי למה הוא שורק ומוציא לי אדום. הייתי בן 42, שיחקתי שנים, אז יבוא שופט מליגה בכירה, יחשוב שהוא אלוהים וישרוק הפוך?!"
מהצד השני מספר אדלר: "הוצאתי אדום על העלבת שופט והוא תקף אותי. אז לא היו לנו מערכות שמע, מתברר בדיעבד שעוזר השופט ראה אותו מתקרב אליי, וניסה להזהיר אותי".
בבית הדין המשמעתי של ההתאחדות פחות התרשמו מגרסתו של עמר. לאור העבירה האלימה והמכוערת, הם גזרו עליו עונש חסר תקדים: הרחקה של 12 שנים מהמגרשים. בהחלטה אף נכתב: "הנאשם בן 42 וברור שהמשמעות היא הרחקה לצמיתות". אבל לא אדם כמו עמר יוותר. השבוע הסתיימה תקופת ריצוי העונש שלו, ובגיל 54 הוא נרשם מחדש כשחקן הפועל רמלה, עדיין בליגה ג'. ביום שישי הוא צפוי לחזור לדשא.
(צפו בעמר נוגח בשופט אדלר)
"ידעתי, בטח שידעתי שאחזור לשחק כדורגל”, הוא אומר. “רק חיכיתי לרגע הזה. מבחינתי זאת הנקמה המתוקה שלי. נקמה של 'אני אראה לכולם שאני חוזר לכדורגל ולא משנה באיזה גיל'. זהו, עברו 12 שנה, עשיתי כרטיס שחקן, וביום שישי נעלה על המגרש".
“אמרתי 'פרינציפ אני אחזור'“
בפעם האחרונה בה עמר שיחק כדורגל הוא היה אב לשלושה ילדים, שתי בנות בגילי 15 ו־17 וזאטוט בן ארבע. בקאמבק הנוכחי הבן הקטן הפך לנער מתבגר בן 16, ועמר עצמו כבר סבא לנכד בן שבע. הרבה דברים השתנו מבחינתו, אבל לא התשוקה לכדורגל. "אבא שלי, שלמה עמר, היה שחקן של בית"ר רמלה בשנות ה־60 וה־70, ובזכותו הלכתי לכדורגל. עד שהתגייסתי שיחקתי במכבי ת"א ולאחר מכן בבית"ר רמלה ובקבוצות כמו הפועל ובית"ר לוד".
חשוב לציין כי המעשה של עמר חמור, מדובר בתקרית אלימה שגרמה לפיצוץ המשחק. השופט אדלר קיבל מכה בפניו, אך לא נזקק לטיפול רפואי, והשחקן התוקף נלקח לחקירה במשטרת בת־ים. עמר: "נעצרתי, אמרו לי להמתין עד תשע בערב ושוחררתי. אחרי שלושה חודשים קיבלתי זימון חדש לחקירה, שם הראו לי סרטון מהמקרה והחוקר אמר לי, 'זה אתה נוגח בו'. המשפט נמשך שלוש שנים, וביום גזר הדין השופט פשוט שאל, 'כמה כמה נגמר המשחק?' עניתי לו 0:3 ליפו ושהמשחק פוצץ. אז הוא אמר לי, '500 שקל קנס כדי שלא תנגח יותר בשופט'".
כאמור, בית הדין של ההתאחדות התייחס למקרה בחומרה. "לא האמנתי שאקבל עונש כזה, זה היה חסר תקדים. השופט שאל אותי בן כמה אני, בטח עשה חשבון בראש ואמר אחרי 12 שנה הוא לא יחזור, אז אמרתי 'פרינציפ אני אחזור'".
ועם כל הפרינציפים, עמר יודע שהוא טעה ומביע חרטה: "אני מצטער. זה לא היה צריך לקרות בכלל וזה היה בלהט הרגע. אני אדם חיובי, אני לא קרימינל. שילמתי את המחיר ואת העונש שלי ואני יוצא לדרך חדשה, אמנם עם שיער לבן, אבל דרך חדשה".
השופט אדלר מפרגן: "מי שיכול לחזור בגיל 54 למגרש – כל הכבוד לו. אני שמח לשמוע שהוא מביע חרטה ומאחל לו בהצלחה. אני חושב שדרך מקרה כזה יבינו שאסור לעשות דברים כאלה. ההתאחדות צריכה לשמור על מעמד שופט. צריך לזכור שבליגות הנמוכות יש שופטים צעירים ודבר כזה עלול למנוע מהם לחזור למגרשים".
אייל, באיזו עמדה תחזור לשחק?
"הייתי משחק בכל העמדות, אבל אחזור כמגן ימני שמנהל את המשחק, לא רץ הרבה אבל פועל עם השכל".
מגן שגם עושה התקפה?
"פעם הייתי, היום אני לא יודע אם אני יכול לתקוף. (צוחק) אני חושב שאחרי הסיפור שלי, עדיף לא להשתמש במילה תקיפה".
לכבוד חזרתו של עמר, בהפועל רמלה מתכננים לערוך טקס במעמד ראש העירייה, והשחקן מאוד מתרגש: "מעריכים את זה שאחרי 12 שנה אני חוזר לכדורגל. אני רוצה לסגור מעגל. הבן הקטן שלי לא ראה אותי על המגרש, אני רוצה שהוא יראה אותי רץ ומשחק כדורגל".
