זה לא מקרי ששלוש מארבע הקבוצות הטובות ביותר באירופה מודרכות על-ידי מאמנים גרמנים: תומאס טוכל הוא המאמן של אלופת אירופה צ'לסי, יורגן קלופ הוליך את ליברפול בשנתיים האחרונות לזכייה בליגת האלופות ובאליפות אנגליה, ויוליאן נגלסמן הוא האיש שמדריך העונה את באיירן מינכן הנהדרת.
פפ גווארדיולה הוא היוצא מן הכלל. מאמנה של מנצ'סטר סיטי, אלופת אנגליה, הוא היחיד בצמרת הכדורגל העולמי שאינו גרמני. אבל פפ היה הרי תמיד יוצא מן הכלל...
אם נחזור לטוכל, קלופ ונגלסמן, מה שחשוב כאן זה לא הדרכון בו מחזיקים השלושה - אלא מה שמאפיין אותם כמאמני כדורגל. הם שונים זה מזה, ועדיין יונקים מאותו בית גידול, מאותה אסכולה.
המינוי של ראלף רנגניק כמאמן החדש של מנצ'סטר יונייטד מבסס את השליטה של האסכולה הגרמנית החדשה בכדורגל העולמי. טוכל, קלופ ונגלסמן הוכיחו שהשיטה שלהם מביאה תוצאות ובמנצ'סטר יונייטד הבינו שאם הם רוצים להיות שם, בין הגדולות, הם חייבים ליישר קו ולהביא מאמן מתאים.
וכמה סמלי שיונייטד בחרה ברנגניק, מי שמכונה "הסנדק של המאמנים הגרמנים", כשהוא בן 63. האיש שהשפיע כל-כך על טוכל, קלופ, נגלסמן ושורה ארוכה של מאמנים גרמנים נוספים, שעובד כמאמן וכמנהל מקצועי כבר כמעט 30 שנה, מגיע רק כעת, בפעם הראשונה בקריירה, לקבוצת על.
חשוב להדגיש: רנגניק יאמן את מנצ'סטר יונייטד רק עד סיום העונה. וכלל לא משנה לאיזה הישגים היא תגיע איתו בליגה ובליגת האלופות, בעונה הבאה הוא לא יהיה על הקווים.
ג'ון מורטאו, המנהל הספורטיבי של מנצ'סטר יונייטד, הוא האיש ששידך את רנגניק לקבוצה. אבל זה לא היה פשוט. רנגניק סירב תחילה לקבל את הג'וב. רק כאשר מורטאו הבטיח לו כי בסיום העונה הזו הוא יישאר במועדון לעוד שנתיים בתפקיד של יועץ בעל סמכויות, הוא הסכים.
מורטאו הבין שכדי להחזיר את מנצ'סטר יונייטד לטופ של הכדורגל האנגלי, כל המערכת המקצועית חייבת להשתנות באופן דרסטי. זה שאולה גונאר סולשיאר לא היה מאמן ברמה מספקת, את זה כולם ידעו כבר זמן רב.
אבל להחליף אותו במאמן חדש שירוץ שנה או שנתיים, ייכשל ואז יוחלף במאמן אחר - את הסרט הזה ראו באולד טראפורד יותר מדי פעמים מאז שאלכס פרגוסון פרש לפני 7 שנים וחצי.
מורטאו פגש את רנגניק בפעם הראשונה לפני שנתיים, כשנסע לפגוש אותו במתקנים של ר.ב. לייפציג. רנגניק הגיע ללייפציג ב-2012, כשזו שיחקה בליגה החמישית. הוא מונה למנהל המקצועי של המועדון שנתמך כלכלית ע"י קונצרן משקאות האנרגיה האוסטרי רד בול.
בתוך חמש שנים לייפציג עלתה ארבע ליגות – עד שהגשימה את המטרה הגדולה להגיע לבונדסליגה. בלי העבודה היסודית של רנגניק היא לא הייתה עושה זאת.
מורטאו התרשם עמוקות. הוא נשאר בלייפציג הרבה מעבר למה שתכנן וישב עם רנגניק לשעה שהפכה מהר מאוד לשמונה שעות. כשחזר למנצ'סטר דיווח לבוסים שלו על כל מה שראה ושמע ואמר שמבחינתו רנגניק הוא האיש שצריך להיות המנהל המקצועי של יונייטד.
אבל המנכ"ל אד וודוורד והגלייזרים, הבעלים האמריקנים של המועדון, לא חשבו אז שיש צורך להביא איש מקצוע גרמני שיעבוד מעל ראשו של סולשיאר. הם האמינו שהמאמן הנורבגי מספיק טוב כדי להצעיד את יונייטד להצלחות. עובדה: הם החתימו אותו בקיץ על חוזה חדש, לשלוש שנים נוספות.
שלושה חודשים מתחילת העונה התברר עד כמה הם טעו. למרות שיונייטד התחזקה בשלושה כוכבי על, הבלם הצרפתי רפאל וראן, הכוכב הצעיר של נבחרת אנגליה ג'יידון סאנצ'ו וכמובן כריסטיאנו רונאלדו, הקבוצה נראתה איום ונורא - בעיקר במשחקים מול הקבוצות של מאמני העל.
ליברפול של קלופ הביסה את יונייטד 0:5 וסיטי של גוורדיולה ניצחה אותה "רק" 0:2. בשני המשחקים הללו היה אפשר לראות עד כמה הפער בין הקבוצות, בעיקר בכל מה שקשור לטקטיקה, הוא עצום.
הכדורגל הפך בשנים האחרונות להרבה יותר קבוצתי מאשר בעבר, ולכן ההשפעה של המאמנים רק הולכת וגדלה. היום מה שקובע את איכות הקבוצה זה פחות היכולות האישיות של השחקנים והרבה יותר איכות המאמנים.
ולראייה, הניצחון השבוע של מנצ'סטר סיטי על פריז סן ז'רמן, שבהרכבה משחקים שלושה מהשחקנים הטובים בעולם, לאו מסי, ניימאר וקיליאן אמבאפה.
עד כמה ההשפעה של המאמנים היא עצומה היה אפשר לראות בצ'לסי של העונה שעברה. עד ינואר אימן את הקבוצה פרנק למפארד. לא רק התוצאות היו מאכזבות, גם היכולת. מהרגע שתומאס טוכל נחת בסטמפורד ברידג', השיפור היה עצום. טוכל, טקטיקן בחסד עליון, הצליח להוציא מאותו סגל שחקנים 200 אחוז יותר ובתוך חמישה חודשים סחף את צ'לסי לזכייה בליגת האלופות.
הנביא של הכדורגל המודרני
בשנת 2000 טוכל היה בן 27 כאשר סיים את קריירת המשחק שלו והחליט להיות מאמן. הג'וב הראשון שלו היה מאמן קבוצת הנוער של שטוטגרט. מי שקיבל אותו אז לעבודה היה ראלף רנגניק, שהיה אז מאמן הקבוצה הבוגרת.
רנגניק התרשם מאוד מהמאמן הצעיר והשאפתן והעניק לו סמכויות נוספות, כמו למשל לסייע בשיפור היכולות האישיות של כמה משחקני הקבוצה הבוגרת.
רנגניק היה אז כבר שם דבר בכדורגל הגרמני, אבל עדיין נחשב לעוף מוזר. בדצמבר 1988, כשהיה מאמנה של אולם, הוא התארח בתכנית הטלוויזיה המפורסמת "דאס אקטואל ספורט-סטודיו". במשך דקות ארוכות הוא דיבר על שמירה אזורית ועל משחק לחץ מאורגן, כאשר המראיינים לא ממש מבינים מה הוא רוצה מהם.
למחרת, כל גרמניה דיברה על "הפרופסור", על המאמן המוזר והממושקף שמדבר בשפה גבוהה. אנשי תקשורת ומאמנים צחקו עליו, גיחכו על ה"המצאות הטקטיות" שלו, שנגדו את כל מה שהיה נהוג אז בכדורגל הגרמני.
כרבע מאה לאחר אותו ראיון טלוויזיה אייקוני, כמעט כל הקבוצות הבכירות באירופה אימצו את אותן "המצאות טקטיות" של רנגניק. במבט לאחור אפשר לומר שמדובר בנביא, אדם שידע כבר לפני הרבה שנים מה יהיה בעתיד.
רנגניק החל את קריירת האימון שלו ב-1983, בקבוצת החובבים של העיר בה נולד, ויקטוריה בקנאג. באחד הימים קיימה הקבוצה משחק ידידות מול מול דינמו קייב הגדולה. רנגניק סיפר כי במהלך המשחק מול דינמו קייב הייתה לו כל הזמן התחושה שלקבוצה היריבה יש שלושה שחקנים יותר על המגרש.
משחק הלחץ המאורגן של דינמו קייב, אותו פיתח המאמן האגדי ולרי לובנובסקי, השפיע עמוקות על רנגניק, אז מאמן אלמוני בן 35. הוא הבין ש"פרסינג" הוא הבסיס לכדורגל המודרני. משחק לחץ הוא לא המצאה חדשה. איאקס ונבחרת הולנד של שנות ה-70 לחצו את היריבות שלהן באופן סיסטמטי. זה היה אחד המאפיינים של ה"טוטאל פוטבול" של רינוס מיכלס.
גם מילאן הגדולה של אריגו סאקי וכאמור דינמו קייב של לובנובסקי לחצו באופן מאורגן על כל המגרש. אבל רנגניק לקח את משחק הלחץ מדרגה אחת גבוה יותר. הוא בעצם האיש שהמציא את ה"גגנפרסינג" – משחק לחץ הרבה יותר אגרסיבי משנראה בעבר, עם יציאה מהירה קדימה לאחר הזכייה בכדור.
גילה את נגלסמן, העניק השראה לקלופ
מי שהושפע מכך עמוקות היה מאמן צעיר בשם יורגן קלופ, שהחל את הקריירה שלו במיינץ ב-2001. במיינץ הקטנה, עם הסגל המוגבל, היה קשה לקלופ להגיע להישגים על השיטות הטקטיות שלו. אבל כשהגיע לבורוסיה דורטמונד זה כבר היה סיפור אחר.
שבע שנים אימן קלופ את דורטמונד, בין 2008 ל-2015, במהלכן זכה בחמישה תארים, כולל שתי אליפויות, וגם הגיע לגמר ליגת האלופות. קלופ מעולם לא הסתיר את העובדה שראלף רנגניק היה ההשראה הגדולה שלו. הוא אמר עליו "הוא אחד המאמנים הטובים ביותר שהיו בגרמניה, אם לא הטוב מכולם".
לפני כמה שנים היו חמש קבוצות מבין שש הראשונות בטבלת הבונדסליגה שהודרכו ע"י מאמנים שרנגניק היה המנטור שלהם. הכותרת באחד העיתונים הייתה אז: "רנגניקליגה".
עוד לפני הפרויקט המדהים של לייפציג, רנגניק היה האחראי העיקרי בהפיכתה של הופנהיים לקבוצת בונדסליגה משמעותית. צריך לזכור, הופנהיים הוא כפר של 3,000 תושבים ועד לפני 20 שנה הקבוצה של הכפר שיחקה בליגה החמישית. המיליארדר דיטמר הופ החליט להשקיע כסף גדול במועדון, אבל היה עדיין דרוש איש מקצוע שיהיה אחראי על בניית הפרויקט הספורטיבי.
רנגניק גוייס למשימה ב-2006 כשהקבוצה הייתה בליגה השלישית. עם השיטות הטקטיות המתקדמות שלו וההצלחה בגיוס שחקנים שמתאימים לכך, הופנהיים טיפסה תוך שנתיים לבונדסליגה.
לקראת סיום דרכו של רנגניק בהופנהיים הוא צירף לצוות האימון של קבוצת הנוער מאמן צעיר ומוכשר בשם יוליאן נגלסמן. בתוך כמה שנים נגלסמן הפך למאמן הקבוצה הבוגרת בגיל 28 – הצעיר ביותר בהיסטוריה של הבונדסליגה.
ביוני 2019, כשרנגניק החליט לעזוב את לייפציג, הוא המליץ למועדון על שם אחד בלבד כמי שייקח את הקבוצה אחריו: יוליאן נגלסמן, האיש אותו צירף להופנהיים כמאמן נוער. ונגלסמן, שעושה עבודה נהדרת העונה בבאיירן מינכן, גם הוא אחד מתלמידיו ומעריציו של רנגניק.
כבר מימיו הראשונים רנגניק היה פרפקציוניסט שלא מותיר שום דבר ללא טיפול מקצועי. בכל הפרויקטים שלו היו תמיד אנליסטים, אנשי וידאו, מאמנים למצבים נייחים, תזונאים ופסיכולוגים. מזכיר לכם מישהו? נכון, גם יורגן קלופ הוא כזה, האיש שמעסיק מאמן מיוחד להוצאות חוץ.
אגב, רנגניק אוהב מאוד את מה שקלופ עושה בליברפול. הוא אמר לא מכבר: "סלאח, פירמינו ומאנה הם שלושה שחקנים שונים, שמגיעים ממדינות שונות. כשהם הצטרפו לליברפול אף אחד מהם לא היה מכונת-לחץ. ולכן הדרך בה הם משחקים כעת היא העבודה של המאמן והצוות שלו".
והוא הוסיף עוד נקוד מעניינת: זה כנראה לא מקרי שארבעה מהשחקנים החשובים של קלופ שיחקו אצלי – פירמינו, מאנה, קייטה ומאטיפ. זה מוכיח שהוא מחפש את אותו סוג שחקנים, עם אותן תכונות, עם אותה מנטליות, שאני חיפשתי".
בימים הקרובים יתחיל רנגניק את הפרוייקט הגדול הבא שלו, במנצ'סטר יונייטד. ולא מדובר בהוקוס פוקוס, אלא בבנייה יסודית ולטווח ארוך."אנחנו רואים את העבודה שלנו בניהול מועדון כדורגל כמשחק פאזל שיש בו 500 חלקים", הוא אמר בראיון ל"גארדיאן" לפני כשנתיים. "והתפקיד שלנו הוא להבטיח שכל חלק יהיה שם כדי לסייע לכל שחקן להשתפר".
ה"גגנפרסינג" של רנגניק ושל קלופ לא מתאים לכל קבוצה. והוא דורש כושר גופני אדיר. זו הסיבה שכל הקבוצות של רנגניק הן צעירות מאוד. שחקנים צעירים, בני 23 ופחות, הם גם בעלי כושר גופני וסיבולת גבוהים יותר, וגם כאלו שמוכנים להתאים את עצמם לדרישות הגבוהות.
לכן יהיה מעניין לראות איך יתפקד אצלו כריסטיאנו רונאלדו בן ה-36, שמעולם לא נדרש להיות חלק משמעותי ממשחק לחץ. אגב, רנגניק נוהג לומר ש"אין דבר כזה קצת לחץ, כמו שאין דבר כזה קצת הריון".
דבר אחד בטוח, האסכולה הגרמנית שאותה ייסד "הסנדק" ראלף רנגניק לפני שלושה עשורים, כבשה את העולם. והפרופסור הממושקף, הוא זה שלבסוף ניצח.
