"הצילו, הצילו, אנחנו טובעים", קוראים בקול נואש אוהדי הפועל חיפה. מהמעמקים של תחתית ליגת העל הם קוראים בפעם הראשונה, השנייה והשלישית, בעצם כבר כמעט שני עשורים. אבל בניגוד למשל הידוע, לא רק שהם לא משקרים כמו הילד שקרא זאב, גם אף אחד לא בא לעזרתם, והבודדים האמיצים שכן מנסים, נבלמים על ידי הזלזול וההתנשאות של הכריש האמריקאי, שהפך מבעלים לגיטימי לתמונה המייצגת של הכדורגל הישראלי.
במשך שנים מוחים אוהדי הפועל חיפה כנגד ההתנהלות חסרת המקצועיות של הבעלים יואב כץ. מדובר בהבאת שחקנים זרים בלי סקאוטינג בסיסי ביותר; מינוי מאמנים כושלים ופיטורם אחרי זמן רב מדי; הבאת שחקנים שמזמן מעבר לשיא שלהם; הזנחה חסרת תקדים של מחלקת הנוער, דור העתיד של הקבוצה, שמוצאת את עצמה היום, באופן די מביך מבחינתו של כץ, בליגת המשנה; הענקת משכורות ענק לשחקנים שבגדו בקבוצה בשביל עוד כמה פרוטות, ושכבר מזמן לא מסוגלים לפרוע שטרות (דוגמת עדן בן בסט בעבר); ומנגד, סירוב להוסיף כסף לשחקן נוער איכותי שלא היה בקבוצה שנים, שהציל אותו מירידת ליגה, כדי שיוכל להתרכז בכדורגל ולא יצטרך לעבוד כשליח פיצה על מנת להשלים הכנסה (דוגמת מקסים פלקושצ'נקו).
אבל רגע, עצרו הכל. חשוב לציין כי אוהדי הפועל חיפה המסורים והוותיקים, שהולכים איתה באש ובמים מאז הקמתה ב- 1924, ידעו תקופות קשות לא פחות מתקופתו של כץ. אז למה כעת? הסיבה שקיימת מחאה כה גדולה נגד יואב כץ היא לא רק בגלל הפן המקצועי בו הבעלים החיפאי כושל ובגדול, אלא בעיקר בשל ניסיונותיו להרוס את אופי הקבוצה, להכתים את סמליה, לפלג את אוהדיה ולמחוק את עברה. זה נשמע כאילו אני מגזים? בואו ניתן מבט אל תוך הפועל חיפה בראשות כץ.
תנאים מבזים: עונת 2015 בליגת העל – הפועל חיפה יוצאת למשחק חוץ בעכו, אך האירוע הביזארי הגיע דווקא לאחר שריקת הסיום. החיפאים מתחילים את נסיעתם בחזרה לקריות. בצומת שלכיוון צפון, עומדים שני שחקני הקבוצה דאז – סטיבן כהן (שאף היה שחקן פעיל באותו משחק) וטריקו גטהון, מושיטים את ידיהם לעבר המכוניות העוברות ושבות ככאלו המחפשים "טרמפ" בחזרה הביתה. ואכן כך היה. השחקנים, זכו לטרמפ מאוהדי הפועל חיפה הנחמדים, כשהם מודים באשמה "אין לנו דרך לחזור, הקבוצה לא סיפקה לנו מונית או אפילו אוטובוס". זה אירוע אחד מני רבים בהם השחקנים התלוננו על מחסור בדרכי הגעה ממקום למקום, מתקני מים לא תקינים במהלך אימונים, מקלחות לא ראויות, אי תשלום משכורות ומענקים בזמן ועוד ועוד.
נטישת הסמל: יוזמה נפלאה של מינהלת הליגות לכדורגל לפני מספר שנים, הייתה לאפשר לכל קבוצה לבחור קמע שיופיע וידרבן את השחקנים והאוהדים במשחקי הבית שלה. מכבי נתניה תציג את היהלום המפורסם שלה בדמות קמע שילהיב את הצופים; בני יהודה תתגאה בתרנגול שיביא לה מזל; הפועל באר שבע תמשיך את המסורת עם גמל מהודר; ביתר ירושלים תשאג עם אריה צהוב מובהק; וכמובן, איך לא, הפועל חיפה תשחה לניצחון עם כריש אדום! רגע. בעצם זה לא קרה. כץ החליט לנטוש את הסמל ההיסטורי והמסורתי ברגע אחד, ולבחור בנמר, לדבריו בגלל שנכדתו מאוד אוהבת נמרים.
האוהדים: אחד הקהלים המסורים ביותר בכדורגל הישראלי, שנמצא עם קבוצתו כבר למעלה מ-90 שנה ודובק במשפט "אלך אחריך עד סוף העולם" - מתפרק לחלוטין. למעלה מ-3,000 אוהדים מחליטים להקים קבוצה חדשה, שכל מהותה היא מחאה נגד כץ, זאת לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים לגרום לעזיבתו לפני כן, ללא הצלחה. "שער 5", מערך האוהדים הבלתי נפרד מהדבר הזה שנקרא "הפועל חיפה", נעלם.
מחיקת ההיסטוריה: כץ מעדיף להימנע מקיום טקסים לזכרו של הבעלים הקודם, רובי שפירא ז"ל, איש שידע רק לתת. יש לציין כי מועדון הכדורגל "הפועל רובי שפירא חיפה" קיים טקס ללכתו של רובי, בנוכחות משפחתו. אוהדי הפועל חיפה היו צריכים להסתפק במחיאת כפיים בדקה ה-18 לזכרו של רובי באחד ממשחקי הליגה.
"מועדון שאין לו עבר, ההווה שלו דל, ועתידו לוט בערפל". אז הפועל חיפה לאן? חשוב להדגיש כי האשמה אינה מופנית לאדם הבודד אלא לכל מי שלוקח כיום כחלק במועדון – מרמת השחקנים ועד הצוות המקצועי והניהולי. אוהדי הפועל חיפה מקיימים בתקופה זו מחאה, ובצדק, נגד כץ שפגע לדעתנו, ועדיין פוגע, בקבוצה בפן המקצועי, וגרוע מכך, בפן האידיאולוגי-מסורתי-ערכי-היסטורי של המועדון.
לכן, על אוהדי הפועל חיפה להמשיך במחאה סדירה ורצופה (ללא קשר ליכולת הקבוצה או לתוצאות במגרש) כנגד הבעלים – ואף להחריפה. כמובן, באופן חוקי, ללא כל אלימות או הסתה לאלימות – כל פעילות מסוג זה מגונה באופן החמור ביותר ויש לתת עליה את הדין. ובאשר לכץ, טוב יעשה אם יחליט להוריד מהאגו הנפוח, שקיים אצל כולנו מהיותנו בני אנוש, לקבל את המצב הבעייתי ולמכור את הקבוצה. חששות רבים עולים בנוגע למצב המועדון ביום שאחרי: האם יצליח לשרוד את המהפכה? האם המימון הלא מושכל, אך אמנם מכובד מאוד, שהשקיע כץ במועדון במשך שנים יוענק גם על ידי אדם אחר? כנראה שאם לא ננסה – לעולם לא נדע, וגם לעולם לא נשתפר.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
