האגדה מספרת שבתי משפט מחפשים את הצדק, אבל בית הדין של ההתאחדות לכדורגל מחפש רק את הקנסות. בסוף השבוע האחרון הועמדו לדין מכבי והפועל ת"א, בית"ר והפועל ירושלים, בני סכנין ומכבי חיפה. מדובר כמעט בחצי ליגה מבחינת מספר הקבוצות (6 מתוך 14), אבל אם בוחנים את כמות האוהדים הממוצעת שמגיעה למשחקים, מדובר באלו המרכיבות את מרבית קהל הצופים, כאשר ארבע מתוכן נמצאות דרך קבע בחמשת המקומות הראשונים של מספר אוהדים למשחק (יחד עם הפועל ב"ש).
בכלל, העמדת קבוצה לדין בבית הדין של ההתאחדות לכדורגל נהיה עניין שבשגרה עבור קבוצות רבות, בעיקר אלו שמושכות קהל. בבחינה של מספר השימועים והחלטות בית הדין המשמעתי ניתן לראות שהקבוצות הגדולות מופיעות בפניו כל 3-2 מחזורים. כך, למשל, בעונת 2019-20, האחרונה שהושלמה עם קהל לפני הקורונה, הואשמה מכבי חיפה 13 פעמים, מכבי ת"א 16 פעמים, בית"ר ירושלים 18 פעמים והפועל ת"א 19 פעמים – כל זאת ב-36 מחזורים.
אבל בואו נחזור לסוף השבוע האחרון ונבדוק מה עשו אותן קבוצות שהועמדו לדין. אז סכנין אירחה את הפועל ב"ש, ולדברי המשטרה לא יישמה החלטה להסיר שלטים אלקטרוניים שהיו במגרש, מה שהוגדר ע"י תובע ההתאחדות, עו"ד ניר רשף, כ"אי קיום חובת הקבוצה הביתית (בנסיבות מחמירות)". אמנם יש חילוקי דעות על כך בין המשטרה והמועדון, אבל אכן, עיכוב משמעותי בשעת תחילת המשחק הוא אירוע שיש לתת עליו את הדין. ומה לגבי הקבוצות האחרות? מה עשו מועדוני הכדורגל שמחייב צעדי אכיפה וענישה? שום דבר. מדובר בשלל מקרים שונים בהם אוהדי הקבוצות התפרעו, השליכו חפצים למגרש, קיללו שחקנים, הציתו אבוקות וקראו קריאות גזעניות כלפי שחקנים.
יש לציין שמרבית מועדוני ליגת העל עוסקים בפעילות קהילתית והסברתית כנגד תופעות אלו. בנוסף, יש קבוצות שפועלות בעצמן לאיתור והרחקת אוהדים בעייתיים, למרות שהן משלמות סכומים גבוהים לכוחות אבטחה ולשוטרים בשכר שנוכחים במשחקיהן. אז מדוע בית הדין של ההתאחדות לא פועל ישירות נגד אותם מתפרעים ומעדיף לקנוס את הקבוצות שאין להם שום קשר למקרים האלו?
כ-30 אלף צופים הגיעו למפגש בין מכבי ת"א ומכבי חיפה בשבת האחרונה, כולל כותב שורות אלו. במו עיניי ראיתי אבוקות וחפצים קטנים נזרקים לעבר הדשא ואל שחקני מכבי ת"א משער 5 הסמוך אליי, שאיכלס את אוהדי חיפה. אבל זה מסתכם בכמה עשרות כוסות מים, ועוד קצת מצתים ומטבעות. תופעה מכוערת אבל לא כזאת שמייצגת את הרוב המוחלט של הקהל הירוק שהיה שם. אז במה אשמים 29,900 אוהדים שרק באו לעודד וליהנות מכדורגל? מה עשו יעקב שחר או מיץ' גולדהאר שמגיע להם להיקנס על ההתנהגות הזאת? מדוע לא מושקעים יותר מאמצים לתפוס ישירות את העבריינים ושהם יתנו את הדין על העבירות שביצעו?
בית הדין של ההתאחדות לכדורגל הוא כמו אותה מלכודת מהירות משטרתית שמוצבת בקצה ירידה בכביש מהיר, במקום ליד בי"ס בלב שכונת מגורים. לפי אותו היגיון, כאשר נוסע באוטובוס משליך פסולת מהחלון צריך להעמיד לדין את חברת "אגד" ולא את העבריין עצמו. אין כיום להתאחדות לכדורגל ולתובע מטעמה שום כוונה למצות את הדין או לתקן עוולות שמתרחשות מדי שבת במגרשי הכדורגל. יש לשנות במיידי את החוק שמאפשר להם לעשות זאת ולהחמיר עם הענישה כלפי עבריינים במגרשים.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
