נבחרת ישראל סיימה עם חמש מדליות בטורניר הגראנד סלאם הביתי שננעל אתמול בתל-אביב, אבל צריך להסתכל מעבר לשורה התחתונה. בסופו של דבר, זו הייתה הופעה חיוורת: רק ג'ודוקא אחד מבין 44 הנציגים הישראלים עלה לגמר בתחרות שהייתה בינונית מבחינת איכות המשתתפים בה, ובעיקר קשה להתעלם מהעובדה שהאירוע הזה שימש כמראה מדאיגה לדור ההמשך באחד הענפים האולימפיים המובילים בישראל.
אחרי מדליית הזהב של ברוך שמאילוב והארד של תמנע נלסון-לוי ביום התחרויות הראשון, בסוף השבוע נוספו עוד שלוש מדליות ארד: פיטר פלצ'יק עשה זאת אחרי שהפסיד בקרב היחיד מול יריב איכותי; טוהר בוטבול הפסיד בחצי הגמר ליריב מצוין והמשיך לפודיום; לרז הרשקו הספיקו שני קרבות בלבד בדרך למדליה במשקל שאליו הגיעו שתי הג'ודאיות הבכירות בעולם.
היו גם אכזבות מג'ודאים בכירים. שגיא מוקי הגיע לקרב על הארד (שבו הפסיד) הרבה בזכות שיפוט ביתי. גפן פרימו נשארה מחוץ לפודיום. ענבל לניר וגילי שריר הפסידו בקרב הראשון. אבל הבשורה הבעייתית יותר היא מה שקורה אחרי השורה הקדמית של הג'ודאים שלנו.
צריך לזכור: מעבר למדליית הארד בתחרות הקבוצתית, אולימפיאדת טוקיו הייתה כישלון בתחרויות האישיות עבור המשלחת הישראלית. בעוד שנתיים וחצי נגיע לאולימפיאדת פריז, שאחריה צפוי תהליך טבעי של חילופי דורות – במיוחד בנבחרת הגברים המתבגרת. אז גם תיבחן המדיניות של איגוד הג'ודו להתמקד רק בספורטאי העילית. בינתיים נראה שהיא לא מוכיחה את עצמה.
נבחרות רבות שלחו לתחרות בתל-אביב ג'ודאים מהשורה השנייה, כדי שיוכלו להשתפשף לקראת קמפיין פריז ולתת פייט לבכירים מהם בניסיון להשיג את הכרטיס האולימפי. חלקם הרשימו והגיעו לשלבים מתקדמים יחסית. אצל הנבחרת הישראלית, לעומת זאת, נחשף בור עמוק בכל מה שקשור לדור ההמשך.
בניכוי הספורטאים בעלי הניסיון האולימפי, 18 ישראלים התחרו בהיכל שלמה. מדובר בכאלו שכבר אמורים להיות בטווח המדליות. הם השיגו שבעה ניצחונות ב-25 קרבות – פחות מ-30 אחוז הצלחה. אף אחד מהם לא הגיע אפילו למקום שביעי. 11 מהם לא עברו את הסיבוב הראשון, האחרים הודחו בסיבוב השני - המשך ישיר לחוסר ההישגיות של הג'ודאים הצעירים בתחרויות היבשתיות והעולמיות בשנים האחרונות.
נבחרת הנשים סיימה עם שתי מדליות של ספורטאיות בעלות ניסיון אולימפי, אך ראתה איך הדור הצעיר לא מספק את הסחורה. למעט כרם פרימו, אחותה של גפן, שעברה סיבוב אחד, 13 אחרות לא הגיעו לסיבוב השני. בנבחרות אחרות דווקא ניתן היה לראות צעירות מצליחות. ועדיין, מצב הנשים פחות מדאיג מזה של הגברים, מאחר שהנבחרת שמתכוננת לפריז מורכבת מספורטאיות שחלקן יוכלו גם להגיע ללוס-אנג'לס 2028, וגם מפני שהן צעירות יותר מהגברים.
איגוד הג'ודו והיו"ר משה פונטי צריכים להתחיל לבנות את הדור הבא, ולא להמשיך במדיניות של כאן ועכשיו - השקעה רק בשפיץ של הענף. זה קרס להם מול העיניים בטוקיו, וזה עלול לקרות גם בהמשך.