הזכייה של רז הרשקו במדליית הכסף האולימפית גדולה אפילו יותר יותר מהתואר עצמו – סגנית אלופת הטורניר האולימפי בג'ודו (מעל 78 ק"ג). מדובר בניצחון הרוח, שהגיע כנגד כל הסיכויים, בסופו של סיפור שצריך להפוך לסדרת טלוויזיה מעוררת השראה, על נערה שחוותה קשיים חברתיים, סבלה מנידוי חברתי, שקעה עמוק בבור, אבל טיפסה למעלה, אל פסגת הספורט העולמי.
הרשקו בת ה-26 ידעה לספר לאורך הקריירה על החוויות המאתגרות שליוו אותה במסגרות השונות, לימודיות וחברתיות, על הפרעות הקשב, התקפי החרדה, מצבי הרוח הירודים, ההשפלות שספגה מהסביבה ("היו מכנים אותי 'אבו-גבר'") ועל הצורך שלה לפנות לעזרה נפשית.
השינוי הגדול בחייה הגיע לאחר שהצטרפה לפנימייה של מכון וינגייט, כשהגיעה למקום עם אנשים שחולקים איתה מכנה משותף, בו לא מגדירים אדם על פי המראה החיצוני שלו אלא על פי היכולות המקצועיות, והיכולות שלה היו גבוהות.
אפילו הג'ודו הלחיץ אותה בהתחלה, עד שמצאה בו את הבית החם שחיפשה, בו קיבלה את הכוחות להתמודד עם כל קושי, לסמן לעצמה דרך ולא לסטות ממנה לרגע, עד השיא הערב, בו הצטרפה לחבריה פיטר פלצ'יק (ארד) וענבר לניר (כסף) והפכה לשלישית במשלחת הישראלית ובנבחרת הג'ודו לפריז שזוכה במדליה אולימפית.
רק לפני חמש שנים נכנסה הרשקו ו-164 הסנטימטרים שלה להתמודד במשקל הפתוח (מעל 78 ק"ג). בהתחלה היא לא הסתדרה עם המתחרות הענקיות שניצבו מולה, ורשמה במשך חודשים הפסדים כואבים, אבל הקשיים על הזירה היו משחק ילדים לעומת הקשיים שחוותה בילדותה.
משפחתה של רז הרשקו שמייצגת את ישראל באולימפיאדה בקטגוריית הג'ודו
(צילום: קובי קואנקס)
מקצועית, הזכייה של הרשקו במדליית הכסף ממש לא מקרית, והיא מגיעה אחרי תחושת ההחמצה שחוותה בטוקיו 2020 (שהתקיימה ב-2021), שם הודחה כבר בשמינית הגמר. מאז היא אחת הג'ודאיות היציבות במשקל הפתוח, עם פודיום בכמעט כל תחרות אליה הגיע בסבב בשלוש השנים האחרונות. לפריז היא כבר הגיעה כשהיא מדורגת במקום השני במשקל שלה, כך שהזכייה מסכמת בצדק פואטי את אחת הדרכים המרגשות שעשתה אחת מהספורטאיות הגדולות שישראל הצליחה לגדל.
