אם אליניב ברדה מחפש השראה למשחק מחר נגד מכבי ת"א בבלומפילד, כדאי לו לצפות בפרק של "המרדף" ולראות איך הצ'ייסר איתי הרמן סוגר כל פיגור מהמתמודדים. אין לו ברירה אחרת, וגם לברדה אין ברירה כרגע. אם נשתמש בעולם המושגים של שעשועון אחר, "מי רוצה להיות מיליונר", אז באר־שבע ניצלה את כל גלגלי ההצלה שלה. אין לה מרחב לנשום.
השוער ניב אליאסי עלה לקרן האחרונה מול מכבי פ"ת בשבת האחרונה כדי שבאר־שבע תנצח ואז הפסד בבלומפילד לא יהיה מכה גדולה. עכשיו, הפסד למכבי ת"א כנראה יאפשר לבאר־שבע לנוח - כי האליפות תתרחק מאוד. צריך להיות ממש אופטימי כדי לקוות שמכבי חיפה תמעד באשדוד או מול הפועל חדרה. בטח אחרי ההישג שלה באירופה.
3 צפייה בגלריה
באר-שבע ניצלה את כל גלגלי ההצלה שלה. ומיגל ויטור ואלון תורג'מן חוגגים
(צילום: עוז מועלם)
אבל למה לדבר על הפסד או תיקו, אם הפועל באר־שבע יכולה פשוט לנצח את מכבי ת"א ולהימנע ממחשבות אובססיביות על המצב בטבלה. ברצף עשרת ניצחונות הליגה שנקטע היה גם ניצחון על מכבי חיפה, אז אפשר לחדש אותו עם ניצחון על מכבי ת"א. ברדה זוכר היטב את הניצחון בעונת האליפות ב־2015/6, 1:2 ענק בבלומפילד. ענק לא בגלל התוצאה, אלא כי זה משחק ששינה את המחשבה בבאר־שבע והיה אחת מאבני הדרך ברצף שלוש האליפויות בעידן ברק בכר. ברדה כבש את השער הראשון. הוא צריך להראות לשחקניו את התקציר של המשחק. איך באים למשחק מול מכבי ת"א וטורפים אותה מהדקה הראשונה. לקבוצה של ברדה אין אותו כישרון שהיה לה אז, אבל האופי נשאר זהה. אופי של קבוצת צמרת, שלא מתעסקת בשום דבר חוץ מלאסוף ניצחונות.
את מכבי ת"א הנוכחית אפשר לטרוף, פיגור של שער אחד עלול לשבור אותה לחלוטין. לפני חודשיים זה היה מטורף לכתוב משפט כזה. היא הובילה בעשר הפרש את הטבלה והייתה בלתי מנוצחת. הימים הללו נראים רחוקים כל־כך, כאילו זאת הייתה קבוצה אחרת בעונה אחרת. מאז היו שני הפסדים למכבי חיפה, שבשניהם מכבי ת"א לא נראתה בכלל כמו קבוצה שיכולה לזכות באליפות. קבוצה פריכה שלא צריך להקריב המון כדי לנצח אותה. נכון שמכבי ת"א התאוששה עם חמישייה לנתניה, אולם הספקות עוד איתנו. מה עם ההגנה (שספגה שוב), מה קורה בקישור בלי דור פרץ וכמובן מה עם ערן זהבי. רובי קין הוכיח את מנהיגותו, אבל אין לו עדיין במאזן את הניצחון הגדול הזה שהופך קבוצה לאלופה.
לבאר־שבע אין שאלות קיומיות להתמודד עימן. היא כבר הייתה במשבר הגדול של העונה ויצאה ממנו כמו חדשה. היא מכירה את נקודות התורפה שלה יותר טוב מכל יריבה ויודעת איך להסתיר אותן. היא קבוצה קשוחה באופן בלתי רגיל, כמו שברדה היה כשחקן. אפשר להפיל אותה, אבל היא תמיד תקום חזרה ותכבוש שער, סביר להניח מכדור חופשי או קרן.
הבעיה הכי גדולה של באר־שבע העונה היא, כאמור, הזמן שנשאר. היא צריכה לרדוף אחרי המוליכות והשעון מתקתק, להתפלל שקבוצות קטנות יסחטו תיקו בסמי עופר ובבלומפילד, שמשחקים שם איכשהו ייגמרו ב־0:0 משעמם. מתיש לרדוף אחרי מכבי ת"א ומכבי חיפה לאורך זמן. מצד שני, גם הצ'ייסר תמיד עוקף את המתמודדים רק בשאלה האחרונה.
פורסם לראשונה: 01:30, 23.02.24
